עין יעקב, בבא קמא ה׳Ein Yaakov, Bava Kamma 5
א׳בבא קמא פרק ה - אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: מִנַּיִן לְ"הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה"? שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כד) "מִי בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם", יַגִּישׁ רְאָיָה אֲלֵיהֶם. מַתְקִיף לָהּ רַב אַשִׁי: הָא, לָמָּה לִי קְרָא? סְבָרָא הוּא! דְּכָאִיב לֵיהּ כְּאֵיבָא אָזִיל לְבֵי אַסְיָא! אֶלָּא, קְרָא לְכִדְרַב נָחְמָן, אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהָ, דְּאָמַר [רַבִּי נָחְמָן, אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהָ]: מִנַּיִן שֶׁאֵין נִזְקָקִין אֶלָּא לַתּוֹבֵעַ תְּחִלָּה? שֶׁנֶּאֱמַר: "מִי בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵיהֶם", יַגִּישׁ דְּבָרָיו אֲלֵיהֶם. אַמְרֵי נְהַרְדְּעֵי: פְּעָמִים שֶׁנִּזְקָקִין לַנִּתְבָּע תְּחִלָּה, וְהֵיכִי דָּמִי? דְּקָא זִילֵי נִכְסֵיהּ.
1
ב׳[מִשְׁנָה. אָדָם שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵרוֹ, וְהִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ, מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת. כֵּיצַד מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת?] שָׁמִין אֶת הָאִשָּׁה כַּמָּה הִיא יָפָה עַד שֶׁלֹּא יָלְדָה, וְכַמָּה הִיא יָפָה מִשֶּׁיָלְדָה. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: אִם כֵּן, מִשֶּׁהָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת מַשְׁבַּחַת, [אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַוְּלָדוֹת, [כַּמָּה הֵן יָפִין], וְנוֹתֵן לַבַּעַל וְכוּ'.
2
ג׳גְּמָרָא]. מַאי קָאָמַר? אָמַר (רב) [רַבָּה]: הָכִי קָאָמַר: וְכִי אִשָּׁה מַשְׁבַּחַת קֹדֶם שֶׁתֵּלֵד, [יוֹתֵר מִלְּאַחַר שֶׁתֵּלֵד]? וַהֲלֹא אִשָּׁה מַשְׁבַּחַת לְאַחַר שֶׁתֵּלֵד, יוֹתֵר מִקֹּדֶם שֶׁתֵּלֵד. אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַוְּלָדוֹת וְנוֹתְנִין לַבַּעַל.
3
ד׳יב תָּנוּ רַבָּנָן: מַעֲשֶׂה בְּבִתּוֹ שֶׁל נְחוּנְיָא חוֹפֵר שִׁיחִין שֶׁנָּפְלָה לְבוֹר גָּדוֹל, בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ אֶת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, שָׁעָה רִאשׁוֹנָה אָמַר לָהֶם: שָׁלוֹם. שְׁנִיָּה אָמַר לָהֶם: שָׁלוֹם. שְׁלִישִׁית אָמַר לָהֶם: עָלְתָה. אָמְרוּ לָהּ: מִי הֶעֱלוּךְ? אָמְרָה לָהֶם: זָכָר שֶׁל רְחֵלִים נִזְדַּמֵּן לִי, וְזָקֵן אֶחָד מַנְהִיגוֹ. אָמְרוּ לוֹ: נָבִיא אַתָּה? אָמַר לָהֶם: לֹא נָבִיא אָנֹכִי, וְלֹא בֶּן נָבִיא אָנֹכִי, אֶלָּא כָּךְ אָמַרְתִּי: דָּבָר שֶׁאוֹתוֹ צַדִּיק מִצְטַעֵר בּוֹ, יִכָּשֵׁל בּוֹ זַרְעוֹ?! אָמַר רַב אַחָא: אַף עַל פִּי כֵן, (מתה בתו) [מֵת בְּנוֹ] בַּצָּמָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים נ) "וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד", מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם חֲסִידָיו אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. רַבִּי נְחוּנְיָא אָמַר מֵהָכָא: (שם פט) "אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו". אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: כָּל הָאוֹמֵר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַתְּרָן הוּא, יִוָּתְרוּ חַיָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים לב) "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט". אָמַר רַבִּי חַנָּא, וְאִי תֵּימָא רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: מַאי דִּכְתִיב: (שמות לד) 'אֶרֶךְ־אַפַּיִם', וְלֹא כְּתִיב 'אֶרֶךְ־אַף', אֶרֶךְ אַפַּיִם לַצַּדִּיקִים וְלָרְשָׁעִים.
