עין יעקב, שבועות ד׳Ein Yaakov, Shevuot 4

א׳שבועות פרק ד - תָּנוּ רַבָּנָן: "וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים". (דברים י״ט:י״ז.) מִצְוָה לְבַעֲלֵי דִּינִין שֶׁיַּעַמְדוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: שָׁמַעְתִּי שֶׁאִם רָצוּ לְהוֹשִׁיב אֶת שְׁנֵיהֶם, מוֹשִׁיבִין. אֵיזֶהוּ אָסוּר? שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב, אֶחָד מְדַבֵּר כָּל צָרְכּוֹ, וְאֶחָד אוֹמֵר לוֹ: קַצֵּר דְּבָרֶיךָ.

ב׳ט תָּנוּ רַבָּנָן: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ", (ויקרא י״ט:ט״ו,) שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד יוֹשֵׁב וְאֶחָד עוֹמֵד, אֶחָד מְדַבֵּר כָּל צָרְכּוֹ, וְאֶחָד אוֹמֵר לוֹ: קַצֵּר דְּבָרֶיךָ. דָּבָר אַחֵר: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ", הֱוֵי דָּן אֶת חֲבֵרְךָ לְכַף זְכוּת. תָּנִי רַב יוֹסֵף: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ", עִם שֶׁאִתְּךָ בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת, הִשְׁתַּדֵּללְדוּנוֹ יָפֶה.

ג׳רַב (הונא) [עוּלָא] בְּרֵיהּ דְּרַב עִילָאִי, הֲוֵי לֵיהּ דִּינָא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, שָׁלַח לֵיהּ רַב יוֹסֵף: (עילאי) [עוּלָא] חֲבֵרֵנוּ, עָמִיתבַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת. אָמַר: מַאי שָׁלַח לִי, לִחְנוּפֵי לֵיהּ? הָדַר אָמַר: לְמִישְׁרֵי בְּתִיגְרָא. אִי נַמִּי: לְשׁוּדָא דְּדַיְּינֵי. אָמַר עוּלָא: מַחֲלֹקֶת בְּבַעֲלֵי דִּינִין, אֲבָל בְּעֵדִים, דִּבְרֵי הַכֹּל בַּעֲמִידָה, דִּכְתִיב: (דברים י״ט:י״ז) "וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים". אָמַר רַב הוּנָא: מַחֲלֹקֶת בִּשְׁעַת מַשָּׂא וּמַתָּן, אֲבָל בִּשְׁעַת גְּמַר דִּין, דִּבְרֵי הַכֹּל דַּיָּנִין בִּישִׁיבָה וּבַעֲלֵי דִּינִין בַּעֲמִידָה, דִּכְתִיב: (שמות י״ח:י״ג) "וַיֵשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם, וַיַּעֲמֹד הָעָם".

ד׳י דְּבִיתְהוּ דְּרַב הוּנָא, הֲוַת לָהּ דִּינָא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אָמַר: הֵיכִי אַעָבִיד? אִי אֵיקוּם מִקַּמָּהּ, מִסְתַּתְּמָן טַעַנְתֵּיהּ דְּבַעַל דִּינָהּ, לָא אֵיקוּם מִקַּמָּהּ, אֵשֶׁת חָבֵר הֲרֵי הִיא כְּחָבֵר. אָמַר לֵיהּ לְשַׁמְעֵיה: צֵא וְאַפְרַח עָלַי בַּר־אַוְזָא, וְשָׁדִי עִילוּאִי וְאֵיקוּם.

