עין יעקב, עירובין א׳Ein Yaakov, Eiruvin 1
א׳עירובין פרק א - אַשְׁכְּחָן 'מִקְדָּשׁ' דְּאִיקְרִי 'מִשְׁכָּן', וּ'מִשְׁכָּן' דְּאִיקְרִי 'מִקְדָּשׁ'. בִּשְׁלָמָא 'מִקְדָּשׁ' דְּאִיקְרִי 'מִשְׁכָּן', דִּכְתִיב: (ויקרא כ״ו:י״א) "וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְתוֹכְכֶם". אֶלָּא 'מִשְׁכָּן' דְּאִיקְרִי 'מִקְדָּשׁ', מְנָא לָן? אִילֵימָא מֵהָא דִּכְתִיב: (במדבר י׳:כ״א) "וְנָסְעוּ הַקְּהָתִים נוֹשְׂאֵי הַמִּקְדָּשׁ וְהֵקִימוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן עַד בּוֹאָם". הַהוּא, בָּאָרוֹן כְּתִיב! אֶלָּא מֵהָכָא: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם". (שמות כ״ה:ח׳)
1
ב׳א אַמְרֵי אִינְשֵׁי: קְדֵרָה דְּשֻׁתָּפִי לָא קְרִירָא וְלָא חֲמִימָא.
2
ג׳אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: כְּשֶׁהָיִיתִי לוֹמֵד תּוֹרָה אֵצֶל רַבִּי עֲקִיבָא, הָיִיתִי מַטִּיל קַנְקַנְתּוֹם לְתוֹךְ הַדְּיוֹ, וְלֹא אָמַר לִי דָּבָר. וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר לִי: בְּנִי, מַה מְּלַאכְתְּךָ? אָמַרְתִּי לוֹ: לַבְלָר אֲנִי. אָמַר לִי: בְּנִי, הֱוֵי זָהִיר בִּמְלַאכְתְּךָ, שֶׁמְּלַאכְתְּךָ מְלֶאכֶת שָׁמַיִם הִיא. שֶׁמָּא אַתָּה מְחַסֵּר אוֹת אַחַת, אוֹ מְיַתֵּר אוֹת אַחַת, נִמְצָא (אתה) מַחֲרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אָמַרְתִּי לוֹ: דָּבָר אֶחָד יֵשׁ לִי, וְ'קַנְקַנְתּוֹם' שְׁמוֹ, שֶׁאֲנִי מַטִּיל לְתוֹךְ הַדְּיוֹ. אָמַר לִי: וְכִי מַטִּילִין קַנְקַנְתּוֹם לְתוֹךְ הַדְּיוֹ? וַהֲלֹא אָמְרָה תּוֹרָה: (במדבר ה) 'וְכָתַב', 'וּמָחָה', כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לִמְחוֹת. מַאי קָאָמַר לֵיהּ? וּמַאי קָא מְהַדַּר לֵיהּ? הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: לָא מִיבַּעְיָא בַּחֲסֵרוֹת וִיתֵרוֹת, דְּלָא טָעִינָא [דְּבָקִי אֲנָא], אֶלָּא אֲפִלּוּ מֵיחַשׁ לִזְבוּב, נַמִּי, דִּלְמָא אַתִּי וְיָתִיב אַתַּגֵּיהּדְּדָלֶ"ת וּמָחִיק לֵיהּ, וּמַשְׁוִי לֵיהּ רֵי"שׁ, דָּבָר אֶחָד יֵשׁ לִי וְ'קַנְקַנְתּוֹם' שְׁמוֹ, שֶׁאֲנִי מַטִּיל לְתוֹךְ הַדְּיוֹ.
