עין התכלת, פרט הראשון מ״הEin HaTekhelet, First Article 45
א׳במה שהבאנו במאמרנו (פרט השמיני ע' קמב) לשון הירושלמי מס' מעשר שני (פ"ה ה"ב) אמר רב אחא זאת אומרת שביהמ"ק עתיד להבנות קודם מלכות בית דוד, דכתיב ובדם ענבים סותה ואת אמרת הכין, הנה כן הוא גי' הפני משה ופירשנו על פי גירסתו יעו"ש אולם הגרסא בפנים הירושלמי הוא, אמר רב אחא זאת אומרת שבהמ"ק עתיד להבנות קודם מלכות בית דוד, דכתיב ודם ענב תשתה חמר, ואת אמרת הכין, אלא שהפ"מ נתקשה בגירסא זו והגיה כנ"ל, וגם אנו נמשכנו אחריו וכתבנו שזה הוא עיקר הגירסא, אולם כעת נראה לפרש בפשיטות כגי' הירושלמי שלפנינו, והכי קאמר, זאת אומרת מדקתני מתני' שהותנו כשיבנה ביהמ"ק יחזור הדבר לכמות שהיה, היינו להעלות כרם רבעי מהלך יום סביב ירושלים לתוכה כדי לעטר שוקי ירושלים בפירות, שמעינן מינה דביהמ"ק עתיד להבנות קודם מלכות בית דוד, דכתיב ודם ענב תשתה חמר, ודרשינן מיניה במס' כתובות (קיא:) דעתידה ארץ ישראל שתוציא חטה כשתי כליות של שור הגדול, וענב אחד יוציא שלשים לוגין יין יעו"ש, וכן הוא בתרגום יונתן בן עוזיאל דקאי אלעתיד יעו"ש, ואי מלכות בית דוד וכל יעודי הברכות יהיו קודם בנין ביהמ"ק, לא יוצרך כלל לתקנה זו להעלות כרם רבעי לירושלים מהלך יום אחד סביב לה כדי שיהא פירות מצויים בזול בירושלים, הרי בלא"ה יהיה בזול, כיון שאז תהיה הברכה מצויה כל כך בהפירות, אלא על כרחך שבנין ביהמ"ק עתיד להבנות קודם מלכות בית דוד, והברכות היעודות לנו הם יהיו עם מלכות בית דוד בב"א. מיהו גם גי' הפ"מ יש לה מקום כמו שפירשנו, ובאמת נראה דהירושלמי נקט דם ענבים דהוא רישיה דקרא דובדם ענבים סותה, ונקט נמי תשתה חמר דהוא סיפיה דקרא דודם ענב תשתה חמר, וערבינהו ודרשינהו להורות דהוכחתו אזלי מכחו תרתי מילי כדפירשנו (שם) וכפירושינו דהכא, וכהאי גוונא ערבינהו הש"ס במס' כתובות (שם) להנהו תרי קראי ודריש להו דדריש על ודם ענב תשתה חמר ומסיים ושמא תאמר אינו מרוה ת"ל סותה יעו"ש, וכהאי גוונא אשכחן טובא בש"ס דמערב תרי קראי ודריש להו:
1