עין יעקב, בבא מציעא ט׳Ein Yaakov, Bava Metzia 9

א׳בבא מציעא פרק ט - תְּנַן הָתָם: פְּרִיצֵי זֵיתִים וַעֲנָבִים, בֵּית שַׁמַּאי מְטַמְּאִין וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין. מַאי 'פְּרִיצֵי זֵיתִים'? אָמַר רַב הוּנָא: רִשְׁעֵי זֵיתִים. אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי קְרָאָה: (דניאל י״א:י״ד) "[וּבְנֵי] פָּרִיצֵי עַמְּךָ יִנַּשְּׂאוּ לְהַעֲמִיד חָזוֹן [וְנִכְשָׁלוּ"]. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא: (יחזקאל י״ח:י׳) "וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ שֹׁפֵךְ דָּם".

ב׳תַּנְיָא, הָיָה נוֹשֵׂא מַשְׂאוֹי עַל רֹאשׁוֹ, וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ, אִם הָיוּ תְּפִלִּין רוֹצְצוֹת, אָסוּר, וְאִם לָאו, מֻתָּר. בְּאֵיזוֹ מַשְׂאוֹי אָמְרוּ? בְּמַשְׂאוֹי שֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין. תָּנִי רַבִּי חִיָּא: הַמּוֹצִיא זֶבֶל עַל רֹאשׁוֹ, וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ, הֲרֵי זֶה לֹא יְסַלְּקָם לִצְדָדִין, וְלֹא יִקְשְׁרֵם בְּמָתְנָיו, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹהֵג בָּהֶם מִנְהַג בִּזָּיוֹן, אֲבָל קוֹשְׁרָם עַל זְרוֹעוֹ בִּמְקוֹם תְּפִלִּין. מִשּׁוּם (דבי) [רַבִּי] שִׁילָא אָמְרוּ: אֲפִלּוּ מִטְפַּחַת שֶׁלָּהֶן אָסוּר לְהָנִיחַ עַל הָרֹאשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תְּפִלִּין, וְכַמָּה? אָמַר אַבַּיֵי: אֲפִלּוּ רִבְעָא דְּרִבְעָא דְּפוּמְבְּדִיתָא.

ג׳[משנה. הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ וַאֲכָלָהּ חָגָב, אוֹ נִשְׁדְּפָה, אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא, מְנַכֶּה לוֹ מִן חִכּוּרוֹ וְכוּ'. גְּמָרָא]. אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁזְּרָעָהּ וְצָמְחָה, וַאֲכָלָהּ חָגָב, אֲבָל לֹא זְרָעָהּ כְּלָל, לֹא, דְּאָמַר לוֹ: אִלּוּ זְרַעְתָּהּ, הֲוָה מִקַּיֵּים בִּי: (תהילים ל״ז:י״ט) "לֹא יֵבֹשׁוּ בְּעֵת רָעָה, וּבִימֵי רְעָבוֹן יִשְׂבָּעוּ". מַתִּיב רַב שֵׁשֶׁת: רוֹעֶה שֶׁהָיָה רוֹעֶה, וְהִנִּיחַ עֶדְרוֹ וּבָא לָעִיר, וּבָא זְאֵב וְטָרַף, וּבָא אֲרִי וְדָרַס. אֵין אוֹמְרִים: אִלּוּ הָיָה שָׁם הָיָה מַצִּיל, אֶלָּא אוֹמְדִין אוֹתוֹ, אִם יָכוֹל לְהַצִּיל, חַיָּב, וְאִם לָאו, פָּטוּר, וְאַמַּאי? נֵימָא לֵיהּ: אִי הֲוִית הָתָם, הֲוָה מִקַּיֵּים (בה) [בִּי] (שמואל א י״ז:ל״ו) "גַּם אֶת הָאֲרִי גַם הַדּוֹב הִכָּה עַבְדֶּךָ". מִשּׁוּם דְּאָמַר לוֹ: אִי הֲוִית חָזִית לְאִתְרַחוּשֵׁי לְךָ נִיסָא, הֲוָה אִתְרָחִישׁ לָךְ נִיסָא, כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, דְּמַתְיָין עִיזֵי דּוּבֵּי בְּקַרְנַיְהוּ. וְלֵימָא לֵיהּ: נְהִי דִּלְנִיסָא רַבָּה לָא הֲוָה חֲזִינָא, לְנִיסָא זוּטָא חֲזִינָא. קַשְׁיָא.

