דברי אמת, דברי אמת על התורה, בהרDivrei Emet, Divrei Emet on Torah, Behar
א׳ובכל ארץ אחוזתכם כו' דהנה כתיב אתה תקום תרחם ציון כו' כי רצו עבדיך כו' ואת עפרה יחונינו מה טעם הוא זה ודאי אם מתפללים מסתמא רצו זה. אך הנה כתיב וימאסו בארץ חמדה וישא ידו להם כו' ולזרותם בארצות בשביל שימאסו בארץ חמדה. ע"כ אנו אומרים אתה תקום תרחם כך כי רצו עבדיך כו'. זה י"ל מרומז בפסוק ובכל לשון כלתה לתשועתיך כו' וכן ותכל נפש דוד. ארץ אחוזתכם במה שמשתוקקים על ארץ ישראל ע"י זה גאולה תתנו לארץ. עוד י"ל דהנה גדולה תשובה שמקרבת את הגאולה וזה בא מארצות וחומריות חוזר על זה בתשובה וזה ובכל ארץ אחוזתכם שע"י הארץ אתם אוחזים ודבוקים בה' ית' בתשובה ע"י זה גאולה תתנו לארץ. וזה ובכל ארץ כי יש ארציות שאין בו חטא כ"א אם מתנהג בכל ארץ ודאי חוטא וע"י תשובה בא הגאולה (לכל ישראל וכדאיתא אפילו יחיד ששב מוחלין לו ולכל העולם וכנ"י נקרא ארץ וחפץ:
1
ב׳[ע"א] ובכל ארץ אחוזתכם כו'. דהנה איתא בזוהר בזכות התפלה תהיה הגאולה. והנה נקרא מרא דרגלאין וזמן הגאולה נקרא עקבות משיחא וידוע שמדאורייתא יוצאין באיזה [תפלה] שמתפלל צורכו להשי"ת מקיים ולעובדו בכל לבבכם. כי נוסח התפלה הוא מדרבן וזה ובכל ארץ דהנה הלא ית' נקרא כל שהוא מקומו של עולם כו' כולל הכל וכנ"י נקרא ארץ חפץ ובתפלה פועלים יחוד ה' עם כנ"י וזה לשון תפלה התחברות וזה ובכל ארץ בהיחוד כל עם ארץ אחוזתכם בשביל שאתם רוצים לאחוז באיזה דבר ע"י זה גאולה תתנו כנ"ל:
2
ג׳לא תרדה בו בפרך כו' דהנה שורש יראה בא ממדת מלכות שמים והשם הוא אדני נכון אדון ומושל והנה תקון מדה זאת הוא שלא להתנהג ברבנות שלא לרצות להיות מושל כ"א לכבוד שמים והנה מי שאינו עובד בפרך שעבד עברי מתקן מדת מלכות במה שאינו משתמש בה לעצמו ע"י זה בא לו יראת שמים שלימה וזה לא תרדה כו' ע"י זה ויראת מאלהיך. וי"ל נמי לא תצטרך לירא כ"א מה' ית'. עוד בא לי דהנה בהמתקת הדינין בא פרנסה לעולם זה פרשנו כמה פעמים מלתא בטעמיה וזה שולחן בצפון מצפון זהב יאתה וכן אמרנו בהלצה מאימתי מזכירין גבורת גשמים כי שורשם נמי נראה מהמתקת הדינין ע"כ [נקראים] גבורות וזה מאימתי שיש איזה אימה מזכירין גבורות גשמים להמתיק הדינין ולבוא פרנסנן וגשמיות גשמים ממש בעת הצורך. והנה פרשנו עושה מלאכיו רוחות כו' דכצדיק צריך לפעול שני דברים הן לשמשו ית' במה שיש לו נחת רוח כל מה שברא ית' לכבודו ולקילוסו וזה ראוי להיות בהתלהבות הלב וגם לבקש רחמים על ישראל ובזה נקרא כמו מלאך ושליחו יתב' להמשיך טובות ישראל ע"כ [כתיב] וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים. וזה עושה מלאכיו לענין שליחות להמשיך טובות ישראל רוחות הם נשמות. וי"ל רוח הקודש שנותן לזה לידע מה צריך וכל עת שצריך והאיך לפעול משרתיו הוא לשבחו ית' ולפעול יחודים אש לוהט. ופרשנו על יעקב אבינו ע"ה ויצא יעקב מבאר שבע הוא קדושה עליונה כדאי' בזוהר וילך חרנה לעיין ולבקש רחמים שלא יהיה חרון אף ח"ו ויפגע במקום פי' בשביל מקום ית' שלא תהיה לנו צער שלא תהיה בשורשינו צער כדאיתא אפילו יחיד המצטער שכינה מה אומרת. ומקרא מלא בכל צרתם לו צר. וכן שמעתי אומרים בשם רבי ר' בער ז"ל על הראשונים היו מתפללים ונענים מפני שהתפללו בשם אמר שהתפללו בשביל שמו ית' שלא תהיה צער למעלה. וכן איתא המשעבדן למטה כאלו משעבדן למעל' וזה במקו' בשביל ית' כמו בשם כנ"ל וילן שם פי' נתקבל תפלתו לבוא וצרה שנמשל' לילה וחושך לבוקר אור וזה וילן כו'. עוד פרשנו דהנה ודאי אין לטיח דברים כלפי מעלה אך אם ע"י מרירות וצער ישראל כשהוא בדביקותו אומר דברים גדולים ודאי אין נענש וכדאיתא במדרש על מרע"ה. וידבר אלקים כו' ויאמר אליו אני ה' מפני שהיה בשביל צערן של ישראל. וכן איתא המבקש רחמי' על ציבור בא בזרוע כמו שכתיב וידבר משה אל ה' יפקוד איש על העדה. אך להטיח דברים ולהתרעם על מדותיו ודאי אין לעשות כ"א אם בא בהסח הדעת ובדביקותו ית' וזה וילן שם לשון תלונה ומפרש מתי כי בא השמש הוא הדבקות גדול כי שמש נקרא ה' ית' שמש ומגן. והנה בשעת דביקות גדול טוב לפעול יחודים ולבקש רחמים הוא בתפלה וזה לא תרדה בו לשון רדית הפת ופרנסה בפרך בעת דביקות ומעין עוה"ב לשון פרכילי ענבים כי עין לא ראתה פירשו רז"נ יין המשומר בענביו. ויראת כו' לשון תפלה כמו יראוך עם שמש:
3
ד׳עוד פרשנו דהנה איתא בגדעון ויפן אליו ה' כו' בכחך זה שלימד סנגוריא על בניו ולהיפוך איתא באליהו ובישעי' שאמר טמא שפתי' ומכ"ש מי שמבקש להמשיך דין ח"ו על ישראל. וזה לא תרדה לשון ממשלה כמו כי הוא רודה כו' בפרך להמשיך דין ח"ו על ישראל כמו ויעבדו את בני ישראל ע"י זה ויראת מאלקיך שלא תזיק לך להיראה אדרבה כמו בגדעון כנ"ל כי חפץ חסד הוא והוא אבינו נותן קדושה ודבקותו ית' ע"י זה יותר:
4