ה׳אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: הַאי צוּרְבָא מֵרַבָּנָן וְעַם־הָאָרֶץ דְּאִית לְהוּ דִּינָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, מוֹתְבִינָן לֵיהּ לְצוּרְבָא מֵרַבָּנָן, וּלְעַם־הָאָרֶץ נַמִּי אַמְרִינָן לֵיהּ: תִּיב, וְאִי קָאִי, לֵית לָן בָּהּ. רַב בַּר שְׁרַבְיָא, הֲוֵי לֵיהּ דִּינָא קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא, אוֹתְבֵיהּ וְאוֹתִיב נַמִּי לְבַעַל דִּינֵיהּ. אָתָא שְׁלִיחָא דְּבֵי דִּינָא בָּטַשׁ בֵּיהּ וְאוּקְמֵיהּ לְעַם־ הָאָרֶץ, וְלָא אָמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא: תִּיב. הֵיכִי עָבִיד הָכִי? וְהָא מִסְתַּתְּמָן טַעַנְתֵּיהּ. אָמַר רַב פָּפָּא: מֵימַר אָמַר: אִיהוּ הָא אוֹתְבָן, שְׁלִיחָא הוּא דְּלָא מְפַיֵּיסמִינָאִי. וְאָמַר [רַבָּה בַּר] רַב הוּנָא: הַאי צוּרְבָא מֵרַבָּנָן וְעַם־הָאָרֶץ דְּאִית לְהוּ דִּינָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, לָא לִיקְדִים צוּרְבָא מֵרַבָּנָן וְלֵיתִיב, מִשּׁוּם דְּמִיחְזִי כְּמַאן דְּסָדַר לֵיהּ לְדִינֵיהּ. וְלָא אֲמָרָן אֶלָּא דְּלָא קְבִיעַ לֵיהּ עִידְנֵיהּ, אֲבָל אִי קְבִיעַ לֵיהּ עִידְנֵיהּ, לֵית לָן בָּהּ, מֵימַר אָמַר: בְּעִידְנֵיהּ טָרִיד.

ו׳וְאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: הַאי צוּרְבָא מֵרַבָּנָן דְּיָדַע בְּסַהֲדוּתָא, וְזִילָא בֵּיהּ מִלְּתָאלְמֵיזַל לְבֵי דִּינָא דְּזוּטַר מִינֵיהּ לְאַסְהוּדֵי קַמֵּיהּ, לָא לֵיזִיל. אָמַר רַב (ששת) [שִׁישָׁא] בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: אַף אַנָן נַמִּי תְּנִינָא: מָצָא שַׂק אוֹ קֻפָּה, וְאֵין דַּרְכּוֹ לִטֹּל, הֲרֵי זֶה לֹא יִטֹּל. הַנֵי מִילֵי בְּמָמוֹנָא, אֲבָל בְּאִיסוּרָא: (משלי כ״א:ל׳) "אֵין חָכְמָה, וְאֵין תְּבוּנָה, וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה'", כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִלּוּל ה', אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לָרַב. רַב יֵימַר הֲוָה יָדַע לֵיהּ סַהֲדוּתָא לְמַר זוּטְרָא, אָתָא לְקַמֵּיהּ דְּאַמֵימַר, אוֹתְבִינְהוּ לְכוּלְּהוּ, אָמַר לֵיהּ רַב אַשִׁי לְאַמֵימַר: וְהָאָמַר עוּלָא: מַחֲלֹקֶת בְּבַעֲלֵי דִּינִין, אֲבָל בְּעֵדִים דִּבְרֵי הַכֹּל בַּעֲמִידָה. אָמַר לֵיהּ: הַאי עֲשֵׂה, וְהַאי עֲשֵׂה, עֲשֵׂה דִּכְבוֹד תּוֹרָה עָדִיף.