3
ד׳ב אָמַר רַבִּי אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁאֵין בְּדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר כְּמוֹתוֹ, וּמִפְּנֵי מַה לֹּא קָבְעוּ הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא (עמדו) [יָכְלוּ] חֲבֵרָיו [לַעֲמֹד] עַל סוֹף דַּעְתּוֹ, שֶׁהָיָה אוֹמֵר עַל טָמֵא, טָהוֹר, וּמַרְאֶה לוֹ פָּנִים. וְעַל טָהוֹר, טָמֵא, וּמַרְאֶה לוֹ פָּנִים. תָּנָא, לֹא רַבִּי מֵאִיר שְׁמוֹ, אֶלָּא רַבִּי *)) מִיאֲשָׁה שְׁמוֹ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רַבִּי מֵאִיר? שֶׁהָיָה מֵאִיר עֵינֵי חֲכָמִים בַּהֲלָכָה. וְלֹא רַבִּי נְהוֹרַאי שְׁמוֹ, אֶלָּא רַבִּי נְחֶמְיָה שְׁמוֹ, וְאַמְרִי לָהּ: רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ שְׁמוֹ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רַבִּי נְהוֹרַאי? שֶׁמַּנְהִיר עֵינֵי חֲכָמִים בַּהֲלָכָה. אָמַר (רב) [רַבִּי]: הַאי דִּמְחַדַּדְנָא מֵחַבְרָאי, דַּחֲזִתֵּיהּ לְרַבִּי מֵאִיר מֵאֲחוֹרֵיהּ, וְאִלְמָלֵא חֲזִתֵּיהּ מִקַּמֵּיהּ, הֲוַאִי מְחַדַּדְנָא טְפֵי, דִּכְתִיב: (ישעיהו ל׳:כ׳) "וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ".
4
ה׳אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תַּלְמִיד אֶחָד הָיָה לוֹ לְרַבִּי מֵאִיר וְ'סוּמְכוֹס' שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה אוֹמֵר עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁל טֻמְאָה, אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה טַעֲמֵי טֻמְאָה. וְעַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁל טָהֳרָה, אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה טַעֲמֵי טָהֳרָה. תָּנָא: תַּלְמִיד וָתִיק הָיָה בְּיַבְנֶה, שֶׁהָיָה מְטַהֵר אֶת הַשֶּׁרֶץ בְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים טְעָמִים. אָמַר (רבא) [רַבִינָא]: אֲנִי אָדוּן וַאֲטַהַרֶנּוּ: וּמַה נָּחָשׁ שֶׁמֵּמִית [וּמַרְבֶּה טֻמְאָה, טָהוֹר, שֶׁרֶץ, שֶׁאֵין מֵמִית וּמַרְבֶּה טֻמְאָה, לֹא כָּל־שֶׁכֵּן? וְלֹא הִיא, מַעֲשֶׂה קוֹץ בְּעָלְמָא קָעָבִיד]. אָמַר רַבִּי אַבָּא, אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁלֹשׁ שָׁנִים נֶחְלְקוּ בֵּית־שַׁמַּאי וּבֵית־הִלֵּל, הַלָּלוּ אוֹמְרִים: הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ, יָצְתָה בַּת־קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם: אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים הֵן, וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֵּית־הִלֵּל. וְכִי מֵאַחַר דְּאֵלּוּ וְאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים הֵן, מִפְּנֵי מַה זָּכוּ בֵּית הִלֵּל לִקְבֹּעַ הֲלָכָה כְּמוֹתָן? מִפְּנֵי שֶׁנּוֹחִין וַעֲלוּבִין (הן) [הָיוּ], וְשׁוֹנִין דִּבְרֵיהֶם וְדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּקְדִּימִין דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי לְדִבְרֵיהֶם, כְּאוֹתָהּ שֶׁשָׁנִינוּ: מִי שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַּסֻּכָּה, וְשֻׁלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת; בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. אָמְרוּ בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: לֹא כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה, שֶׁהָלְכוּ זִקְנֵי בֵּית שַׁמַּאי וְזִקְנֵי בֵּית הִלֵּל לְבַקֵּר אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן הַחוֹרוֹנִית, וּמְצָאוּהוּ (שהיה) יוֹשֵׁב רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַּסֻּכָּה וְשֻׁלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת (ולא אמרו לו דבר)?! אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: מִשָּׁם רְאָיָה? אַף הֵם אָמְרוּ לוֹ: אִם כָּךְ הָיִיתָ נוֹהֵג, לֹא קִיַּמְתָּ מִצְוַת סֻכָּה מִיָּמֶיךָ. לְלַמְּדְךָ, שֶׁכָּל הַמַּשְׁפִּיל (את) עַצְמוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ, וְכָל הַמַּגְבִּיהַּ עַצְמוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ. וְכָל הַמַּחֲזִיר אַחַר הַגְּדֻלָּה, גְּדֻלָּה בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ, וְכָל הַבּוֹרֵחַ מִן הַגְּדֻלָּה, גְּדֻלָּה מְחַזֶּרֶת (עליו) [אַחֲרָיו]. וְכָל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, שָׁעָה דוֹחַקְתּוֹ. וְכָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה, שָׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ. תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, הַלָּלוּ אוֹמְרִים: נֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: נֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁנִּבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁלֹּא נִבְרָא. נִמְנוּ וְגָמְרוּ: נֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא, וְעַכְשָׁיו שֶׁנִּבְרָא, יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו! וְאַמְרִי לָהּ: יְמַשְׁמֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו!