ד׳מַתְנִיתִין. הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ לְזָרְעָהּ שְׂעוֹרִים לֹא יִזְרָעֶנָּה חִטִּין. חִטִּין, יִזְרָעֶנָּה שְׂעוֹרִים. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹסֵר כוּ'. גְּמָרָא. [אָמַר רַבִּי חִסְדָּא]: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל? דִּכְתִיב: (צפניה ג׳:י״ג) "שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה, וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב, וְלֹא יִמָּצֵא בְפִיהֶם לְשׁוֹן תַּרְמִית".

ה׳נ אָמַר ליה רַב יְהוּדָה לְרַבִּין בַּר רַב נַחְמָן: אַבִּין אָחִי, לָא תִּזְבּוֹן אַרְעָא דִּסְמִיכָא לְמָתָא, דְּאָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, אָמַר רַב הוּנָא, אָמַר רַב: אָסוּר לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲמֹד עַל שְׂדֵה חֲבֵרוֹ בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֶדֶת בְּקָמוֹתֶיהָ. וְהָא אַשְׁכְּחִינְהוּ רַבִּי אַבָּא לְתַלְמִידֵיהּ דְּרַב, אָמַר לְהוּ: מַאי אָמַר רַב בְּהַנֵי קְרָאֵי: (דברים כ״ח:ג׳-ד׳) "בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר, וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה, בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ". וְאָמְרוּ לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַב: "בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר", שֶׁיְּהֵא בֵּיתְךָ סָמוּךְ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת. "בָּרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה", שֶׁיְּהוּ נְכָסֶיךָ קְרוֹבִים לָעִיר. "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ", שֶׁלֹּא תִּמְצָא אִשְׁתְּךָ סָפֵק נִדָּה בִּשְׁעַת בִּיאָתְךָ מִן הַדֶּרֶךְ. "בָּרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ", שֶׁיְּהוּ צֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ כְּמוֹתְךָ. וְאָמַר לְהוּ: רַבִּי יוֹחָנָן לָא אָמַר הָכִי, אֶלָּא: "בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר", שֶׁיְּהֵא בֵּית־הַכִּסֵּא סָמוּךְ לְשֻׁלְחָנְךָ, [אֲבָל בֵּית־הַכְּנֶסֶת לֹא. וְרַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: שְׂכַר פְּסִיעוֹת יֵשׁ]. "בָּרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה", שֶׁיְּהוּ נְכָסֶיךָ מְשֻׁלָּשִׁין, שְׁלִישׁ בִּתְבוּאָה, שְׁלִישׁ בְּזֵיתִים וּשְׁלִישׁ בִּגְפָנִים. "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ, וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ", שֶׁתְּהֵא יְצִיאָתְךָ מִן הָעוֹלָם, כְּבִיאָתְךָ לָעוֹלָם, מַה בִּיאָתְךָ לָעוֹלָם, בְּלֹא חֵטְא, כָּךְ יְצִיאָתְךָ מִן הָעוֹלָם, בְּלֹא חֵטְא. לָא קַשְׁיָא, הָא דְּמִהֲדַר לֵיהּ שׁוּרָא וְרִתְקָא, הָא דְּלָא מִהֲדַר לֵיהּ שׁוּרָא וְרִתְקָא.

ו׳נא "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי" (דברים ז׳:ט״ו). אָמַר רַב: (זהו) [זוֹ] עַיִן, רַב לְטַעֲמֵיה, דְּרַב סָלִיק לְבֵי קִבְרֵי, עָבַד מַאי דְּעָבַד, אָמַר: תִּשְׁעִים וְתִּשְׁעָה, בְּעַיִן־רָעָה, וְאֶחָד, בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: זֶה הָרוּחַ. שְׁמוּאֵל לְטַעֲמֵיהּ, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הַכָּל, בְּרוּחַ. וְלִשְׁמוּאֵל, הָא אִיכָּא הֲרוּגֵי מַלְכוּת? הֲנָךְ נַמִּי, אִי לָאו זִיקָא, עַבְדִּי לְהוּ (סמתרי) [סַמָא] וְחַיֵּי. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: זוֹ צוֹאָה, דְּאָמַר מַר: צוֹאַת הַחֹטֶם וְצוֹאַת הָאֹזֶן, רֻבָּם, קָשֶׁה, וּמִעוּטָם, יָפֶה. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: זוֹ צִנָּה, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִצִּנִּים פַּחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי כ״ב:ה׳) "צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ, שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם". רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: זוֹ מָרָה. [תַּנְיָא נַמִּי הָכִי: 'מַחֲלָה', זוֹ מָרָה], וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ 'מַחֲלָה'? שֶׁהִיא מַחֲלָה כָּל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם. דָּבָר אַחֵר: 'מַחֲלָה', שֶׁשְּׁמוֹנִים וּשְׁלֹשָׁה חֳלָאִים תְּלוּיִין בַּמָּרָה, וְכֻלָּן, פַּת שַׁחֲרִית בְּמֶלַח, וְקִתּוֹן שֶׁל מַיִם מְבַטְּלָתָן. תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּפַת שַׁחֲרִית: מַצֶּלֶת מִן הַחַמָּה, וּמִן הַצִּנָּה, וּמִן הַזִּיקִין, וּמִן הַמַּזִּיקִין, וּמַחְכִּימַת פֶּתִי, וְזוֹכֶה בַּדִּין, לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְלַמֵּד, וּדְבָרָיו נִשְׁמָעִים, וְתַלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וְאֵין בְּשָׂרוֹ מַעֲלֶה הֶבֶל, וְנִזְקָק לְאִשְׁתּוֹ וְאֵינוֹ מִתְאַוֶּה לְאִשָּׁה אַחֶרֶת, וְהוֹרֶגֶת כִּנָה שֶׁבִּבְנֵי מֵעַיִם, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מוֹצִיא אֶת הַקִּנְאָה, וּמַכְנִיס אֶת הָאַהֲבָה. אָמַר לוֹ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי: מְנָא הָא מִלְּתָא דְּאַמְרֵי אִינְשֵׁי: שִׁתִּין רְהִיטֵי רָהוּט, וְלָא מָטוּ לְגַבְרָא דְּמִצַּפְרָא כָּרַךְ וכו'. [כדאמרינן לעיל בבא קמא פרק החובל]. [ירושלמי] "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי", רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: "כָּל חֹלִי", זֶה רַעְיוֹן. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: (דברים כ״ח:מ״ח) "וְנָתַן עֹל בַּרְזֶל עַל צַוָּארֶךָ", זֶה רַעְיוֹן. אָמַר רַבִּי אַבִּין: "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי", זֶה יֵצֶר הָרָע, שֶׁרֹאשׁוֹ מָתוֹק וְסוֹפוֹ מַר.

ז׳נב רַבָּה בַּר רַב נַחְמָן הֲוָה קָאָזִיל בְּאַרְבָּא, חָזָא הַהוּא אִבָּא דְּקָאִי אַגּוּדָא דְּנַהֲרָא, אָמַר לְהוּ: (האי) דְּמַאן? אָמְרוּ לֵיהּ: דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא, אָמַר: (עזרא ט׳:ב׳) "וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשׁוֹנָה". אָמַר לְהוּ: קוֹצוּ! קָצוּ. אָתָא רַבָּה בַּר רַב הוּנָא, אַשְׁכְּחֵיהּ דְּקַיִץ, אָמַר: מַאן קַצְיָיהּ, תֵּקוּץ עַנְפֵיהּ! אַמְרֵי: כּוּלְּהוּ שְׁנֵי דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא לָא אִיקַיֵּים לֵיהּ זַרְעָא לְרַבָּה בַּר רַב נַחְמָן.

ח׳תָּנוּ רַבָּנָן: מִנַּיִן לִשְׂכִיר יוֹם שֶׁגּוֹבֶה כָּל הַלַּיְלָה? (שנאמר) [תַּלְמוּד לוֹמַר]: (ויקרא י״ט:י״ג) "לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר". וּמִנַּיִן לִשְׂכִיר לַיְלָה שֶׁגּוֹבֶה כָּל הַיּוֹם? שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים כ״ד:ט״ו) "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ". וְאֵימָא אִיפְּכָא? שְׂכִירוּת אֵינָהּ מִשְׁתַּלֶּמֶת אֶלָּא בַּסּוֹף. תָּנוּ רַבָּנָן: מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ", אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁ"עַד בֹּקֶר", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: "עַד בֹּקֶר"? מְלַמֵּד, שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָּא עַד בֹּקֶר רִאשׁוֹן בִּלְבַד, מִכָּאן וָאֵילָךְ מַאי? אָמַר רַב: עוֹבֵר מִשּׁוּם 'בַּל־תַּשְׁהֶא'. אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי קְרָאָה: (משלי ג׳:כ״ח) "אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ: לֵךְ וָשׁוּב וּמָחָר אֶתֵּן, וְיֵשׁ אִתָּךְ".