ז׳יא תָּנוּ רַבָּנָן: מִנַּיִן לְדַיָּן שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה סָנִיגְרוֹן לִדְבָרָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: (שמות כ׳:י״ג״ג:ז׳) "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק". וּמִנַּיִן לְדַיָּן שֶׁלֹּא יֵשֵׁב תַּלְמִיד בּוּר לְפָנָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק". מִנַּיִן לְדַּיָּן שֶׁיּוֹדֵעַ בַּחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא גַּזְלָן, וְכֵן עֵד שֶׁיּוֹדֵעַ בַּחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא גַּזְלָן, מִנַּיִן שֶׁלֹּא יִצְטָרֵף עִמּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק". מִנַּיִן לְדַיָּן שֶׁיּוֹדֵעַ בַּדִּין שֶׁהוּא מְרֻמֶה, שֶׁלֹּא יֹאמַר: הוֹאִיל וְהָעֵדִים מְעִידִים, אֶחְתְּכֶנוּ, וִיהֵא קוֹלָר תָּלוּי בְּצַוָּאר עֵדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק". מִנַּיִן לְתַלְמִיד שֶׁיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ וְרוֹאֶה זְכוּת לֶעָנִי וְחוֹבָה לֶעָשִׁיר, [מִנַּיִן] שֶׁלֹּא יִשְׁתֹּק? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק". מִנַּיִן לְתַּלְמִיד שֶׁרוֹאֶה אֶת רַבּוֹ שֶׁטּוֹעֶה בַּדִּין, שֶׁלֹּא יֹאמַר: אַמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיִּגְמְרֶנּוּ וְאֶסְתְּרֶנּוּ וְאֶבְנֶנּוּ מִשֶּׁלִּי, כְּדֵי שֶׁיִּקָּרֵא הַדִּין עַל שְׁמִי? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק". מִנַּיִן לְתַלְמִיד שֶׁאָמַר לוֹ רַבּוֹ: יוֹדֵעַ אַתָּה בִּי, שֶׁאִם נוֹתְנִין לִי מֵאָה מָנֶה אֵינִי מְבַדֶּה, מָנֶה יֵשׁ לִי אֵצֶל פְּלוֹנִי, וְאֵין לִי עָלָיו אֶלָּא עֵד אֶחָד, מִנַּיִן שֶׁלֹּא יִצְטָרֵף עִמּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק". הַאי, "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" נַפְקָא? הָא וַדַּאי שְׁקוּרִי קָא מְשַׁקֵּר, וְרַחֲמָנָא אָמַר: (שמות כ) "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר". אֶלָּא כְּגוֹן דְּאָמַר לוֹ: וַדַּאי חַד סַהֲדָא אִית לִי, וְתָא אַתָּה קוּם הָתָם, וְלָא תֵּימָא וְלָא מִידִי, דְּהָא לָא מַפְקַת מִפּוּמָךְ שִׁיקְרָא, אֲפִלּוּ הָכִי אָסוּר, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק". [מִנַּיִן לְנוֹשֶׁהבַּחֲבֵרוֹ מָנֶה, שֶׁלֹּא יֹאמַר: אֶטְעָנֶנּוּ בְּמָאתַיִם כְּדֵי שֶׁיּוֹדֶה לִי בְּמָנֶה, וְיִתְחַיֵּב לִי שְׁבוּעָה, וַאֲגַלְגֵּל עָלָיו שְׁבוּעָה מִמָּקוֹם אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק"]. מִנַּיִן לְנוֹשֶׁה בַּחֲבֵרוֹ מָנֶה, וּטְעָנוֹ מָאתַיִם, שֶׁלֹּא יֹאמַר: אֶכְפְּרֶנּוּ בְּבֵית־דִּין, וְאוֹדֶה לוֹ חוּץ לְבֵית־דִּין, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתְחַיֵּב לוֹ שְׁבוּעָה, וְלֹא יְגַלְגֵּל עָלַי שְׁבוּעָה מִמָּקוֹם אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק". מִנַּיִן לִשְׁלֹשָׁה שֶׁנּוֹשִׁין מָנֶה בְּאֶחָד, שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד בַּעַל דִּין וּשְׁנַיִם עֵדִים, כְּדֵי שֶׁיּוֹצִיאוּ מָנֶה וְיַחֲלֹקוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק". מִנַּיִן לִשְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לַדִּין, אֶחָד לָבוּשׁ סְמַרְטוּטִין וְאֶחָד לָבוּשׁ אִיצְטְלִיתבַּת מֵאָה מָנֶה, שֶׁאוֹמְרִים לוֹ: לְבַשׁ כְּמוֹתוֹ, אוֹ הַלְבִּישֵׁהוּ כְּמוֹתְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק". כִּי הֲווּ אַתּוּ לְקַמֵּיהּ (דרבא) [דְּרַבָּה] בַּר רַב הוּנָא, אָמַר לֵיהּ: שְׁלוּפוּ פּוּזְמְקַיְכוּ וְחוּתוּ לְדִינָא. מִנַּין לְדַיָּן שֶׁלֹּא יִשְׁמַע דִּבְרֵי בַּעַל דִּין קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא בַּעַל דִּין חֲבֵרוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק". מִנַּיִן לְבַעַל דִּין שֶׁלֹּא יַטְעִים דְּבָרָיו לַדַּיָּן קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא בַּעַל דִּין חֲבֵרוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק". רַב כַּהֲנָא מַתְנִי, (שם) "מִ"לֹּא תִשָׂא" וְ"לֹא תַשִּׂיא". (יחזקאל י״ח:י״ח) "וַאֲשֶׁר לֹא טוֹב עָשָׂה בְּתוֹךְ עַמָּיו". רַב אָמַר: זֶה הַבָּא בְּהַרְשָׁאָה וּשְׁמוּאֵל אָמַר: זֶה הַלּוֹקֵחַ שָׂדֶה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ עֲסִיקִין.

