עין יעקב, מנחות י״גEin Yaakov, Menakhot 13
א׳מנחות פרק יג - כו תַּנְיָא: אוֹתָהּ שָׁנָה שֶׁמֵּת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, אָמַר לָהֶם: שָׁנָה זוֹ הוּא מֵת וכו'. (יומא פ' טרף בקלפי מאמר לט)
1
ב׳תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה: בַּתְּחִלָּה כָּל הָאוֹמֵר, עֲלֵה לָהּ, אֲנִי כּוֹפְתוֹ וְנוֹתְנוֹ לִפְנֵי הָאֲרִי. וְעַתָּה, כָּל הָאוֹמֵר לִי לֵירֵד מִמֶּנָּה, אֲנִי מַטִּיל עָלָיו קוּמְקוּם שֶׁל חַמִּין, שֶׁהֲרֵי שָׁאוּל בָּרַח מִמֶּנָּה, וּכְשֶׁעָלָה, בִּקֵּשׁ לַהֲרֹג דָּוִד.
2
ג׳כז "הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ" (ישעיהו מ״ג:ו׳). "הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק", אָמַר רַב הוּנָא, אָמַר רַב: אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁדַּעְתָּן מְיֻשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶם כְּבָנִים. "וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ" אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבִּשְׁאָר אֲרָצוֹת, שֶׁאֵין דַּעְתָּן מְיֻשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶם כְּבָנוֹת.
3
ד׳כח (אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא, אָמַר רַב, וְאַמְרֵי לָהּ אָמַר רַב כַּהֲנָא, אָמַר רַב, וְאַמְרֵי לָהּ אָמַר) [אָמַר רַב אַבָּא בַּר רַבִּי יִצְחָק, אָמַר רַב חִסְדָּא וְאַמְרֵי לָהּ, אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר] רַב: מִצּוֹר וְעַד קַרְתָּגְנִי, מַכִּירִין אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֶת אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מִצּוֹר כְּלַפֵּי מַעֲרָב, וּמִקַּרְטָגְנִי כְּלַפֵּי מִזְרָח, אֵין מַכִּירִין לֹא לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אִיתִיבֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר חִיָּא לְרַב: (מלאכי א׳:י״א) "כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ, גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם. וּבְכָל מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי וּמִנְחָה טְהוֹרָה". אָמַר לֵיהּ: שִׁימִי אַתְּ? דְּקָארוּ לֵיהּ: "אֶלָהָא דְּאֶלָהַיָא". "וּבְכָל מָקוֹם מֻקְטָר" וְגוֹ'. "בְּכָל מָקוֹם" סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, [אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן]: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה (בלילה] [בְּכָל מָקוֹם], מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ מַקְטִירִים וּמַגִּישִׁים לִשְׁמִי. "וּמִנְחָה טְהוֹרָה", (אמר רבי נחמיה:) זֶה הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּטָהֳרָה. (מאי היא?) נוֹשֵׂא אִשָּׁה, וְאַחַר כָּךְ לוֹמֵד תּוֹרָה.
4
ה׳כט (תהילים קל״ד:א׳) "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת וְגוֹ' בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת". מַאי 'בַּלֵּילוֹת'? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עוֹסְקִים בַּעֲבוֹדָה. (דברי הימים ב ב׳:ג׳) "לְעוֹלָם זֹאת עַל יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ', אָמַר רַב גִּידְל, אָמַר רַב: [זֶה] מִזְבֵּחַ בָּנוּי וּמִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל עוֹמֵד וּמַקְרִיב עָלָיו קָרְבָּן. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בְּהִלְכוֹת עֲבוֹדָה, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ נִבְנֶה מִקְדָּשׁ בִּימֵיהֶם. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: (ויקרא ז׳:ל״ז) "זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה, לַמִּנְחָה" וְגוֹ'. כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, כְּאִלּוּ הִקְרִיב עוֹלָה וּמִנְחָה חַטָּאת וְאָשָׁם. אָמַר רָבָא: הַאי "לָעֹלָה לַמִּנְחָה". "עוֹלָה וּמִנְחָה" מִיבָּעִי לֵיהּ? אֶלָא אָמַר רָבָא: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אֵינוֹ צָרִיךְ לֹא עוֹלָה, וְלֹא מִנְחָה, וְלֹא חַטָּאת, וְלֹא אָשָׁם. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב: (שם ו) "זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת", "זֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם", כָּל הָעוֹסֵק בְּתוֹרַת חַטָּאת, כְּאִלּוּ הִקְרִיב חַטָּאת. וְכָל הָעוֹסֵק בְּתוֹרַת אָשָׁם, כְּאִלּוּ הִקְרִיב אָשָׁם.
5
ו׳ל מִשְׁנָה. נֶאֱמַר בְּעוֹלַת בְּהֵמָה: (ויקרא א׳:ט׳) "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ". וּבְעוֹלַת הָעוֹף: (שם) "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ". וּבְמִנְחָה: (שם ב) "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ". לְלַמְּדֶךָ: שֶׁאֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן (את) לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם.
6
ז׳גְּמָרָא. אָמַר רַבִּי זֵירָא: מַאי קְרָא? (קהלת ה׳:י״א) "מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכֵל". רַב אַדָא בַּר אַהֲבָה אָמַר: מֵהָכָא: (קהלת ה׳:י׳) "בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ, וּמַה כִּשְׁרוֹן לִבְעָלֶיהָ, כִּי אִם רְאוּת עֵינָיו". תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי: בּוֹא וּרְאֵה מַה כְּתִיב בְּפָרָשַׁת קָרְבָּנוֹת, שֶׁלֹּא נֶּאֱמַר בָּהֶם: לֹא 'אֵל', וְלֹא 'אֱלֹהִים', אֶלָּא 'לַהַשֵּׁם'. שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבַעַל הַדִּין לַחֲלֹק. נֶאֱמַר בַּשּׁוֹר הַגַּס: (ויקרא א׳:ט׳) "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ". וּבָעוֹף הַדַּק: "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ", וּבְמִנְחָה: "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ" לוֹמַר לְךָ: אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: לַאֲכִילָה הוּא צָרִיךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: (תהילים נ׳:י״ג) "אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ וְגוֹ', הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים" וְגוֹ'. לֹא אָמַרְתִּי לָכֶם: זִבְחוּ כְּדֵי שֶׁתֹּאמַר, אֶעֱשֶׂה רְצוֹנוֹ וְיַעֲשֶׂה רְצוֹנִי, וְלֹא לִרְצוֹנִי אַתֶּם זוֹבְחִים, אֶלָּא לִרְצוֹנְכֶם [אַתֶּם זוֹבְחִים], שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא י״ט:ה׳) "לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ".
7
ח׳הַדְרָן עֲלָךְ הֲרֵי עָלַי עִשָּׂרוֹן וּסְלִיקָא לָהּ מַסֶּכֶת מְנָחוֹת
8