4
ה׳יג תָּנוּ רַבָּנָן: לֹא יְסַקֵּל אָדָם מֵרְשׁוּתוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מְסַקֵּל מֵרְשׁוּתוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וּמְצָאוֹ חָסִיד אֶחָד. אָמַר לוֹ: רֵיקָה, מִפְּנֵי מָה אַתָּה מְסַקֵּל מֵרְשׁוּת שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְּךָ, לִרְשׁוּת שֶׁלְּךָ? לִגְלֵג עָלָיו. לְיָמִים נִצְרָךְ לִמְכֹּר שָׂדֵהוּ, וְהָיָה מְהַלֵּךְ בְּאוֹתוֹ רְשׁוּת הָרַבִּים וְנִכְשַׁל בְּאוֹתָן אֲבָנִים. אָמַר: יָפֶה אָמַר לִי אוֹתוֹ חָסִיד: מִפְּנֵי מָה אַתָּה מְסַקֵּל מֵרְשׁוּת שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְּךָ לִרְשׁוּת שֶׁלְךָ.
5
ו׳יד דָּרַשׁ הַהוּא גְּלִילָאָה עֲלֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא: כַּד רָגִיז רַעֲיָא עַל עָנָא, עָבִיד לִנְגִידָא סַמְיָיתָא.
6
ז׳טו שָׁאַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲגִיל לְרַבִּי חִיָּא בְּרַבִּי אַבָּא: מִפְּנֵי מַה, בַּדִּבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנִים לֹא נֶאֱמַר בָּהֶם: 'טוֹב', וּבַדִּבְּרוֹת הָאַחֲרוֹנִים נֶאֱמַר בָּהֶם: 'טוֹב'? אָמַר לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי, לָמָּה נֶאֱמַר בָּהֶם 'טוֹב', שַׁאֲלֵנִי אִם נֶאֱמַר בָּהֶם 'טוֹב' אִם לָאו. שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אִם נֶאֱמַר בָּהֶם 'טוֹב' אִם לָאו. כַּלֵּךְ אֵצֶל רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאִי, שֶׁהָיָה רָגִיל אֵצֶל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, שֶׁהָיָה בָּקִי בַּאֲגָדָה. אָזַל לְגַבֵּיהּ, אָמַר לוֹ: מִמֶּנּוּ לֹא שָׁמַעְתִּי, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לִי שְׁמוּאֵל בַּר נַחוּם אֲחִי אִמּוֹ שֶׁל רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא, וְאַמְרֵי לָהּ (אחי) [אֲבִי] אִמּוֹ שֶׁל רַבִּי אַחִי בַּר רַבִּי חֲנִינָא: הוֹאִיל וְסוֹפָן לְהִשְׁתַּבֵּר. [וְכִי סוֹפָן לְהִשְׁתַּבֵּר] מַאי הֲוֵי? אָמַר רַב אַשִׁי: חַס־וְשָׁלוֹם פָּסְקָה טוֹבָה מִיִּשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: (בן לוי:) הָרוֹאֶה טֵי"ת בַּחֲלוֹמוֹ, סִימָן יָפֶה לוֹ. מַאי טַעְמָא? אִילֵימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב: 'טוֹב', אֵימָא: (ישעיהו י״ד:כ״ג) "וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד"! חַד טֵי"ת קָאַמְרִינָן. אֵימָא: (איכה א׳:ט׳) "טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ". טֵי"ת־בֵּי"ת קָאַמְרִינָן. אֵימָא: (שם ב) "טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ". הוֹאִיל וּפָתַח בּוֹ הַכָּתוּב לְטוֹבָה תְּחִלָּה, שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית עַד: (בראשית א׳:ד׳) "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר" לָא כְּתִיב 'טֵי"ת'. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: [כָּל] הָרוֹאֶה הֶסְפֵּד בַּחֲלוֹמוֹ, חָסוּ עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם וּפְדָאוּהוּ. וְהַנֵי מִילֵי, בִּכְתָבָא.
7
ח׳אָמַר שְׁמוּאֵל: אַוָּז וְאַוַּז־הַבָּר, כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. מַתְקִיף לָהּ רָבָא בַּר רַב חָנָן: מַאי טַעְמָא? אִילֵימָא מִשּׁוּם דְּהַאי, אֲרִיךְ קוּעֵיהּ וְהַאי, זוּטָר קוּעֵיהּ, אֶלָּא מֵעַתָּה גַּמְלָא פַּרְסָא וּגַמְלָא טַיְעָא, דְּהַאי, אֲלִּים קוּעֵיהּ וְהַאי, קָטִין קוּעֵיהּ, הָכִי נַמִּי דַּהֲווּ כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה? אֶלָּא אָמַר אַבַּיֵי: זֶה, בֵּיצָיו מִן הַחוּץ, וְזֶה, בֵּיצָיו מִבִּפְנִים. רַב פָּפָּא אָמַר: הָא, טְעוּנָה חֲדָא בֵּיעָתָא בְּשִׁיחְלָא, וְהָא, טְעוּנָה כַּמָּה בֵּיעָתָא בְּשִׁיחְלָא.
8
