עין יעקב, זבחים י״דEin Yaakov, Zevakhim 14

א׳זבחים פרק יד - כה [פִּסְקָא. פָּרַת חֲטָאת שֶׁשְּׂרָפָהּ חוּץ מִגִּתָּהּ וְכוּ', אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם שְׁחוּטֵי חוּץ. מַאי 'חוּץ מִגִּתָּהּ'? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: חוּץ מִמָּקוֹם הַבָּדוּק לָהּ]. אָמַר [לוֹ] רַבִּי יוֹחָנָן: [וַהֲלֹא] כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּדוּקָה הִיא? וְכוּ'. [בְּמַאי קָא מִיפְלְגֵי]? רֵישׁ לָקִישׁ סָבַר: יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְרַבִּי יוֹחָנַן סָבַר: לֹא יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַב נַחְמָן [בַּר יִצְחָק]: וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ. (יחזקאל כ״ב:כ״ד) "בֶּן אָדָם, אֱמָר לָהּ: אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה, הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם". רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר: אַתְמוּהִי קָא מִתָּמַהּ [קְרָא]: אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה? כְּלוּם יָרְדוּ עָלַיִךְ גְּשָׁמִים בְּיוֹם זַעַם? וְרֵישׁ לָקִישׁ סָבַר כְּפַשְׁטֵיהּ דִּקְרָא: "אֶרֶץ לֹא טְהוֹרָה אַתְּ, מִי לֹא יָרְדוּ עָלַיִךְ גְּשָׁמִים בְּיוֹם זָעַם"? אֵיתִיבֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: (בראשית ז׳:כ״ב) "מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ". בִּשְׁלָמָא לְדִידִי דַּאֲמִינָא: יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִשׁוּם הָכִי מֵתוּ, אֶלָּא לְדִידָךְ, אַמַּאי מֵתוּ? מֵהַבְלָא. [כִּדְרַב חִסְדָּא], דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: (בני דור המבול) בְּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ, וּבְרוֹתְחִין נִדּוֹנוּ, (ברותחין קלקלו, בשכבת זרע, וברותחין נדונו) דִּכְתִיב [הָכָא]: (שם ח) "וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם". וּכְתִיב [הָתָם]: (אסתר ז׳:י׳) "וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה". אִיכָּא דְּאַמְרֵי: אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: "מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ". בִּשְׁלָמָא לְדִידִי (היינו דאיכא) [דַּאֲמִינָא: לֹא יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם הָכִי הֲוֵי] חָרָבָה, אֶלָּא לְדִידָךְ. מַאי חָרָבָה? (איכא?) חָרָבָה דְּמֵעִיקָּרָא. [וְאַמַּאי קָרִי לָהּ "חָרָבָה"]? כִּדְרַב חִסְדָּא, דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: בְּדוֹר הַמַּבּוּל לֹא נִגְזְרָה גְּזֵרָה עַל דָּגִים שֶׁבַּיָּם, [שֶׁנֶּאֱמַר: "מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ", וְלֹא דָּגִים שֶׁבַּיָּם]. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר: לֹא יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ דְּקָם (אורזילא דימא) [רֵימָא] הָתָם, אֶלָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ (אורזילא) [רֵימָא] הֵיכָן קָם? אָמַר רַבִּי יַנַּאי: גּוּרָאוֹת הִכְנִיס בַּתֵּבָה, וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה: לְדִידִי חָזִי לִי הַאי אוֹרְזִילָא (דימא) [דְּרֵימָא] בַּר יוֹמֵהּ דַּהֲוֵי כְּהַר תָּבוֹר. וְהַר תָּבוֹר כַּמָּה הֲוֵי? אַרְבְּעִין פַּרְסִין. מַשְׁכֵיהּ דְּצַוָּארֵיהּ (תרי) [תְּלָתָא] פַּרְסָא, מַרְבַּעְתָּא דְּרֵישֵׁיהּ פַּרְסָא וּפַלְגָּא, רָמָא (סכא) [כַּבָּא] וְסַכְרֵיהּ לְיַרְדֵּנָא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רֹאשׁוֹ הִכְנִיס בַּתֵּבָה. סוֹף סוֹף הָא אָמַרְתְּ: מַרְבַּעְתָּא דְּרֵישֵׁיהּ פַּרְסָא וּפַלְגָּא? אֶלָּא [רֹאשׁ] חָטְמוֹ הִכְנִיס לַתֵּבָה. וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? לִדְבָרָיו דְּרֵישׁ לָקִישׁ קָאָמַר. וְהָא קָסַגְיָא תֵּבָה? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: קַרְנָיו קָשְׁרוּ בַּתֵּבָה. וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא: [אַנְשֵׁי] דּוֹר הַמַּבּוּל בְּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ וּבְרוֹתְחִין נִדּוֹנוּ. וּלְטַעְמִיךְ, תֵּבָה הֵיכִי סַגְיָא? [וְעוֹד], עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הֵיכִי קָם? אֶלָּא נַעֲשָׂה [לָהֶם] נֵס, וְנִצְטַנְּנוּ צִדֵּי הַתֵּבָה. [וּלְרֵישׁ לָקִישׁ, נְהִי נַמִּי דְּיָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהָא לָא פָּשׁ? דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ 'מְצוּלָה'? שֶׁכָּל מֵתֵי מַבּוּל נִצְטַלְּלוּ שָׁם. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ 'שִׁנְעָר'? שֶׁכָּל מֵתֵי מַבּוּל נִנְעֲרוּ שָׁם. אִי־אֶפְשָׁר דְּלָא אִדְבְּקוּ]. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ 'שִׁנְעָר'? שֶׁמְּנַעֶרֶת (את) עֲשִׁירֶיהָ. וְהָא קָא חֲזִינָא דְּקָאִי? עַד תְּלַת דָּרֵי הוּא דְּקָאִי. אָמַר רַבִּי אַמִי: [כָּל] הָאוֹכֵל מֵעֲפָרָהּ דְּבָבֶל, כְּאִלּוּ אוֹכֵל [בְּשַׂר אֲבוֹתָיו, תַּנְיָא נַמִּי הָכִי: כָּל הָאוֹכֵל מֵעֲפָרָהּ דְּבָבֶל, כְּאִלּוּ אוֹכֵל בְּשַׂר אֲבוֹתָיו, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כְּאִלּוּ אוֹכֵל] שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים.