ח׳משנה 'מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם', ['מְצַוֶּה אֲנִי עֲלֵיכֶם', 'אוֹסְרֵיכֶם אֲנִי', הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין. 'בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ', הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין]. בְּ'אָלֶף דָּלֶת', בְּ'יוֹד הֵא', בְּ'שַׁ־דַּי', בִּ'צְבָאוֹת', בְּ'חַנּוּן וְרַחוּם'. בְּ'אֶרֶךְ אַפַּיִם', בְּ'רַב חֶסֶד' [וּבְכָל הַכִּנּוּיִין], הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין]. גְּמָרָא. לְמֵימְרָא, דְּ'חַנּוּן וְרַחוּם' שֵׁמוֹת נִינְהוּ, וּרְמִינְהוּ: יֵשׁ שֵׁמוֹת שֶׁנִּמְחָקִין, וְיֵשׁ שֵׁמוֹת שֶׁאֵין נִמְחָקִין. אֵלּוּ הֵם שֵׁמוֹת שֶׁאֵין נִמְחָקִין, כְּגוֹן: 'אֵ־ל', 'אֱלֹ־הֶיךְ', 'אֱלֹ־הִים', אֱלֹ־הֵיכֶם', 'אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה', 'אָלֶף דָּלֶת', וְ'יוֹד הֵא', 'שַׁ־דַּי', 'צְבָא־וֹת', הֲרֵי אֵלּוּ אֵין נִמְחָקִין. אֲבָל, 'הַגָּדוֹל', 'הַגִּבּוֹר', וְ'הַנּוֹרָא', 'הָאַדִּיר' וְ'הֶחָזָק', וְ'הָאַמִּיץ', 'הָעִזּוּז', 'חַנּוּן', וְ'רַחוּם', 'אֶרֶךְ אַפַּיִם' וְ'רַב חֶסֶד', הֲרֵי אֵלּוּ נִמְחָקִין. [אָמַר אַבַּיֵי: מַתְנִיתִין בְּמִי שֶׁהוּא חַנּוּן, בְּמִי שֶׁהוּא רַחוּם קָאָמַר].

ט׳יב כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה בְּאַבְרָהָם, קֹדֶשׁ, חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא חֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית י״ח:ג׳) "וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ". (חנניה) [חֲנִינָא] בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אָמְרוּ: אַף זֶה קֹדֶשׁ. כְּמַאן אַזְלָא הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: גָּדוֹל הַכְנָסַת אוֹרְחִים יוֹתֵר מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה, כְּמַאן? כְּאוֹתוֹ הַזּוּג. כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בְּלוֹט חֹל, חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא קֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם יט) "וַיֹאמֶר לוֹט אֲלֵהֶם: אַל נָא אֲדֹנָי, הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וַתַּגְדֵּל חַסְדֶּךָ" וְגוֹ', מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בְּנָבוֹת, קֹדֶשׁ, בְּמִיכָה חֹל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּנָבוֹת קֹדֶשׁ, בְּמִיכָה, יֵשׁ מֵהֶם חֹל, וְיֵשׁ מֵהֶם קֹדֶשׁ. 'אָלֶף לָמֶד', חֹל. 'יוֹד הֵא', קֹדֶשׁ. חוּץ מִזֶּה, שֶׁאָלֶף לָמֶד וְהוּא קֹדֶשׁ: (שופטים י״ח:ל״א) "כָּל יְמֵי הֱיוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים בְּשִׁלֹה". כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חֹל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: קֹדֶשׁ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וְכִי מַבְטִיחַ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה? אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מַה שֶּׁהִבְטִיחַ עָשָׂה, וְהֵם לֹא בִּיחֲנוּאִם לִנְצֹחַ אִם לְנַצֵּחַ. בָּאַחֲרוֹנָה שֶׁבִּיחֲנוּ, הִסְכִּימוּ עַל יָדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וּפִינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן [הַכֹּהֵן] עֹמֵד (לפני ה') [לְפָנָיו], בַּיָּמִים הָהֵם לֵאמֹר: הַאוֹסִף עוֹד לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עִם [בְּנֵי] בִנְיָמִין אָחִי, אִם אֶחְדָּל" וְגוֹ'. כָּל 'שְׁלֹמֹה' הָאֲמוּרִים בְּשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ, שִׁיר לְמִי שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, חוּץ מִזֶּה: (שם ח) "כַּרְמִי שֶׁלִי לְפָנָי הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה". ['שְׁלֹמֹה'], לְדִידֵיהּ, "וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ", רַבָּנָן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף זֶה חֹל, (שם ג) "הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה". אַף זֶה, וְלֹא מִיבָּעְיָא הָאֵיךְ? אֶלָּא הָא דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: כָּל מַלְכוּתָא דְּקַטְלָא חַד מִשִּׁיתָּא בְּעָלְמָא, לָא מִיעַנְשָׁא, שֶׁנֶּאֱמַר: "כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנַי הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה", לְמַלְכוּתָא דִּרְקִיעָא, "וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ", לְמַלְכוּתָא דְּאַרְעָא. שְׁמוּאֵל, לָא כְּתַנָּא קַמָּא וְלָא כְּיֵשׁ אוֹמְרִים? אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: וְיֵשׁ אוֹמְרִים (אף) זֶה קֹדֶשׁ וְזֶה הוּא חֹל, דְּ'מִטָּתוֹ'. וּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר: כְּיֵשׁ אוֹמְרִים. כָּל מַלְכַיָּא הָאֲמוּרִים בְּדָנִיֵּאל חֹל, חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא קֹדֶשׁ, (דניאל ב׳:ל״ז) "אַנְתְּ מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא דִּי אֱלָהָּ שְׁמַיָּא מַלְכוּתָא חִסְנָא וְתָקְפָּא וִיקָרָא יְהַב לָךְ". וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף זֶה קֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם ד) "מָרִאי חֶלְמָא לְשָׁנְאָךְ וּפִשְׁרֵהּ לְעָרָךְ".

