דברי ריבות תכ״הDivrei Rivot 425
א׳שאלה ראובן קנה כרם א' משמעון בעד סך ט"ו אלפים ות"ר לבנים ובשעת המקנה לא היו נכרים הענבים אשר בכרם ובשעה שנתפשרו על המכירה אמר שמעון לראובן הקונה כי דרכה של אותה כרם שפירותיה לרוב יפרוצו ושהשנה הקודמת לזו הוציאה פירותיה שנים ושבעים משאות ועל סמך דבריו אלה נתרצה ראובן לקנות הכרם בעד הסך הנזכ' ותכף נתן ראובן לשמעון מקצת המעות ושאריתם נשאר לפורעם לו לזמן ידוע ונכתב שטר מקנת הכרם על שם ראובן ולוי גיסו כי ראובן נעשה שליח לקנות הכרם בעדו ובעד לוי גיסו ולאחר קצת ימים שנתגדלו הענבים שבכרם והשיב ראובן לראות באבי הכרם וראה שלא הוציא הכרם ענבים אפילו כדי שלשים משאות אז קרא ראובן אל הבקיאים בטיב הכרמים שיביטו יראו בכרם והשיבו לו דבר שהכרם ההי' גרועה עד מאד ואין בכחה להוציא פירות יותר מאלה ושיש אונאה גדולה בדבר וקודם לכן לא היה הדבר ניכר ובכן חוזר בו ראובן מהמקנה וטוען כמה טענתו לבטל המקח ראשונ' טוען כי הוא נשען בשעת המקנה על דברי שמעון שאמר שבשנה הקודמת הוציאה ע"ב משאות ענבים ועל סמך כך קנאה באופן שיש אונאה יותר מפלג' ועוד טוען ראובן כי אחר שהדבר ידוע לכל שראובן היה שלוחו של לוי לקנות בעדו מחצית הכרם והראיה ששטר המקנה נכתב על שם שניהם אם כן אם תמצא לימר שהטענות הראשונות לא יועילו לראובן לבטל המקח עתה טוען ראובן כי אין מוטל עליו לקנות רק מחצית הכרם ולאו בעל דברים דידיה שמעון ילך אצל לוי ויתבע ממנו דמי מחציתו האחר ואם לא יחפוץ לוי לקנות המחצית ההוא אין לו עליו דין דברים כלל כי כבר היה יודע כי הוא נעשה שליח ללוי ילמדנו רבינו אם הדין עם ראובן בכח הטענו' הנ"ל ושכרו מן השמי' כו'.
1
ב׳תשובה משנה שלימה היא בפרק הזהב אלו דברים שאין להם אונא' העבדים והשטרות והקרקעות וכו' ועל זה יש מחלוקת בין הפוסקים שהרי"ף בהלכות בפרק הזהב והרמב"ם הלכות מכירה פרק י"ג פסקו שאין לקרקע לא אונאה ולא ביטול מקח בשום אופן שכתב הרמב"ם שם אפילו מכר שוה אלף בדינר או שוה דינר באלף אין בהן אונאה ור"ת ור"ח והרא"ש סברי דדוקא עד פלגא ולא פלגא בכלל כגון שמכר שוה מנה במעט פחות ממאתים הוא דאין בהם אונאה אבל אם הטעהו בכפל המקח בטל כמו שכתב חו"מ סימן רכ"ז ועוד יש לנו לדעת דהא דאמרי' שאין אונאה לקרקעות הוא דוקא במוכר עצמו אבל השליח שטעה בכל שהוא חוזר כמו שכתב הרמב"ם פרק הנז' ועוד כתב הלכות שלוחין ושותפין פ' א' שליח שטעה בכל שהוא בין בקרקע בין במטלטלים חוזר שהרי הוא אומר לתקוני שדרתיך ולא לעוותי ולא אמרו שהאונאה במטלטלין שתות וקרקעות אין בהם אונאה אלא במוכר שלו או קונה לעצמו אבל שליח שעבר בכל שהוא חוזר בכולן וכן פסק הטור סי' רכ"ז ועם הקדמות אלו נבא לנדון דידן וזה דכיון שהיה יודע ללוקח ולמוכר בעת המכירה שראובן היה שליח לוי בקניית מחצית הכרם כמו שבא בשאלה פשיטא דלכולי עלמא בטל המקח ממחצית לוי אפילו לא היה הטעות אלא כל שהוא כ"ש בהיותו יותר מפלגא אבל במה שלקח ראובן לעצמו ודאי לדעת הרי"ף והרמב"ם המקח קיים ואין בו שום דין אונאה אבל לפי מה ששמעתי ששמעון המוכר בא להוציא המעו' מראובן ודאי שיוכל ראובן לומר קים לי כר"ת ור"ח וה"ראש דסברי שאם הטעות בכפל שהמקח בטל וכמו שכתב מהרריק ז"ל שרש קמ"ט וז"ל ודאי גבי ממונא מצי למימר המוחזק קים לי כחד מרברבתא ואע"ג דשכנגדו חלוק עליו כל שכן בנדון דידן דר"ת ור"ח והר"אש סברי הכי דודאי מצי למימר ראובן קים לי כותייהו וכמו שכתב מהרי"ק שרש נ"ב שראוי לחוש לדברי בעלי התוספות בהיותם חולקים עליו שהרי רבותינו בעלי התוספות היו אחרונים וכו'. זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
2
