דברי אמת, התנהגות מהרב המחברDivrei Emet, Ethics from the Author

א׳להווי ידוע שגם ההתנהגות האלו העתיקו מכתיבת יד המחבר ע"כ לא רציתי לשלוח ידי בהם להגיה' אף באיזה דברים שנראו שנכתבו שני פעמים או כיוצא בזה. כי יראתי לשלוח ידי בקודש במקום שאין נ"מ לפשט. ע"כ הצגתים כפי כתיבת יד המחבר בלי מגרעת אף נקודה אחת:
א לזכור בה' ית' כמו שכתיב וזכרת את ה' אלקיך:

ב׳ב ולאהוב אותו ית' תמיד כמו שכתיב ואהבת כו':

ג׳ג ולמסור אליו ית' הנפש בהארבעה בחינות וסתם גם זה שייך בכל עת:

ד׳ד ולקיים את ה' אלקיך תירא גם זה בכל עת:

ה׳ה וכן ובו תדבק:

ו׳ו ושלא לכעוס

ז׳ז וליזהר נמי מלהקפיד כי הכל לטובה:

ח׳ח וכן שלא לשנוא:

ט׳ט ושלא להתעצל מלימוד תורה לשמה או דביקות:

י׳י ולהתאמץ אם תהי' אפשר בכל האפשר להתדבק ע"י העולמות בו ית' בכל יום:

י״איא וליזהר מלהרבות שיחה עם אשה אפי' עם אשתו טהורה:

י״ביב וליזהר מאד מלגלות מה שאין צריך בודאי לגלות ושלא להקל כי כמה פעמים הי' נראה צורך לגלות ואח"כ נתחרטתי וזה סימן שלא הי' ראוי' לגלות כדאיתא בר"מ אלשיך על ויך לב דוד כו' ויאמר חלילה:

י״גיג ומלדבר כעין שאין סתם בני אדם מדברים כן דהיינו בלשון חסידות או אפילו הכנעה נפלאה מאד וכמו שאמרו רז"ל א"כ לא שבקת חיי כו' ועוד כי זה הוא באמת גאוה כן שמעתי [ונמחק בכתיבת ידו ממי ששמע]:

י״דיד וליזהר בין העולם לזכור לפחות ציור אותיות השם הוי' ב"ה לזכור שהוא שמו ית' ולייחד אותו בשפעו ית':

ט״וטו וליזהר מאד מלדבר בגנות בני אדם ומלשון הרע כי זה מצוי ללמוד מבני אדם הרגילים בו גם צדיקים וכמו שאמרו רז"ל כולם באבק לשון הרע וגם הוא דבר שעבר ושנה נעשה לו כהיתר ע"כ אפי' מה שאין אסור לא ידבר כי אם יודע בודאי שמונע מרצון אל אם לא ידבר זה:

ט״זטז וליזהר מאד מהתפארות כי אם לפאר ליוצרינו ית':

י״זיז וליזהר מאוד מלהיות נחשב [אפילו] מעט בעיניו ואעפ"כ לא תהי' לו שום נדנוד עצבות אדרבה ישמח בהאמת וראיתי בשם הרב בע"ש כי גם ענוה שלא לשמה טוב כי בא לשמה:

י״חיח ולאהוב אותו ית' בכל לבב ובכל הנפש ובכל מאד כפי הפירושים שכתבנו במ"א וממילא לא תהי' לו עצבות לא ע"י ענין עולם הזה. ולא ע"י שפלות מהאמת כראוי כנ"ל:

י״טיט ועיקר לזכור שלא לעשות ולא לדבר ולא לחשוב כ"א מה שתהיינה רצון האל ב"ה להיות נחת רוח לפניו ית' או שתמשיך מזה לו ית' נחת רוח:

כ׳כ וליזהר מאד מליהנות בכבוד התורה:

כ״אכא ולזכור כישב ואל תעשה עדיף במקום שאין הנהגה רצוי' ויש בה אפי' חשש חטא ויש ספק שאפשר יבא מהנהגה תועלת להשמר מהחטא ואפשר אין צריך וכיוצא שב ואל תעשה עדיף:

כ״בכב ולהנצל מתאוות אשתו שלא להרבות שיחה עמה:

כ״גכג ושלא לרצות כ"א מה שהוא רצון לו ית' ולהיות לו ית' נחת רוח ובמקום ספק שב ואל תעשה עדיף:

כ״דכד ולזכור מה שאמרו רז"ל כל המביא עצמו לידי הרהור וכו':

כ״הכה וטוב וצריך להרהר מה שתהיינה לרצון לפניו ית' ונחת רוח לו ית'. ומעין זה פרשנו על אם תרצה. ליחנק היתלה באילן גדול. הוא רצון הבורא ב"ה לעשות ולפעול רצונו ית' לבד היא אילן גדול. ניצל מליחנק והיא תאוות אשה כי מן ההיתר כו'. וכבר כתוב זה הפירוש במקומו [עיין בסוף הספר דף ס"ב ע"א ד"ה קומי אורי כי שם מבואר ענין אילן גדול]:

כ״וכו ועוד טוב וראוי ונכון לקום וללמוד בלילה אחר חצות מה שהוא רצון לפניו ית' מאד ידוע אך י"ל לפעמים כי השינה ג"כ היא לרצון כי טוב וצריך לבריאות הגוף ולהיות דעה מיושבת לתורה ולתפלה דביקותו ית'. אך יש עוד בדבר כי מועיל לטהרת המחשבה ועוד כי הלומד תורה בלילה איתא בזוהר אורייתא מודעת לי' חובי' ולא באורח דיני' כ"א כאם שמודעת לבנה כדי שישוב וזה היא בלילה אם לומד והיא אחר חצות. וראוי ליזהר מאד בזה כי מועיל לכל הכתוב ונ"ל שע"כ משיג מאד מה שמגרע ועובר ושב:

כ״זכז ועוד לזכרון שלא לשמוח בתקלת חבירו:

כ״חכח ושלא להתכבד בקלון חבירו:

כ״טכט ושלא ליהנות בכבוד תורה כלל:

ל׳ל ועוד לזכור ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם כפירושם וכמו שאיתא ברמב"ם ז"ל:

ל״אלא וכן ליזהר מלשון הרע אפי' אם נראה שטוב לדבר באותו גנות יחמיר כנ"ל כי עבר ושנה כנ"ל ובזה מתקן זוהמת הנחש התחלת לשון הרע ר"ל לדקדק באלו:

ל״בלב וכן ליזהר מביטול תורה:

ל״גלג ושלא לדבר משום אדם כי באמת לא גרוע ממנו

ל״דלד ולזכרון לדון לכף זכות:

ל״הלה וליזהר מגבהות כי שקר הוא וזה גופ' היא השפלות הגדול תועבת הש"ת ושקר והיפך מזה אוהב הבורא ב"ה אחד שהוא אמת ועוד מי שדעתו שפלה עליו כאלו הקריב כל הקרבנות כולן:

ל״ולו ולהתקדש כראוי:

ל״זלז וליזהר משפת יתר. מכ"ש מלגלות שום דבר בלא הכרח לכבוד שמים בודאי:

ל״חלח וליזהר משטות:

ל״טלט ולזכור המ"נ בכל הארבע:

מ׳מ והכלל בכל רגע כמעט יצייר הוי' ב"ה:

מ״אמא ולהסיר ממנו התרוממות הלב:

מ״במב ולראות שלא לחשוב כ"א מה שתהי' נתת רוח לפניו ית' וממילא ינצל ממחשבת חטא שודאי אינה נ"ר לפניו הגם אם עבר ושנה וכו':

מ״גמג והנה לקיים וזכרת את ה' אלקיך היא נ"ר לפניו שאמר ונעשה רצונו:

מ״דמד וכן לקיים מה שאמר ואהבת בכל לבבך וכו':

מ״המה ולקיים את ה' אלקיך תירא:

מ״ומו וכן ונקדשתי בתוך בני ישראל היא במ"נ בכל הד' בחינות וסתם ושייך בכל עת וזמן לקיים מצותו ית' כו':

מ״זמז וכן שלא לרצות אפי' להיות ט"י כ"א לפעול נ"ר לפניו ית':

מ״חמח וכן לזכור הזכירות הוא לרצון לפניו י"ת שאמר ונעשה רצונו:

מ״טמט וכן להתדבק:

נ׳נ וכן לזכור רוממותו ונפלאותיו וחסדו הגדול [כאן הי' כתוב איזה תיבה. או וכתיב. או כמו שכתיב] ואת פועל ה' לא יביטו וכתיב שאו מרום עיניכם:

נ״אנא וכן לקיים ואהבת לרעך כמוך:

נ״בנב וכן לזכור שפלותו של עצמו כי מי שדעתו שפלה עליו כאלו הקריב כל הקרבנות כולם וכתיב בהם ריח נחוח:

נ״גנג וכן לצייר אותיות שמו הגדול ולהמשיך שפע מהמקור הכל להקוצי של יו"ד וכו':

נ״דנד וכן לשמוח בו ית' כמו שכתיב שמחו בד' כו':

נ״הנה לקיים וגילו ברעדה:
עוד גמרתי בדעתי שלא לחשוב איך מחזיקים כלל ואם בא כן לזכור מה יועיל או יזיק כך או כך:

נ״ונו וכן שלא לרצות ולחשוב אם אומר במתיקות חידושים או סתם רק לה' ית' מנ"מ ואם תבא כשאומר כן לזכור כנ"ל מה מעלה ומוריד כן או כן:

נ״זנז וכן ליזהר שלא לחשוב כלל שום ממון:

נ״חנח וכן שלא לרצות כלל מזה העולם כ"א לה' ית' לבדו:

נ״טנט וכן לזכור שלא לשכוח ית':

ס׳ס ולא לשומם:

ס״אסא ולהתגבר על יצה"ר בקיום לכבוד שמים:

ס״בסב וליזהר מאד לגלו' מה שהוא כמו נביאות ואם צריך לכך להיות בשכל גדול בעזרת האל ב"ה:

ס״גסג ולזכור פי' הפסוק השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה:
עוד גמרתי בדעתי הכל בל"נ לזכור שלא לדבר שום ענין לש"ה אפילו מה שנראה לש"ה שלא להיות חילול השם ושלא ילמדו ממני על מה שאסור ושב ואל תעשה עדיף:

ס״דסד וליזהר מכעס והקפדה כלל ובפרט על אשתו:

ס״הסה ולזכור ולא תתורו בשני ענינים אפילו רגע:

ס״וסו וליזהר להתאמץ ללמוד גמרא בכל יום:

ס״זסז ולהיות שם הוי' נגד העינים בעת האפשרי:

ס״חסח וליזהר מאד מלגלות שום ענין שאין כל העולם יודעים אפילו לצורך אין לגלות מפני כי הלא לא נראה כן למ"ו:

ס״טסט וליזהר להתגבר מאד בעזהי"ת לקום בלילה אפילו בספק אחר חצות והכל לכבוד שמים:

ע׳ע וליזהר מאד משלא להצטער בצרות שום נפש ישראל ומכ"ש בצרות ת"ח:

ע״אעא וליזהר משפת יתר כי סיג לחכמה שתיקה ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה וכן גם אויל מחריש וכו':

ע״בעב וליזהר מלהתכבד בקלון חבירו כי הוא מהדברים המעכבים את התשובה:

ע״געג וכן גם מלחשוד בכשרים כן אחד מהדברים המעכבים התשובה כן איתא בהרמב"ם ז"ל:

ע״דעד וליזהר לקיים בעת הצורך וחטאתי נגדי תמיד:

ע״העה וגם אם זמן רב הציל הבורא ב"ה [אותו] מחטא שלא להחזיק טובה לעצמו וכמו שאיתא אל תאמין בעצמך וכו':

ע״ועו ולזכור גם שפלות עצמו:

ע״זעז ולהיות עסוק תמיד בדביקותו ית' כידוע ובמ"נ ויחוד שמו ית' בעת שצריך כן:
ועיקר לזכור כי כמה פעמים בפשפש עוונות הבנתי שצריך לי תמיד להתבייש מהבורא ית"ש ממה שעברתי על רצונו ית' הרבה כי הוא גמל טובות בלי מנין ועד אין חקר ובכל פעם יותר ואני לא כן הי' ביתי עם אל גמרתי בלבי להיות עכ"פ שפל בעיני מאד ואח"כ עוד חטאתי יותר הרבה פעמים ובכל פעם גמרתי בדעתי יותר כן והגם אם אראה גודל חסדו וניסיו ויראה לי ית"ש חסדו וקרבתו ומדרגות גדולות זה הוא מפני גודל טובו ית' אשר ימינו פשוטה לקבל שבים וכמו שפרשתי על ארך אפים וגדל חסד. כי אם אדם מתבייש על עוונותיו מרחם עליו ית' ומקרבו יותר מצדיק מעיקרו וכמו שאיתא בספ' הישר לרבינו תם זה וזה אינו מעלה שלי אדרבה:

ע״חעח וגם לחשוב שלא תהי' ח"ו משלם לשונאיו וכו' ולא בזה ולא שקץ ענות עני גם העני בדעת: וטוב הי' להיו' שפל בעיניו לא ע"י עבירו' [כ"א] כמשה רבינו ע"ה ודומה לזה שאין להם אותם החסרונות ולב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה:

ע״טעט ולא להאמין בעצמו כי כמה פעמים הי' נראה כבר טוב ואח"כ לא כן הי' וכל נדנוד גאוה בא מחטאים וכדאיתר בזוהר מתגאה עליה דבר נש וע"כ הי' בעת שהי' קדושה יותר הכרתי יותר החסרונות באמת גמור בלי שום ספק כלל. אך אעפ"כ להיות שמח בהאמת:

פ׳פ וליזהר מעצבות הדוחק רגלי השכינה חלילה:

פ״אפא וליזהר אחר הדביקות בו ית' ואהבתו ות' לזכור תיכף היראה והבושה לפניו והכנעה כי בזה בא יחוד מהאהבה ליראה ולענווה ולא לימשך ממדת גדול לגדלות רע שהיא גאוה וזה מריק בא כ"א מהאהבה לזכור תיכף ביראה וענוה כנ"ל משא"כ בהדביקות גמור אין צריך לזכור זאת כי אז אין שטן ואין פגע רע. וכשמתעורר ח"ו שום גאוה זה בא מאשר הנפש לא מטוהרה כנ"ל:

פ״בפב ולזכור השפלות והבושה והכנעה לפניו ית':

פ״גסליק