5
ו׳ג תָּנִי רַבִּי חִיָּא: יָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה, הָיָה מַחֲזִיק מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִקְוֵה־טָהֳרָה. מִכְּדִי, מִקְוֶה כַּמָּה הֲוֵי? [אַרְבָּעִים סְאָה], כִּדְתַנְיָא: (ויקרא ט״ו:ה׳) "וְרָחַץ (את בשרו) בַּמַּיִם"; בְּמֵי מִקְוֶה. "כָּל בְּשָׂרוֹ"; מַיִם שֶׁכָּל גּוּפוֹ עוֹלֶה בָּהֶן, וְכַמָּה הֵן? אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת. וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים מֵי מִקְוֶה, אַרְבָּעִים סְאָה. תָּנִי רָמִי בַּר יְחֶזְקֵאל: יָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה, שָׁלֹשׁ אַמּוֹת תַּחְתּוֹנוֹת מְרֻבָּעוֹת, וּשְׁתֵּי אַמּוֹת עֶלְיוֹנוֹת עֲגוּלוֹת. נְהִי דְּאִיפְּכָא לָא מָצִית אָמַרְתְּ, דִּ"שְׂפָתוֹ עָגוֹל" כְּתִיב, אֵימָא חֲדָא! לָא סַלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: (מלכים־א ז) "אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל". 'בַּת', כַּמָּה הַוְיָא? שָׁלֹשׁ סְאִין, דִּכְתִיב: (יחזקאל מ״ה:י״ד) "מַעְשַׂר הַבַּת מִן הַכֹּר", דַּהֲוָה לֵיהּ שִׁיתָּא אַלְפֵי גְּרִיוֵי. וְהָכְּתִיב: (ד"ה־ב ד) "[מַחֲזִיק בָּתִּים] שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים (בת) יָכִיל"! הַהוּא לְגוּדְשָׁא. אָמַר אַבַּיֵי: שְׁמָע מִינָהּ: הַאי גּוּדְשָׁא, תִּלְתָּא הֲוָה וְכוּ'.
6
ז׳תָּנוּ רַבָּנָן: מַחֲנֶה הַיּוֹצֵאת לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת, מֻתָּרִים בְּגֶזֶל עֵצִים יְבֵשִׁים. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: אַף חוֹנִים בְּכָל מָקוֹם, וּבְמָקוֹם שֶׁנֶּהֱרָגִין, שָׁם נִקְבָּרִים.
7
ח׳תָּנִי רַבִּי חִיָּא: לוֹקִין עַל עֵרוּבֵי תְּחוּמִין דְּבַר תּוֹרָה. מַתְקִיף לֵיהּ רַבִּי יוֹנָתָן: וְכִי לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבְּ'אַל'? מַתְקִיף לָהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב: (ויקרא י״ט:ל״א) "אַל תִּפְנוּ אֶל הָאוֹבוֹת", הָכִי נַמִּי דְּלָא לָקִי?! רַבִּי יוֹנָתָן, הָכִי קַשְׁיָא לֵיהּ: (וכי לוקין על לאו [של] שביתה?!) לָאו שֶׁנִּתָּן לְאַזְהָרַת [מִיתַת] בֵּית־דִּין הוּא! וְכָל לָאו שֶׁנִתָּן לְאַזְהָרַת [מִיתַת] בֵּית־דִּין, אֵין לוֹקִין עָלָיו! אָמַר רַב אַשִׁי: מִי כְּתִיב: "אַל יוֹצִיא"? "אַל יֵצֵא" כְּתִיב! (שמות טו)
8