ט׳נג תַּנְיָא: "וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֵת נַפְשׁוֹ". (דברים כ״ד:ט״ו) מִפְּנֵי מָה עָלָה זֶה בַּכֶּבֶשׁ, וְנִתְלָה בָּאִילָן, וּמָסַר אֶת עַצְמוֹ לְמִיתָה? לֹא *) עַל שְׂכָרוֹ! דָּבָר אַחֵר: "וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ", כָּל הַכּוֹבֵשׁ שְׂכַר שָׂכִיר, כְּאִלּוּ נוֹטֵל נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ. רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא, חַד אָמַר: נַפְשׁוֹ שֶׁל גַּזְלָן, וְחַד אָמַר: נַפְשׁוֹ שֶׁל נִגְזָל. מַאן דְּאָמַר: נַפְשׁוֹ שֶׁל גַּזְלָן וְכוּ'. (כִּדְאִיתָא בְפֶרֶק הַגּוֹזֵל וּמַאֲכִיל.)

י׳נד אַשְׁכְּחֵיהּ רַבָּה בַּר אֲבוּהָ לְאֵלִיָּהוּ דְּקָאִי בְּבֵית הַקְּבָרוֹת [שֶׁל גּוֹיִים], אָמַר לוֹ: מַהוּ שֶׁיְּסַדְּרוּ בְּבַעַל חוֹב? אָמַר לֵיהּ: גָּמַר 'מִיכָה' 'מִיכָה' מֵעֲרָכִין. גַּבֵּי עֲרָכִין כְּתִיב: (ויקרא כ״ז:ח׳) "וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ", גַּבֵּי בַּעַל חוֹב כְּתִיב: (שם כה) "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ". מִנַּיִן לְעָרֹם שֶׁלֹּא יִתְרֹם? דִּכְתִיב: (דברים כ״ג:ט״ו) "וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר". [אָמַר לוֹ: לָאו כֹּהֵן הוּא מַר? מַאי טַעְמָא קָאִי מַר בְּבֵית הַקְּבָרוֹת? אָמַר לוֹ: לָא מַתְנִי מַר טְהָרוֹת כוּ'? אָמַר לוֹ: בְּאַרְבָּעָה לָא מָצִינָא, בְּשִׁיתָּא מָצִינָא?! אָמַר לֵיהּ: וְאַמַּאי? אָמַר לוֹ: דְּחִיקָא לִי מִלְּתָא. דַּבְּרֵיהּוְעַיְלֵיהּ לְגַן־עֵדֶן. אָמַר לוֹ: פְּשׁוֹט גְּלִימָךְ, סַפִי, שְׁקוֹל מֵהַנֵי טַרְפֵי. סָפָא, שָׁקַל, כִּי הֲוָה נָפִיק, שָׁמַע דְּקָאָמַר: מַאן קָאָכִיל לְעַלְמֵיהּ כְּרַבָּה בַּר אֲבוּהָ? נָפַץ שַׁדִנְהוּ, אֲפִלּוּ הָכִי אַתְּיֵהּ לִגְלִימֵיהּ, סָחַט גְּלִימָא רֵיחָא, זַבִּינֵיהּ בִּתְרֵיסַר אַלְפֵי דִּינְרֵי. פַּלְגִינְהוּ לְחַתְנְוָתֵיהּ.

י״אנה תָּנוּ רַבָּנָן: (דברים כ״ד:י׳) "לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ". לְבֵיתוֹ אִי אַתָּה נִכְנָס, אֲבָל אַתָּה נִכְנָס לְבֵיתוֹ שֶׁל עָרֵב, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (משלי כ״ז:י״ג) "קַח בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר" וְגוֹ'. וְאוֹמֵר: (שם ו) "בְּנִי, אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ, תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ, נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ, נִלְכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי פִיךָ, עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל, כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ, לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ", אִם מָמוֹן יֵשׁ לוֹ בְּיָדְךָ, הַתֵּר לוֹ פִּסַּת יָד. וְאִם לָאו, הַרְבֵּה עָלָיו רֵעִים.

י״בתַּנְיָא: (דברים י״ז:י״ז) "וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים", רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מַרְבֶּה הוּא, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ מְסִירוֹת אֶת לִבּוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֲפִלּוּ אַחַת, וְהִיא מְסִירָה אֶת לִבּוֹ הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה. אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים"? אֲפִלּוּ כַּאֲבִיגַיִל.