דברי סופרים כ״הDivrei Soferim 25
א׳כל מצוה יש לה שכר מיוחד בפני עצמו, בין בעולם הבא בין בעולם הזה מפירותיהן שיש לכל מצוה כמה שכתוב בתורה ההבטחות בכל המצות בשכר עולם הזה, ומה שכתוב בריש פיאה אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן וכו’, היינו שהוא בטוח לאכול מהם עכמה פעמים פירות בעולם הזה גם כן ולא יעבור, משא״כ שאר מצות אין הבטחה בהחלט לאכול הפירות בעולם הזה דאפשר לאיזה סיבה יהיה גם הפירות נשאר לעולם הבא, אבל פירות יש לכל מצוה שיוכל לזכות בהן בעולם הזה אם ראוי לכך, דרק שכר מצוה גופה בהאי עלמא ליכא (קדושין ל"ט:) אבל שכר פירות איכא לכל מצוה ענין מיוחד כמו עשר בשביל שתתעשר (שבת קי"ט.), ובשלוח הקן. בנים כמה שכתוב במדרש (דב"ר פ"ו) על פסוק ואת הבנים תקח וכדומה, וידוע על פסוק בפיך ובלבבך לעשותו דכל המצות הן במחשבה דבור ומעשה שאפילו אם אי אפשר לו לעשות בפעל, על ידי החשק בלב לעשות מעלה עליו הכתוב כעשאה כמה שכתוב בשבת [ס"ג א'] אפילו חשב לעשות כו', וכן על ידי הדבור בלימוד דברי תורה דדיני המצוה, ומה שכתוב סוף מנחות מקרא דזאת התורה וגו' גבי קרבנות, רבותא אשמועינן דאף דשם אי אפשר להיות בפועל על ידי ישראל כלל דצריך כהן המקריב והכהן הוא העובד ועושה המעשה להיות בעלים מתכפרים, ואשמועינן קרא דתורה עדיפא שגם הישראל העוסק בתורת חטאת ועולה נחשב לו כמקריב על ידי הכהן, וכל שכן שאר מצות שביד ישראל לעשותם והוא מוכן ורוצה לעשותם אלא שלא נזדמן לידו, דאפילו במחשבה לעשות כעשאה כל שכן בטרחת העסק בדברי תורה בלימוד הלכותי', ות"ח שבדור שהוא ראש הדור הוא הממשיך במעשיו ובלימודו ובחמשבתו שפע לכל הדור, דע"כ נקרא (ערכין י"ז.) פרנס הדור שהוא המפרנסם בכל צרכיהם דכל הצרכים בכלל פרנסה, כי כל ישראל קומה א' והפרנס הוא במקום המלך כדמשמע בערכין [י"ז א'.] והוא כלב בגוף כמה שכתוב בספר יצירה וממנו תוצאות חיים כמה שכתוב במשלי שכל האברים מקבלים חיותם ממנו, וכפי ההלכות המתחדשות מפי התלמיד חכם שבדור באיזה מעניני התורה שהוא עסוק, כן הוא פירות השפע הנמשך לכל הדור על ידו, וזה שאיתא במנחות [פ"ח ב'] נר ישראל ובתוספות ד"ה נר משום דאיירי במידי דאורה וכו’, רצה לומר שעל ידי שחידש דבר בהלכה בענין אור דמנורה ודירח המאור שישראל מונין לו (סוכה כ"ט ע"א), על ידי זה המשיך אורה לכל ישראל וע"כ נקרא באותה שעה נר ישראל, וזה שאמרו רש"י [ערכין י' ריש עמוד א'] שאתה מאיר עיני חכמים, היינו דעל ידי זה המשיך אורה לחכמים שזהו עיקר האורה זו תורה כמה שכתוב במגילה [ט"ז ב'] [ומצאתי גם בספר צמח דוד על התורה [פרשת בהעלותך דבר זה רעל גבי] שפירש כן ע"ש], וכיוצא בו בכל חידוש דאורייתא שתלמיד ותיק עתיד לחדש, והן השמים חדשים וארץ חדשה שא' בזוה"ק (חלק א' ה'.) דנעשה, היינו השפעות חדשות לשמים וארץ וכל צאצאיהם בכללם.
1