דברי סופרים ל״אDivrei Soferim 31

א׳פרנס הדור השפע שיש לו הוא ממשיך אותו השפע לכל הדור, כמשה רבינו ע"הדשפעו היה בדעת המשיך כן לכל דורו שהיו דור דעה, ואמר מאין לי בשר לתת וגו' כי הוא לא היש לומר שפע בזה שיוכל להשפיע לכל ישראל, וע"כ אמר לו אוכל אנכי לבדי וגו' וסיים ואל אראה ברעתי, היינו שהוא היה מרוחק מכל גשמיות ולא היש לומר שייכות להשפעת בשר גשמיי ואם פרנס לפי הדור (כמה שכתוב ערכין י"ז.) ויהיה גם הוא צריך לשפע כזה זה נחשב רעה גדולה לגבי', וע"כ מינה ע' זקנים שיוכלו להמשיך שפע גשמיי, כי דרגא דמשה רבינו ע"השהוא המוריד תורה מן השמים לא היש לומר שייכות עם שפע עולם הזה כלל, רק בהשפעתו היה המן לחם מן השמים שהוא עצמו סוד התורה שבכתב לכו לחמו בלחמי שהוא הלחם שמלאכי השרת אוכלין (יומא ע"ה:), והע' זקנים המקבלים נבואתם ממנו כמה שכתוב ויאצל וגו' הם דוגמת לבנה המקבלת מהחמה סוד תורה שבע״‎פ שהוא חכמה תתאה, ועל ידי זה נמשך שפע גופניי למטה גם כן שהוא צריך לתורה שבעל פה כמה שכתוב בעירובין (ס"ה.) אי קרצתן כינה לא תנאי, ובהוריות (י"ג:) חמרי וריחני פקחין, ובבת קול (ע"א:) האי דלא אמרי באורתא דלא אכלית בשרא דתורא, וע"כ הם יוכלו להשפיע בשר, ושלמה המלך ע"ה שהוא שורש החכמה תתאה היה לו גם כן עושר גדול וכן השפיע לכל ישראל כמה שכתוב וישם הכסף בירושלים כאבנים, כי מלכי ישראל וראשיהם נקראים פרנסים שהם מפרנסים לדורם ורועים כרועי הצאן שהם מרעים וצאן וממשיכים שפע להם, אבל מלכי עכו"ם הם בהיפך השפע שיש להם הוא מה שקולטים כל השפע הראוי לאומתם עד שכולם נשארו רשים בדבר זה, וע"כ אמרו באחשורש [מגילה י"א א'] שהכל נעשו רשין בימיו והוא התפאר בהראותו את עושר וגו' שהיה לו עשירות עצום ולא המשיך שפעו לאומתו רק אדרבה עשה כולם רשים, ועושרו היה על ידי שאז היה התחלת יסוד תורה שבע״‎פ על ידי אנשי כנסת הגדולה דזהו דהדר קבלו בימי אחשורש מאהבת הנס מה שתחלה היה בכפיית הר כגיגית, והכפיי' היה על תורה שבעל פה כמה שכתוב בתנחומא [פרשת נח] ומתורה שבעל פה נמשך עשירות, ולפי שהיו בגלות אז וכל השפע גשמיי הוצרך לירד דרך המלך דאו"ה המושל עליהם ע"כ קלט הוא כל העשירות הגשמיי, והם לקחו העשירות בדעת הרוחניי שאין לו שייכות לזה, ומצד הזה נחשב גם למלך על ישראל שהמלכות שלהם היא להשפיע להם, כי הרוחניי שבשפע שלו שהוא אין יכול לקבלו ולא אומתו, זה נשפע לשיראל שבגלות אצלו למלכי דידהו שהם רבנן וחכמי ישראל שבאותו הדור.
1