עין יעקב, שבועות ב׳Ein Yaakov, Shevuot 2

א׳שבועות פרק ב - ד תַּנְיָא: נֶאֱמַר בְּעוֹלַת בְּהֵמָה: (ויקרא א) "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ". (ונאמר) בְּעוֹלַת הָעוֹף: (שם) "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ". וּבְמִנְחָה: (שם ב) "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ". מְלַמֵּד: אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ (לשמים) [לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם].

ב׳ה מִשְׁנָה. אֵין מוֹסִיפִין עַל הָעִיר וְעַל הָעֲזָרוֹת אֶלָּא בְּמֶלֶךְ וְנָבִיא וְאוּרִים וְתֻמִּים וְסַנְהֶדְרִין שֶׁל שִׁבְעִים וְאַחַת וּבִשְׁתֵּי תּוֹדוֹת וּבְשִׁיר, וְבֵית־דִּין מְהַלְּכִין וּשְׁתֵּי תּוֹדוֹת אַחֲרֵיהֶם וְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶם.

ג׳אֵין בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּלַּיְלָה, דְּאָמַר אַבַּיֵי: מִנַּיִן דְּאֵין בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּלַּיְלָה? שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר ט) "וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן", בַּיּוֹם מְקִימוֹ, אֲבָל בַּלַּיְלָה אֵין מְקִימוֹ.

ד׳ו תָּנוּ רַבָּנָן: שִׁיר שֶׁל תּוֹדָה בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְצִלְצָלִים, עַל כָּל פִּנָּה וּפִנָּה, עַל כָּל אֶבֶן גְּדוֹלָה שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם אוֹמֵר: (תהלים ל) "אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִּלִּיתָנִי" וְגוֹ'. וְשִׁיר שֶׁל פְּגָעִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שִׁיר שֶׁל נְגָעִים. מַאן דְּאָמַר: דִּ'נְגָעִים', דִּכְתִיב: (שם צא) "וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ", וּמַאן דְּאָמַר: 'פְּגָעִים', דִּכְתִיב: (שם) "יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ", (בכנורות ובנבלים ובתופים אומר.) [וְאוֹמֵר]: "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן" וְגוֹ', עַד "כִּי אַתָּה ה' מַחְסִי". וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר: (שם ג) "מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ", עַד: "לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִּרְכָתֶךָ סֶּלָה". רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר לְהוּ לְהַנֵי קְרָאֵי וְגַאנִי. הֵיכִי עָבִיד הָכִי? וְהָא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אָסוּר לְהִתְרַפְּאוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה? לְהָגֵן שַׁאנִי. וְאֶלָּא כִּי אָמַר: 'אָסוּר', דְּאִיכָּא מַכָּה. אִי דְּאִיכָּא מַכָּה, 'אָסוּר' וְתוּ לָא? וְהָתְּנָן: הַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. הָא אִיתְּמַר עֲלָהּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּרוֹקֵק שָׁנוּ, לְפִי שֶׁאֵין מַזְכִּירִין שֵׁם שָׁמַיִם עַל הָרְקִיקָה.

ה׳ז תַּנְיָא: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (במדבר יט) "אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא". וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (שם) "כִּי אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא" וְכוּ'. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִם נֶאֱמַר: 'מִשְׁכָּן', לָמָּה נֶאֱמַר: 'מִקְדָּשׁ'? וְאִם נֶאֱמַר: 'מִקְדָּשׁ', לָמָּה נֶאֱמַר: 'מִשְׁכָּן'? אִם נֶאֱמַר: 'מִשְׁכָּן' [וְלֹא נֶאֱמַר: 'מִקְדָּשׁ'], הָיִיתִי אוֹמֵר: עַל מִשְׁכָּן יְהֵא חַיָּב, שֶׁנִּמְשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, (אבל על) [וְעַל] מִקְדָּשׁ לֹא יְהֵא חַיָּב. (לכך נאמר מקדש.) וְאִם נֶאֱמַר: 'מִקְדָּשׁ' [וְלֹא נֶאֱמַר: 'מִשְׁכָּן'], הָיִיתִי אוֹמֵר: עַל מִקְדָּשׁ יְהֵא חַיָּב, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם, (אבל על) [וְעַל] מִשְׁכָּן לֹא יְהֵא חַיָּב, לְכָךְ נֶאֱמַר: 'מִשְׁכָּן' [וּלְכָךְ נֶאֱמַר: 'מִקְדָּשׁ'].

ו׳ח תָּנוּ רַבָּנָן: (ויקרא טו) "וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם". אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה: מִכָּאן אַזְהָרָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּפְרְשׁוּ מִנְּשׁוֹתֵיהֶם סָמוּךְ לְוִסְתָּן, וְכַמָּה? אָמַר רַבָּה: עוֹנָה. (אחת.) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: כָּל שֶׁאֵינוֹ פּוֹרֵשׁ מֵאִשְׁתּוֹ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, אֲפִלּוּ הַוְיָן לוֹ בָּנִים כִּבְנֵי אַהֲרֹן, מֵתִים, דִּכְתִיב: "וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם, וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ", וְסָמִיךְ לֵיהּ: (שם טז) "אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן". אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַפּוֹרֵשׁ מֵאִשְׁתּוֹ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַוְיָן לוֹ בָּנִים זְכָרִים, דִּכְתִיב: (שם יא) "לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר", וְסָמִיךְ לֵיהּ: (שם יב) "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר". רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: הַוְיָן לוֹ בָּנִים רְאוּיִן לְהוֹרָאָה, דִּכְתִיב: (שם י) "לְהַבְדִּיל וּלְהוֹרֹת". אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַמַּבְדִּיל עַל הַיַּיִן בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת, הַוְיָן לוֹ בָּנִים זְכָרִים, דִּכְתִיב: (שם) "לְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל". וּכְתִיב הָתָם: (שם יא) "לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר", וְסָמִיךְ לֵיהּ: (שם יב) "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר". רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: בָּנִים רְאוּיִן לְהוֹרָאָה, דִּכְתִיב: "לְהַבְדִּיל וּלְהוֹרֹת". אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל הַמְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ, הַוְיָן לוֹ בָּנִים זְכָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם יא) "וְהִתְקַדַּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים", וְסָמִיךְ לֵיהּ: "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ".