עין התכלת, פרט הראשון ז׳Ein HaTekhelet, First Article 7
א׳אחר שביארנו (פתיל תכלת עמ' מ"ז), דמלשון המדרש זעזע את המים והראהו את בן הנפילים, אין ראיה דבן הנפילים הוא גידולו במים, רק כיון שגידולו בארץ שתחת המים הוצרך לזעזע את המים להראותו. וכתבנו דבזה מיושב פירש"י ז"ל במס' חולין (קכז.), דפירש וכשהיה רבי עקיבא מגיע לפסוק זה כו' משום דמיירי בסלמנדרא ע"כ, והוי קשיא לן אמאי לא קאמר משום דמיירי בבן הנפילים, לפי מה דמשמע מהמדרש דבן הנפילים גידולו במים, אכן לפי הנ"ל ניחא, דבאמת בן הנפילים אין גידולו במים, כיון דמרבינן ליה לטומאה משום מינא דצב ע"כ, על זה הקשו דלא הועלנו מידי, דמה בכך שאין גידולו במים, אבל הרי הוא מבריות היבשה והוי ליה לרש"י ז"ל לפרש כן כשהיה מגיע לפסוק זה משום דמיירי מבן הנפילים שהוא מבריות היבשה.
1
ב׳ואנו תמיהים, דנראה שהבינו דמלתא בעלמא הוא שהקשינו בפירש"י ז"ל, אמאי קאמר משום דמיירי בסלמנדרא ולא קאמר משום דמיירי בבן הנפילים. ואם כן בפשיטות הוי להו לאקשויי עלן מאי עדיפותיה למנקט משום דמיירי בבן הנפילים מלמנקט משום דמיירי בסלמנדרא. ועוד דא"כ הוי לן לאקשויי נמי, אמאי לא קאמר משום דמיירי בצב. ועוד איך הבינו לשונינו במאמרנו (שם) שכתבנו והוי קשיא לן אמאי לא קאמר משום דמיירי בבן הנפילים, לפי מה דמשמע מהמדרש דבן הנפילים גידולו במים ע"כ. הרי שפתותינו ברור מללו דתלינו קושיין על רש"י ז"ל במה דמשמע מהמדרש דבן הנפילים גידולו במים, ולפי מה שהבינו דקושיין על רש"י ז"ל מילתא בעלמא הוא, אמאי נקט משום דמיירי בסלמנדרא ולא נקט משום דמיירי בבן הנפילים, א"כ מה תלי קושיין במה דמשמע מהמדרש.
2
ג׳ברם בקושטא קושיין לא אזלא הכין, דודאי אי לאו מהמדרש לא הוי קשיא לן מידי על פירש"י ז"ל דלמה נקט משום סלמנדרא ולא נקט משום בן הנפילים או ערוד. דמשום בן הנפילים וערוד לא הוי נקט רבי עקיבא למילתיה דוקא כשהיה מגיע לפסוק זה, דאטו ליכא קרא אחרינא דמיירי מבריות שהן גדילות ביבשה, הא טובא קראי מיירי בהו מקמי פסוק זה, ולהכי מוכרח לפרש, משום דפסוק זה מיירי מסלמנדרא להכי נקט למילתיה כשהיה מגיע לפסוק זה. והגם דאכתי לא ניחא כל כך הא דפריש רבי עקיבא במילתיה יש לך בריות גדילות בים ויש לך בריות גדילות ביבשה כו',הא פסוק זה לא מיירי כלל בבריות הגדילות בים, ולא הוי ליה למינקט אלא יש לך בריות גדילות באור ויש לך בריות גדילות באויר כו', ובריות הגדילות באויר הוא כולל בריות הים והיבשה. על כרחין לדחוקי נפשין, דאיידי דכשהגיע לפסוק זה ובעי למינקט יש לך בריות גדילות באור כו', משום דמיירי מסלמנדרא, נקט נמי יש לך בריות גדילות בים ויש לך בריות גדילות ביבשה כו'.
3
ד׳אכן קושיין הכין אזלא, מאחר שמשמע מהמדרש, דהנך תלתא בן הנפילים וערוד וסלמנדרא דנרמזו ואיתרבאי בפסוק זה הצב למינהו מתלתא דוכתא נינהו, בן הנפילים מים וערוד מיבשה וסלמנדרא מאור, א"כ שפיר טפי ניחא לפרש דלהכי נקט רבי עקיבא למילתיה כשהיה מגיע לפסוק זה, משום דבפסוק זה נכללו ואיירי בתלתא מיני בריות דים ודיבשה ודאור, בן הנפילים דים וערוד דיבשה וסלמנדרא דאור. והגם דבן הנפילים הגם דגידולו במים כפי פשטות משמעות המדרש, אבל על כרחך דבורח ליבשה, מדמרבי ליה לטומאה ולא שייך למימר עליו שבים אם עולים ליבשה מיד מתים. מיהו הגם שבורח ליבשה אבל אינו עולה להיות נשאר תמיד ביבשה, אלא צריך לחזור למים בכל פעם, ועכ"פ מיניה דים הוא, ונכללו בהאי קרא תלתא מינים דים ודיבשה ודאור. ומקביל זה נקט רבי עקיבא במילתיה כשהיה מגיע לפסוק זה הנך תלתא יש לך בריות גדילות בים ויש לך בריות גדילות ביבשה כו' ויש לך בריות גדילות באור כו'. והכי הוי ליה לרש"י ז"ל לפרש, ולמה פי' רק משום דמיירי מסלמנדרא, ומעתה יובן כי תירוצנו עולה שפיר, דלפי מה שהסבנו כוונת המדרש דבאמת בן הנפילים אין גידולו במים, א"כ לא נרמז ונכלל בפסוק זה הנך תלתא, דהרי מבריות הגדילות בים לא איירי בפסוק זה. ושפיר מוכרח רש"י ז"ל לפרש דלהכי נקט רבי עקיבא למילתיה כשהיה מגיע לפסוק זה משום דמיירי בסלמנדרא כנ"ל.
4