עין יעקב, נדרים ד׳Ein Yaakov, Nedarim 4
א׳אין בין המודר פרק רביעי
1
ב׳דף לה ע"ב: איבעיא להו הני כהני שלוחי דידן הוו או שלוחי דשמיא למאי נ"מ למודר הנאה אי אמרת שלוחי דידן הוו הא מהנו ליה ואסור ואי אמרת שלוחי דשמיא שרי מאי ת"ש דתנן מקריב עליו קיני זבין וכו':
2
ג׳דף לו ע"ב: פסקא [המודר הנאה מחברו] מלמדו מדרש הלכות ואגדות ולא ילמדנו מקרא. מקרא מאי טעמא לא ילמדנו משום דקמהני ליה מדרש נמי קא מהני ליה אמר שמואל במקום שנוטולין שכר על המקרא ואין נוטלין שכר על המדרש מאי פסקא [דף לז ע"א] הא קא משמע לן דאפילו במקום שנוטלין שכר על המקרא שרי למשקל. על המדרש לא שרי למשקל. מ"ש מדרש דלא דכתיב (דברים ד׳:י״ד) ואותי צוה ה' בעת ההיא (לאמר לכם) [ללמד אתכם] וכתיב (שם) ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה' מה אני בחנם אף אתם נמי בחנם מקרא נמי בחנם רב אמר שכר שימור ורבי יוחנן אמר שכר פיסוק טעמים:
3
ד׳יח: דף לז ע"ב: [אמר רב איקא בר אבין א"ר חננאל] אמר רב מאי דכתיב ויקראו בספר בתורת האלהים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא. בספר תורת האלהים זה מקרא. מפורש זה תרגום. ושום שכל אלו הפסוקים. ויבינו במקרא אלו פיסוק טעמים ואמרי לה אלו המסורת. אמר ר' יצחק מקרא סופרים ועיטור סופרים וקריין ולא כתיבן וכתיבן ולא קריין הלכה למשה מסיני. מקרא סופרים ארץ ארץ שמים מצרים. עיטור סופרים (בראשית יח) אחר תעבורו (שם כד) אחר (תלכו) [תלך] (במדבר לא) אחר תאסף (תהלים מח) קדמו שרים אחר נוגנים (שם לו) צדקתך בהררי אל משפטיך תהום רבה. קריין ולא כתיבן. (ש"ב ח) פרת דבלכתו. (שם טז) איש דכאשר ישאל. (ירמיה לא) באים דונבנתה (שם ג) לה דפליטה. (רות ב) את דהגד הוגד. (רות ג) אלי דהגורן. (שם) אלי דהשעורים הלין קריין ולא כתיבן. כתיבן ולא קריין (מלכים ב ה׳:ח׳) נא דיסלח. [דף לח ע"א] (דברים ו) זאת דהמצוה). (ירמיה נא) ידרוך דהדורך. (יחזקאל מח) חמש דפאת נגב. (רות ג) אם דכי גואל הלין כתיבן ולא קריין. אמר רב אחא בר אדא במערבא פסקי ליהלהאי קרא לתלת פסוקי (שמות י״ט:ט׳) ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן:
4
ה׳יט שם: א"ר חמא בר חנינא לא העשיר משה אלא מפסולתן של לוחות שנאמר (שמות ל״ד:א׳) פסל לך פסולתן יהא שלך אמר ר' יוסי בר חנינא בתחלה לא נתנה תורה אלא למשה ולזרעו שנאמר (שם) כתב לך פסל לך מה פסולתן שלך יהא אף כתיבתן שלך יהא ומשה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל ועליו הכתוב אומר (משלי כ״ב:ט׳) טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל מתיב רב חסדא (דברים ד׳:י״ד) ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חוקים ומשפטים אותי צוה ואני לכם (שם) ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי. אותי צוה ואני לכם (שם לא) ועתה כתבו לכם את השירה הזאת. השירה לחודה (שם) למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל. אלא פלפולא בעלמא:
5
ו׳כ: א"ר יוחנן אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על גבור ועשיר וחכם ועניו וכולם ממשה. גבור דכתיב (שמות ט) ויפרוש את האהל על המשכן יאמר (רב) [מר] משה רבינו פרשו וכתיב (שם כז) עשר אמות ארך הקרש וגו' ואימא דאריך וקטין אלא מן הדין קרא דכתיב (דברים ט׳:י״ז) ואתפוש בשני הלוחות ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם (לעיניכם) ותניא הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה ועביין (ששה) [שלשה]. עשיר דכתיב (שמות ל״ד:א׳) פסל לך פסולתן שלך יהא. חכם רב ושמואל דאמרי תרוייהו חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולם נתנו למשה חוץ מאחד דכתיב (תהילים ח׳:ו׳) ותחסרתי מעט מאלהים (וכבוד והדר תעטרהו). עניו דכתיב (במדבר י״ב:ג׳) והאיש משה ענו מאד (מכל האדם אשר על פני האדמה):
