דברי ריבות תכ״טDivrei Rivot 429
א׳תשובה מצאתי כתוב בשם הרשב"א וז"ל וכן ילמד אדם בני ביתו וילמד לנערותיו לאסור על עצמן על דעת מקום ברוך הוא ועל דעת רבים בלא שם פתח התר וחרטה בעולם כל ממון שינתן לה בתור' קדושין ואפי' שתקבלם מדעתא אלא אם כן יהי' במעמד פלוני ופלוני וכן הנהגתי אני הרבה פעמים בבנות עירי וכיון שכן בנדון דידן כיון שנמצא שטר כתוב וחתום מהפקע' קדושין עשוי על פי חכם שלם יודע בטיב גיטין וקדושין ונתקיי' השטר ההוא בחותמיו בבית דין ודאי שאין בעדו' הקדושין אשר העידו על רחל הנז' אחר זמן שטר הפקע' הקדושין ממש כי מי לנו גדול כהרשב"א שאין בזה חולק עליו ועשה מעשה ומעשה רב ולכן כיון שרחל הנז' אסרה בהנאה לעצמה כל דבר שיתנו לה לשם קדושין כמו שבא בשאלה ודאי שאין כאן קדושין דהא קיימא לן בקדושין פרק האיש מקדש דהמקדש באיסורי הנאה אינה מקודשת דתנן המקדש בערלה בכלאי הכרם וכו' אינה מקודשת וכתב הרמב"ם ה' אישות פרק ה' ואפי' אסור בהנאה מדבריהם כגון חמץ בשעה ששית כ"ש בנדון דידן שנדרה ואסרה איסר על נפשה שהוא אסור בהנא' מדאורייתא דפשיטא דאינה מקודשת דהא לא מטייא לה שום הנאה מניה ואע"ג דלא דמי האי איסור הנאה לאיסור הנאה דערלה וכלאי הכרם דאילו התם שוה לכל אבל איסור הנאה דנ"ד אינו אלא דוקא לדידה ואיכא למימר הואיל ומותר לשאר העולם שתהא מקודש' מידי דהוה דמערבין לנזיר ביין וכמו שכתב הרשב"א בתשובותיו סי' תר"פ י"ל כמו שכתב שם הרשב"א דלערובין לא בעינן אלא סעודה ראויה לעלמא ובזה הוי עירוב אבל לגבי קדושין כיון דלא חזייא לדידה אף על פי דחזייא לאחריני מאי נפקא מינה והא אינה מתקדש' אלא במה שיש לה הנא' ממש וכתב בסוף דבריו וכן הנהגתי אני במקומו להסי' המכשולו' מפני הרמאי' כלל העולה ממה שכתבתי שאין בקדושי רחל הנז' שום חשש קדושין ולכן גמרתי אמרתי אם יסכימו החכמים השלמים שלע"ד היא מותרת לעלמא זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
1