י׳אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: 'אָמֵן', בּוֹ שְׁבוּעָה, בּוֹ קַבָּלַת דְּבָרִים, בּוֹ הַאֲמָנַת דְּבָרִים. בּוֹ שְׁבוּעָה, דִּכְתִיב: (במדבר ה׳:כ״ב) "וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן". בּוֹ קַבָּלַת דְּבָרִים, דִּכְתִיב: (דברים כ״ז:כ״ו) "אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן". בּוֹ הַאֲמָנַת דְּבָרִים, דִּכְתִיב: (ירמיהו כ״ח:ו׳) "וַיֹאמֶר יִרְמְיָה [הַנָּבִיא]: (אל חנניהו) אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה ה', יָקֵם ה' אֶת דְּבָרֶיךָ".

י״א[פִּסְקָא]. הַמְקַלֵּל עַצְמוֹ וַחֲבֵרוֹ, [בְּכֻלָּן עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה]. אָמַר רַבִּי יַנַּאי: וְדִבְרֵי הַכֹּל. עַצְמוֹ, דִּכְתִיב: (דברים ד׳:ט׳) "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד" וְגוֹ'. כִּדְרַבִּי אַבִּין אָמַר רַבִּי אִילָעִאי, דְּאָמַר: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: 'הִשָּׁמֶר', 'פֶּן', וְ'אַל', אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה. וַחֲבֵרוֹ דִּכְתִיב: (ויקרא י״ט:י״ד) "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ".

י״ביג פִּסְקָא. (דברים כ״ח:ס״ט) "יַכְּךָ ה' [אֱלֹהִים", "כֵּן יַכְּכָה אֱלֹהִים", זוֹ הִיא "אָלָה" הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה. יָתִיב רַב כַּהֲנָא קַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה וְיָתִיב וְקָאָמַר הָא מַתְנִיתִין כְּדִתְנָן. אָמַר לֵיהּ: כַּנֵּה. יָתִיב הַהוּא מֵרַבָּנָן קַמֵּיהּ דְּרַב כַּהֲנָא וְיָתִיב וְקָאָמַר: (תהילים נ״ב:ז׳) "גַּם אֵ־ל יִתָּצְךָ לָנֶצַח, יַחְתְּךָ וְיִסָּחֲךָ מֵאֹהֶל וְשֵׁרֶשְׁךָ מֶאֶרֶץ חַיִּים סֶלָה". אָמַר לֵיהּ: כַּנֵּה. (פשיטא) תַּרְתֵּי לָמָה לִי? מַהוּ דְּתֵימָא: הַנֵי מִילֵי מַתְנִיתָא, אֲבָל בִּקְרָאֵי, אֵימָא לָא מְכַנִּינָן. קָא מַשְׁמַע לָן.