דברי ריבות י״חDivrei Rivot 18
א׳במס' קדושין בדף מ"ז דבור אלא מלוה ברשות בעלים לחזרה איכא בינייהו פירוש דלתנא קמא וכו' נשמר התוספות מפי' אחר שהייתי אומר דת"ק אית ליה מלוה ברשות לוה ולכך מחלק בין פקדון למלוה ולרבי שמעון אית ליה מלוה ברשות בעלים לחזרה ולכך אינו מחלק בין פקדון למלוה וזהו שאמר מלוה הרי היא כפקדון כלומר ראוי הוא שהמלוה יהיה כפקדון לפי שמלוה ברשות בעלים ונפקא מינה לפי סברתך שבפקדון כשיש שוה פרוטה מקודשת גם במלוה כן אבל סברתו עדיין באלו הדברים לא גילה דעתו שאפשר שיהיה סובר דבין במלוה בין בפקדון אעפ"י שיש שוה פרוטה לא יהא מקודשת ובזה לא היה וא"ת שהקשה תוספות ולהיות האמת כן שתוספות נשמר מזה תפס תוספות הדבור למטה ולא תפס למעלה כשאמר במלוה ברשות בעלים לחזרה וה"ה לאונסין וכו' והטעם דהשתא דקאמר דלכ"ע ברשות לוה לאונסין אפשר לומר דסבר ר"ש אינה מקודשת אע"ג דאית ליה מלוה ברשות בעלים לחזרה כיון דברשו' לוה לאונסי' אבל לעי' דסבר דמאן דאית ליה ברשות בעלים לחזרה ה"ה לאונסין הוא בהכרח דכיון דאית ליה דמלוה ברשות בעלים לחזרה ולאונסין שתהא מקודשת וקשיא לרב אבל כאן שאפשר לטעות נשמר תוספות ולא רצה לפרשו משום דבשלמא במלוה אפשר שלא תהיה מקודשת אבל בפקדון כיון דברשות בעלים לחזרה והיא שלו למה לא תהיה מקודשת והוא מקיש פקדון למלוה. כך נראה לי כונת התוספות הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי.
1