6
ז׳כא: א"ר יוחנן כל הנביאים כולם עשירים היו מנ"ל ממשה ומשמואל מעמוס ומיונה ממשה דכתיב (במדבר טו) לא חמור אחד מהם נשאתי אי בלא אגרא לאפוקי מאן דשקיל בלא אגרא ודלמא משום דעני היה אלא מפסל לך פסוללתן שלך יהא. משמואל דכתיב (שמואל א י״ב:ג׳) הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי וגו' אי בחנם לאפיקי מאן דשקיל בלא אגרא. אלא דאפילו בשכר ודלמא משום דעני הוה אלא מהכא (שם ז) ותשיבתי הרמתה כי שם ביתי (ושם שפט את ישראל ויבן שם מזבח לה) ואמר רבא כל מקום שהלך ביתו עמו. אמר רבא גדול האמור בשמואל ממה שנאמר במשה דאילו במשה כתיב לא חמור אחד מהם נשאתי דאפילו בשכר ואילו גבי שמואל אפ' ברצון לא (שכר) [שכרו] דכתיב (שם יב) ויאמרו לא עשקתנו ולא רציתנו ולא לקחת מיד איש מאומה. עמוס דכתיב (עמוס י) ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי ובולס שקמים. ומתרגם רב יוסף ארי מרי ניתי אנא ושקמין אית לי בשפילתא. יונה דכתיב (יונה א׳:ג׳) ויתן שכרה וירד בה לבא עמהם תרשישה מלפני הק' ואמר רבי יוחנן שנתן שכרה של ספינה כולה. וא"ר רומנוס שכרה של ספינה היה ארבעת אלפים דינרי זהב:
7
ח׳כב: וא"ר יוחנן בתחלה היה משה למד תורה ומשכחה עד שניתנה לו במתנה שנאמר (שמות ל״א:י״ח) ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו בהר סיני שני לוחות העדות כתובים באצבע אלהים: [דף לט ע"ב] א"ר שמעון בן לקיש רמז לבקור חולים מן התורה מנין דכתיב (במדבר ט״ז:כ״ט) אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקודת כל האדם יפקד עליהם לא ה' שלחני מאי משמע אמר רבא אם כמות כל האדם ימותון אלה שהם חולים ומוטלים על מטותם ובני אדם מבקרים אותם מה הבריות אומרים לא ה' (שלחו) [שלחני] לזה. דרש רבא מ"ד (שם) ואם בריאה יברא ה' אם בריאה גיהנם [מוטב] תהיה אם לאו יברא ה'. איני והתניא שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם. ואלו הן. תורה. ותשובה. גן עדן. וגיהנם. וכסא הכבוד. ובית המקדש. ושמו של משיח. תורה דכתיב (משלי ח׳:כ״ב) ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז. תשובה דכתיב (תהילים צ׳:ג׳) בטרם הרים יולדו וגו' תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם. גן עדן דכתיב (בראשית ב׳:ח׳) ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם. גיהנם דכתיב (ישעיהו ל׳:ל״ג) כי ערוך מאתמול תפתה. כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו. שמו של משיח דכתיב (תהילים ע״ב:י״ז) יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. אלא ה"ק אי איברי לה פומא (הכא) מוטב ואי לא יברא ה' והא כתיב (קהלת א׳:ט׳) אין כל חדש תחת השמש ה"ק אי [הכא] לא מקרב פומא להכא ליקרב:
8
ט׳כג: דרש רבא ואמרי לה אמר ר' יצחק מ"ד (חבקוק ג׳:י״א) שמש ירח עמד זבולה. שמש ירח בזבול מאי בעו והא ברקיע קביעי מלמד שעלו שמש וירח מרקיע לזבול ואמרו לפניו רבש"ע אם אתה עושה דין לבן עמרם אנו מאירין ואם לאו אין אנו מאירין באותה שעה זרק בהן חצים וחניתות אמר להם בכל יום ויום משתחוים לכם ואתם מאירים בכבודי לא מחיתם בכבוד בשר ודם מחיתם ובכל יום ויום יורה בהם חצים וחניתות ומאירים שנאמר (שם) לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך:
9
י׳כד: תניא בקור חולים אין לו שיעור מאי אין לו שיעור סבר רב יוסף למימר אין שיעור למתן שכרו אמרו. א"ל אביי וכל המצות מי יש שיעור למתן שכרן והא תנן הוי זהיר במצוה קלה כבמצוה חמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות אלא אמר אביי אפילו גדול אצל קטן. רבא אמר אפי' מאה פעמים ביום (תניא נמי הכי בקור חולים אין לו שיעור אפילו גדול אצל קטן ואפילו מאה פעמים ביום). א"ר אחא בר חנינא כל המבקר את החולה נוטל אחד מששים מצערו א"ל אביי לרבא א"כ ליעיילו שיתין ולוקמוהו א"ל כעישורייתא דרבי ובבני גילו דתניא רבי אומר בת הנזונת מנכסי אחים נוטלת עשור נכסים אמרו לרבי לדבריך מי שיש לו עשר בנות ובן אחד אין לו לבן במקום בנות כלום אמר להם כך אני אומר ראשונה נוטלת עשור נכסים שניה במה ששיירה שלישית במה ששיירה וחוזרות כולן וחולקות בשוה. ר' חלבו חלש נפק אכריז רב כהנא [דף מ ע"א] רב חלבו באיש (רב חלבו באיש) לא איכא דקא אתי אמר להו לא כך היה מעשה התלמיד אחד מתלמידי ר"ע שחלה ולא נכנסו חכמים לבקרו ונכנס רבי עקיבא לבקרו ובשביל שכבד ורבץ לפניו (חיה) [היה] א"ל רבי החייתני יצא רבי עקיבא ודרש כל שאינו מבקר את החולה כאילו שופך דמים כי אתא רב דימי אמר כל המבקר את החולה גורם לו שיחיה וכל שאינו מבקר את החולה גורם לו שימות מאי גרמא (אלא אימא) [אילימא] כל המבקר את החולה מבקש עליו רחמים שיחיה ושאינו מבקר את החולה מבקש עליו רחמים שימות שימות סלקא דעתך אלא כל שאינו מבקר את החולה אין מבקש עליו [רחמים] לא שיחיה ולא שימות. רבא יומא קדמאה דחלש אמר להו לא תגלו לאיניש דלא ליתרע מזל מכאן ואילך אמר להו פוקו אכריזו בשוקא רבא חלש דסני לי ליחדי וכתיב (משלי כ״ד:י״ז-י״ח) בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו ודרחים לי ליבעי עלי רחמים:
10
י״אכה: (אמר רב יהודה אמר שמואל) [אמר רב] כל המבקר את החולה נצול מדינה של גיהנם שנאמר (תהילים מ״א:ב׳) אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה' ואין דל אלא חולה שנאמר (ישעיהו ל״ח:י״ב) מדלה יבצעני אי נמי מהדין קרא (שמואל ב י״ג:ד׳) מדוע אתה ככה דל בן המלך ואין רעה אלא גיהנם שנא' (משלי ט״ז:ד׳) כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה. ואם בקרו מה שכרו מה שכרו כדאמרינן נצול מדינה של גיהנם אלא מה שכרו בעוה"ז (תהילים מ״א:ב׳-ד׳) ה' ישמרהו ויחייהו יאושר בארץ ואל תתנהו בנפש אויביו. ה' ישמרהו מיצר הרע ויחייהו מן היסורים ויאושר בארץ שיהו הכל מכבדים אותו ואל תתנהו בנפש אויביו שיזדמנו לו ריעים כנעמן שרפאוהו מצרעתו ואל יזדמנו לו ריעים כרחבעם שחלקו מלכות. תניא ר"ש בן אלעזר אומר אם יאמרו לך זקנים סתור וילדים בנה סתור ואל תבנה מפני שסתירת זקנים בנין ובנין ילדים סתירה וראיה לדבר (מלכים א י״ב:כ״ג) רחבעם בן שלמה. אמר רב ששת בריה דרב אידי לא ליסעור אינש קצירא לא בתלת שעי קמייתא דיומא ולא בתלת שעי בתרייתא דיומא כי היכי דלא ליסח דעתיה מן רחמי בתלת שעי קמייתא רויחא דעתיה בתרייתא תקיף חולשיה. אמר ר' אבין אמר רב מנין בחליו. וא"ר אבין אמר רב מנין שהשכינה שרויה למעלה ממטתו של חולה שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי. תנ"ה הנכנס לבקר את החולה לא ישב על גבי מטה ולא על גבי כסא ולא על גבי ספסל אלא מתעטף ויושב על גבי קרקע מפני שהשכינה שרויה למעלה ממטתו של חולה שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי:
11
י״בכו: דף ט ע"ב (אמר רבין) [א"ר אמי אמר רב] מ"ד (יחזקאל י״ב:ג׳) ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה זה נר וקערה [דף מא ע"א] ושטיח. (דברים כח) ובחסר כל (אמר רבין בר אבא) [א"ר אמרי אמר רב] בלא נר ובלא שלחן. רב חסדא אמר בלא אשה. רב ששת אמר בלא שמש. רב נחמן אמר בלא דעה. תנא בלא מלח ובלא רבב. אמר אביי נקיטינן אין עני אלא בדעה במערבא אמרי דדא ביה כולא ביה דלא דא ביה מה ביה דדא קני מה חסר דדא (חסר) [לא קני] מה קני:
12
י״גכז: א"ר אלכסנדרי א"א חייא בר אבא אין החולה עומד מחליו עד שמוחלין לו כל עונותיו שנאמר (תהילים ק״ג:ג׳) הסולח לכל עונכי הרופא לכל תחלואיכי. רב המנונא אומר חוזר לימי עלומיו שנאמר (איוב ל״ג:כ״ה) רוטפש בשרו מנוער ישוב לימי עלומיו. (תהילים מ״א:ד׳) כל משכבו הפכת בחליו אמר רב יוסף לומר שמשכח תלמודו:
13
י״דכח: רב יוסף חלש אייקר ליה תלמודיה אהדריה אביי קמיה היינו דבכל דוכתא אמרינן אמר רב יוסף לא שמיע לי הא מלתא וא"כ אביי את אמרת לן ומהא מתניתא אמרת לן. רבי הוה גמיר תלת עשרה אפי הלכה אגמריה לרבי חייא ז' מנהון לסוף חלש רבי אהדריה רבי חייא קמיה הנהו ז' אפי דאגמריה ושיתא אזרא להו הוה ההוא קצרא דהוה שמיע ליה לרבי כד הוה גריס להון אזל ר' חייא גמר יתכון קמי קצרא ואתא אהדרינהו קמי רבי כד הוה חזי ליה רבי לההוא קצרא א"ל רבי אתה עשית אותי ואת חייא איכא דאמרי הכי אל אתה עשית את חייא וחייא עשה אותי:
14
ט״וכט: ואמר רבי אלכסנדרי א"ר חייא בר אבא גדול נס שנעשה לחולה יותר מנס שנעשה לחנניה מישאל ועזריה דאילו חנניה מישאל ועזריה אש של הדיוט והכל יכולין לכבותה אבל [זו] של חולה אש של שמים הוא מי יוכל לכבותה. ואמר רבי אלכסנדרי אמר ר' חייא בר אבא ואמרי לה אמר ר' יהושע בן לוי כיון שהגיע קצו של אדם הכל מושלין בו שנאמר (בראשית ד׳:י״ד) והיה כל מוצאי יהרגני (רבא) [רב] אמר מהכא (תהילים קי״ט:צ״א) למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך. אמרו ליה לרבה בר שילא שכיב ההוא גברא גובהא רכיב גידרונא זוטרא מטא תיתורא איסתטט שדייה (במיא) וקא שכיב קרא אנפשיה למשפטיך עמדו היום וגו'. שמואל חזייה לההוא עקרבא דיתיב על אקרוקתא ועברא נהרא טרקא גברא ומית קרי עליה למשפטיך עמדו היום וגו':
15
ט״זל: אמר שמואל אין מבקרין אלא למי שחלצתו חמה לאפוקי מאי לאפוקי הא דתניא ר' יוסי בן פרטא אומר [משום רבי אליעזר] אין מבקרין לא חולי מעים ולא חולי העין ולא מחושי הראש. בשלמא חולי מעים משום כסופא אלא חולי העין ומחושי הראש מ"ט משום דרב יהודה דאמר רב יהודה דבורא קשי לעינא ומעלי לאישתא. אמר רבא האי אישתא אי לאו דפרונקא דמלאכא דמיתותא היא מעלי [דף מא ע"ב] כחזרא לדקלא חד לתלתין יומין כי תרייקא לגופא רב נחמן בר יצחק אמר לא היא ולא תרייקא אמר. (רבא) [רבה] בר יונתן [אמר רב יחיאל] ערסן יפה לחולה לרפואתו מאי ערסן א"ר (יוחנן) [יונתן] חושלא דשערי עתיקתא [דריש נפיא אמר אביי ובעין בשולא כבשרא דתורא] רב יוסף אמר סמידי דשערי עתיקתא דריש נפיא אמר אביי ובעין בשולא כבשרא דתורא. א"ר יוחנן בורדם אין מבקרין אותו ואין מזכירין שמו מ"ט א"ר אלעזר מפני שהוא כמעין הנובע וא"ר אלעזר למה נקרא שמו בורדם שהוא כמעין הנובע:
16