עין יעקב, נדרים ט׳Ein Yaakov, Nedarim 9

א׳נדרים פרק ט - מג אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: כָּל מָקוֹם (שאתה מוצא) [שֶׁנֶּאֱמַר]: 'נִצִּים', 'נִצָּבִים', אֵינָם אֶלָּא דָּתָן וַאֲבִירָם. אֶלָּא מַאי: (שמות ד׳:י״ט) "כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים" וְגוֹ'. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם. תַּנְיָא: אַרְבָּעָה חֲשׁוּבִים כְּמֵתִים; עָנִי, וּמְצֹרָע, וְסוּמָא, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים. עָנִי, דִּכְתִיב: "כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים". מְצֹרָע, דִּכְתִיב: (במדבר י״ב:י״ב) "אַל נָא תְהִי כַּמֵת". סוּמָא, דִּכְתִיב: (איכה ג׳:ו׳) "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם". מִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים, דִּכְתִיב: (בראשית ל׳:א׳) "הָבָה לִי בָנִים, וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי".

ב׳מד תַּנְיָא: הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ, אֵין מַתִּירִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו. מְנָא הַנֵי מִילֵי? אָמַר רַבִּי נַחְמָן: (וְאִי תֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן) דִּכְתִיב: (שמות ד׳:ד׳) "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן" וְגוֹ. אָמַר לוֹ: בְּמִדְיָן נָדַרְתָּ, לֵךְ וְהַתֵּר נִדְרְךָ בְּמִדְיָן. דִּכְתִיב: (שם ב) "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ". וְאֵין 'אָלָה' אֶלָּא שְׁבוּעָה, דִּכְתִיב: (יחזקאל י״ז:י״ג) "וַיָּבֵא אֹתוֹ בְּאָלָה". וּכְתִיב: (דברי הימים ב ל״ו:י״ג) "וְגַם בַּמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר מָרָד אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ בֵּאלֹהִים". מַאי מְרִידוּתֵיהּ? אַשְׁכְּחֵיהּ צִדְקִיָּהוּ לִנְבוּכַדְנֶאצַּר דְּקָא אָכִיל אַרְנַבְתָּא חַיָּה, אָמַר לֵיהּ נְבוּכַדְנֶאצַּר לְצִדְקִיָּהוּ: אִשְׁתַּבַּע לִי דְּלָא מְגַלִּית עָלַי, דְּלָא תִּתְּזִיל לִי מִלְּתָא. אִישְׁתַּבַּע לֵיהּ, לְסוֹף הֲוָה קָא מִצְטַעֵר צִדְקִיָּהוּ בְּגוּפֵהּ, אִיתְּשִׁיל אַשְׁבוּעָתֵיהּ וְגַלִּי לֵיהּ, שָׁמַע נְבוּכַדְנֶאצַּר דְּקָא מְבַזִּין לֵיהּ רַבְרְבַנוּהִי, שָׁלַח וְאַיְתִּי סַנְהֶדְרִין וְצִדְקִיָּהוּ, אָמַר לְהוּ: חֲזִיתּוּן מַאי עָבִיד צִדְקִיָּהוּ, לָאו הָכִי הֲוָה, דְּאִשְׁתַּבַּעְתְּ בִּשְׁמָא דִּשְׁמַיָּא דְּלָא מְגַלִּית? אָמַר לֵיהּ: אִיתְּשִׁילִית אַשְׁבוּעָתָאִי. אָמַר לְהוֹן: מִתְּשְׁלִין עַל שְׁבוּעָתָא? אָמְרוּ לֵיהּ: אִין. אָמַר לְהוּ: בְּפָנָיו, אוֹ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו? אָמְרוּ לֵיהּ: בְּפָנָיו. אָמַר לְהוֹן: [וְאַתּוּן מַאי עַבְדִיתוּן?] מַאי טַעְמָא לָא אַמְרִיתוּן לְצִדְקִיָּהוּ? מִיָּד: (איכה ב׳:י׳) "יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת־צִיּוֹן". אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מְלַמֵּד, שֶׁשָּׁמְטוּ כָּרִים מִתַּחְתֵּיהֶם.

ג׳מַתְנִיתִין. וְעוֹד אָמַר רַבִּי [מֵאִיר]: פּוֹתְחִין לוֹ מִן הַכָּתוּב שֶׁבַּתּוֹרָה, וְאוֹמְרִים לוֹ: אִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה עוֹבֵר עַל: (ויקרא י״ט:י״ז) "לֹא תִקֹּם", וְעַל "לֹא תִטֹּר". וְעַל: (שם) "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ". (שם) "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". (שם כה) "וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ". שֶׁהוּא עָנִי וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לְפַרְנְסוֹ. אָמַר: אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא כֵּן, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר, הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

ד׳[מַתְנִיתִין. קוֹנָם שֶׁאֲנִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית כְּעוּרָה, וַהֲרֵי הִיא נָאָה. שְׁחוֹרָה, וַהֲרֵי הִיא לְבָנָה. קְצָרָה, וַהֲרֵי הִיא אֲרֻכָּה, מֻתָּר בָּהּ! לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּעוּרָה וְנַעֲשֵׂית נָאָה, שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂית לְבָנָה, קְצָרָה וְנַעֲשֵׂית אֲרֻכָּה, אֶלָּא שֶׁהַנֶּדֶר טָעוּת. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּדַר מִבַּת אֲחוֹתוֹ הֲנָיָה, וְהִכְנִיסוּהָ לְבֵית רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְיִפּוּהָ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בְּנִי, מִזּוֹ נָדַרְתָּ? אָמַר לֵיהּ: לָאו, וְהִתִּירָהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאָמַר: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נָאוֹת הֵן, אֶלָּא שֶׁהָעֲנִיּוּת מְנַוַּלְתָּן. וּכְשֶׁמֵּת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאוֹת קִינָה וְאוֹמְרוֹת: "בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּכֶינָה". וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשָׁאוּל: (שמואל ב א׳:כ״ד) "בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל שָׁאוּל בְּכֶינָה".

ה׳גמ' מַעֲשֶׂה לִסְתֹּר? חְסוּרֵי מַחְסְרָא וְהָכִי קָתָּנִי: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֲפִלּוּ כְּעוּרָה וְנַעֲשֵׂית נָאָה, שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂית לְבָנָה, קְצָרָה וְנַעֲשֵׂית אֲרֻכָּה. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּדַר מִבַּת אֲחוֹתוֹ וְהִכְנִיסוּהָ לְבֵית רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְיִפּוּהָ וְכוּ'. תָּנָא: שֵׁן תּוֹתֶבֶת הָיְתָה לָהּ, וְעָשָׂה לָהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֵׁן שֶׁל זָהָב מִשֶּׁלּוֹ. כִּי שָׁכִיב רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, פָּתַח עֲלֵיהּ הַהוּא סַפְדָנָא הָכִי: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּכֶינָה, הַמַּלְבִּישְׁכֶן וְכוּ'].

ו׳הַהוּא דְּאָמַר לָהּ לִדְבִיתְהוּ: קוֹנָם שֶׁאִי אַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד שֶׁתַּטְעִימִי תַּבְשִׁילֵךְ לְרַבִּי יְהוּדָה וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה טָעִים, אָמַר: קַל־וָחֹמֶר! וּמַה לַּעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, אָמְרָה תּוֹרָה: שְׁמִי שֶׁנִּכְתָּב בִּקְדֻשָּׁה, יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם הַמְאָרְרִים בְּסָפֵק. וַאֲנִי, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה? רַבִּי שִׁמְעוֹן לָא טָעִים, אָמַר: יָמוּתוּ כָּל בְּנֵי אַלְמָנָה וְאַל יָזוּז שִׁמְעוֹן מִמְּקוֹמוֹ. וְעוֹד, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִתְרַגְּלִי לְמִנְדַר.

ז׳הַהוּא דְּאָמַר לָהּ לִדְבִיתְהוּ: קוֹנָם שֶׁאִי אַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד שֶׁתַּרְאִי מוּם יָפֶה שֶׁבִּיךְ לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסִי. אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא רֹאשָׁהּ נָאֶה? אָמְרוּ לוֹ: סְגַלְגַּל. שֶׁמָּא שְׂעָרָהּ נָאֶה? דּוֹמֶה לַאֲנִיצֵיפִּשְׁתָּן. שֶׁמָּא עֵינֶיהָ נָאוֹת? טְרוּטוֹת הֵן. שֶׁמָּא אָזְנֶיהָ נָאוֹת? כְּפוּלוֹת הֵן. שֶׁמָּא חָטְמָהּ נָאֶה? בָּלוּם הוּא. שֶׁמָּא שִׂפְתוֹתֶיהָ נָאוֹת? עָבוֹת. שֶׁמָּא צַוָּארָהּ נָאֶה? (שקוע) [שָׁקוּט] הוּא. שֶׁמָּא כְּרֵסָהּ נָאָה? צָבָה הִיא. שֶׁמָּא רַגְלֶיהָ נָאוֹת? רְחָבוֹת כְּשֶׁל אַוָּז. שֶׁמָּא שְׁמָהּ נָאֶה? לִכְלוּכִית [שְׁמָהּ]. אָמַר לָהֶן: יָפֶה קוֹרִין אוֹתָהּ "לִכְלוּכִית", שֶׁהִיא מְלֻכְלֶכֶת בְּמוּמִין, וְשַׁרְיָהּ.

ח׳מה הַהוּא בַּר־בָּבֶל דְּסָלִיק לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, נָסִיב אִתְּתָא, אָמַר לָהּ: בַּשִׁילִי לִי תְּרֵין (טלופחין)[טַלְפֵי]. בַּשִׁילַת לֵיהּ תְּרֵין [טַלְפֵי]. רָתַח עֲלָהּ. לְמָחָר אָמַר לָהּ: בַּשִׁילִי לִי גְּרִיוָא, בַּשִׁילַת גְּרִיוָא, אָמַר לָהּ: אַיְתִּי לִי תְּרֵין בּוּצִינִין, אַיְתִּיאַת לֵיהּ תְּרֵין שְׁרָגִין. אָמַר לָהּ: תְּבַר יָתְהוֹן עַל בָּבָא. הֲוָה יָתִיב בָּבָא בֶּן בּוּטָא עַל בָּבָא, וְקָא דָּאִין דִּינָא. תַּבְרַת יָתְהוֹן עַל רֵישֵׁיהּ. אָמַר לָהּ: מָה הַדֵּין דְּעַבְדִית? אָמְרָה לֵיהּ: כָּךְ צִוַּנִי בַּעְלִי. אָמַר לָהּ: אַתְּ עָשִׂית רְצוֹן בַּעְלֵךְ, הַמָּקוֹם יוֹצִיא מִמֵּךְ שְׁנֵי בָּנִים כְּבָבָא בֶּן בּוּטָא.