דברי סופרים י״חDivrei Soferim 18
א׳על ידי רחמים יוכל לזכות שיהיה נפסק הלכה לטובתו, וכמשמעות לשון הגמרא [יבמות על זה א'] דדרשו פתחת למוסרי ורבות עשית אתה ד' נפלאותיך וגו' אדוד ורחבעם במה שההלכה עמוני ולא עמונית וכו’, כי הוא נפלאות שעשה השם יתברך עם דוד לפתוח למוסרותיו שרצו החולקים לאסרו, וכל זמן שלא נגמרה הלכה ונקבעה בבית דין הגדול לכל ישראל עדיין היתה הלכה רפוי', ובזכות דוד המלך ע"ה נקבעה ההלכה כן, ובירושלמי [פ"ג דקדושין ה"ב] בגוי על בת ישראל דרבי אומר הולד ממזר ואחר כך אומר מזוהם ואחר כך רי"נ הורה הולד כשר אר"ז ההן ולד כל מה דהוא אזיל הוא מתעלה ע"ש, ואין זה מליצה לבד ודרך צחות בעלמא דאין להזכיר דברי צחות בתלמוד ולהזכיר שם אמרו עלה כאלו הוא מימרא ושמועה ואיזה לימוד דברי תורה, אבל ודאי קושטא אמר זה דבכח הולד ההוא [וקאי שם אאותו ולד עצמו שאירע בימי רבי ולא מעשה אחרת היה ונידון אחר, ועדיין היה חי הוא עצמו או זרעו ושייך נמי הלשון ההן ולד כו'] הוא שנשתנית ההלכה מדור לדור דכל מה דאזיל הוא מתעלה במעלות במדריגתו ויקרתו ביותר, ועל ידי זכותו יצא מידי פסולו כי זכה שיקבעו בית דין הלכה דהולד כשר, וכך גדול כח הרחמים דאפילו בענין התלוי בפסק בית דין ההלכה דלא בשמים הוא, מכל מקום גם זה על ידי זכות והתעלות נפשו יוכל לפעול, וגם בנוגע לענין יחוס משפחות דנוגע להרבה משפחות ומאורעות כהאי גוונא, אם אחד זוכה הוא מזכה גם כל האחרים עמו שיהיה נגמר ההלכה ונפסק בבית דין כדעת אותו המתירו לבוא בקהל, וכך קבלתי שעל ידי רחמים יוכל לזכות להיות מיוחס:
1