ב׳כו תַּנְיָא: (שמות י״ט:כ״ב) "וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה' יִתְקַדָּשׁוּ", רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: זוֹ פְּרִישׁוּת בְּכוֹרוֹת. רַבִּי אוֹמֵר: זוֹ פְּרִישׁוּת נָדָב וַאֲבִיהוּא. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: זוֹ פְּרִישׁוּת נָדָב וַאֲבִיהוּא, הַיְנוּ דִּכְתִיב: (ויקרא י׳:ג׳) "הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר, בִּקְרוֹבַי אֶקָּדֵשׁ". אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: זוֹ פְּרִישׁוּת בְּכוֹרוֹת, (פרישות נדב ואביהוא) הֵיכָא רְמִיזָא? דִּכְתִיב: (שמות כ״ט:מ״ג) "וְנוֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדָּשׁ בִּכְבוֹדִי", אַל תִּקְרִיי 'בִּכְבוֹדִי', אֶלָּא 'בִּמְכֻבָּדִי'. דָּבָר זֶה (רמזו) [אָמַר] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, וְלֹא יָדַע עַד שֶׁמֵּתוּ בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן. (כשמתו) [כֵּיוָן שֶׁמֵּתוּ] בְּנֵי אַהֲרֹן, אָמַר לוֹ: אַהֲרֹן אָחִי, לֹא מֵתוּ בָּנֶיךָ, אֶלָּא לְקַדֵּשׁ כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם. וְכֵיוָן שֶׁיָּדַע אַהֲרֹן שֶׁבָּנָיו יְדוּעֵי מָקוֹם הֵם, שָׁתַק וְקִבֵּל שָׂכָר, (על שתיקתו) שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא י׳:ג׳) "וַיִּדֹּם אַהֲרֹן". וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: (תהילים ל״ז:ז׳) "דּוֹם לַה' וְהִתְחוֹלֵל לוֹ". אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַפִּיל לְךָ חֲלָלִים [חֲלָלִים], דּוֹם! וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה: (קהלת ג׳:ז׳) "עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר". פְּעָמִים שֶׁאָדָם שׁוֹתֵק וּמְקַבֵּל שָׂכָר עַל שְׁתִיקָתוֹ, וּפְעָמִים שֶׁאָדָם מְדַבֵּר וּמְקַבֵּל שָׂכָר עַל דִּבּוּרוֹ. וְהַיְנוּ דְּאָמַר רַבִּי [חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי] יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב: (תהילים ס״ח:ל״ו) "נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ", אַל תִּקְרִי 'מִמִּקְדָּשֶׁיךָ' אֶלָּא 'מִמְּקֻדָּשֶׁיךָ', בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה דִּין בִּמְקֻדָּשָׁיו, מִתְיָרֵא וּמִתְעַלֶּה (ומתקלס) [וּמִתְהַלֵּל].

ג׳כז תַּנְיָא, עַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן הֻתַּר הַבָּמוֹת, וַעֲבוֹדָה בִּבְכוֹרוֹת [וְכוּ'], וְהַכָּל קָרְבוּ עוֹלוֹת. (וכו') עוֹלוֹת אִין, שְׁלָמִים לָא? וְהָכְּתִיב: (שמות כ״ד:ה׳) "וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים [לַה' פָּרִים"]. אֶלָּא אֵימָא: הַכֹּל קָרְבוּ עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים. וְהָתַּנְיָא: אֲבָל שְׁלָמִים לֹא, כִּי אִם עוֹלוֹת [עוֹלוֹת אִין, שְׁלָמִים לָא]. כְּמַאן דְּאָמַר: לