דברי ריבות תכ״גDivrei Rivot 423
א׳מעשה שהיה כך היה שהובא לפני ב"ת אחד תרנגולת והיה גפה נשמט קצת אכן לא היה בה שום רעותא דהיינו לא נצרר הדם ולא הושחר פי המכה ולכן הכשירה מכח ס"ס ספק אם נעשה מחיים ספק אחר שחיטה ואת"ל מחיים שמא לא ניקבה הריאה שהרי טרפות שמוטת הגף מחיים לא הוי אלא מטעם דשמא ניקבה הריאה וכיון שיש כאן ס"ס אזלינן לקולא כדקיימא לן דבמקום דאיכא ס"ס אפילו בדאורייתא אזלינן לקולא ועל סמך זה הורה להיתר ועל האמת נראה לע"ד שהגיס לבו בהוראה שהיה לו לחוש בענין איסורא לדברי רבינו יונה ז"ל שהביא הר"ן בפרק קמא דחולין וז"ל תניא בגמרא שחט את הושט ונמצאת הגרגרת שמוטה ואינו יודע אם קודם שחיטה נשמטה אם אחר שחיטה נשמטה זה היה מעשה ואמרו כל ספק בשחיטה פסולה ואמרינן בגמרא דכל ספק בשחיטה לאתויי ספק שהה ספק דרס וכתב הרב רבי' יונה דמהא שמעינן דהיכא דנשמטה גף העוף או נשברה רגלו מן הארכובה ולמעלה ואין ידוע אם קודם שחיטה אם אם אחר שחיטה דאזלינן לחומרא הרי שכתב בפירוש בנדון הזה דאזלינן לחומרא וכן כתב בעל העיטור דאין לה בדיקה כלל וגם בעל התרומות כמו שהביאו הטור סימן נ"ג וגם מהרי"ק ז"ל שרש ל"ה פסק כן אפי' כנף שבורה דאזלינן לחומרא וודאי שהיה לו לחוש לכל הני אשלי רברבי אפילו היו מקילין והוא מחמיר כל שכן בהיותם הם מחמירים והוא מקל.
1
ב׳אבל מ"מ צריך להתישב בדבר שהרי כלל גדול יש לנו דבמקו' דאיכא ספק ספק' אפי' בדאורייתא אזלינן לקולא וכיון שכן למה בנ"ד לא אזלינן לקולא כיון דאיכא ס"ס ספק מחיים ספק לאחר שחיט' ואת"ל מחיים שמא לא ניקבה הריאה וס"ס זה מתהפך ספק ניקבה הריאה ספק לא ניקבה ואת"ל ניקבה ספק מחיים ספק לאחר מיתה וז"ל דלא מהני ס"ס אלא כשהספקות שקולים ואפשר להיות זה כמו זה אבל בנדון דידן אין כאן כי אם ספק א' ואפילו הספק ההוא הוא זר וקרוב לנמנע וטעמא דמילתא דגרסינן בפרק אלו טרפות אמר רב שמוטת גף בעוף טרפה חיישינן שמא ניקבה הריאה ושמואל אמ' תבדק וכן אמר ר' יוחנן תבדק וכתב ה"רן וגם הרשב"א דיש נוסחאות דלא גרסי וכן א"ר יוחנן והוו להו רב ושמואל וקי"ל כרב באיסורי א"כ נמצא דכיון דנשמט הגף אנן סהדי דניקבה הריאה ודאי ולא נשאר כאן שום ספק אלא אם נשמטה מחיים או לאחר מיתה וספק זה גרוע הוא דיותר יש לתלות ולומר שנשמטה מחיים על ידי שאנסה עצמה בכח גדול מלתלו' דלאחר שחיטה נשמטה כמו שכתב מהרי"ק באופן דאין כאן כי אם ספק אחד ולהכי מחמירינן דלא גרסי וכן אמר רבי יוחנן.
2
ג׳ועוד י"ל דאפי' גרסי' וכן אמר ר' יוחנן תבדק אפי' הכי אזלינן לחומרא וטעמא דמילתא שכתב רבינו ירוחם נתיב ט"ו אות י"ו וז"ל כתב רש"י בשם ה"ג דכל היכא דבעיא בדיקה הן בנפילה הן בדריסה ושבורה שכשרה בבדיקה הני מילי בדורות הראשונים שהיו בקיאים לעשות בדיקה אבל אנן לא בקיאינן ולא סמכינן אנפשין ע"כ הרי דאפילו לר' יוחנן דקאמר תבדק לא מהני לדידן דלא בקיאינן באופן דכל אפין שוין בין למאן דגריס וכן אמר ר' יוחנן בין למאן דלא גריס אין כאן בדיקה כלל וכיון שכן כיון דנשמט הגף מיד היא בחזקת שניקבה הריאה ואין כאן כי אם ספק אם מחיים או לאחר שחיטה וזה ספק גרוע מאד כמו שכתבתי שאפילו היה ספק טוב היה לנו להחמיר בדאורייתא כ"ש בהיותו גרוע ולכן פשיטא ופשיטא שראוי להחמיר ומי שהתיר דבר כזה הגיס לבו בהוראה וראוי ליסרו ולהוכיחו ולא יהיה נכשל פעם אחרת בהלכה. זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
3
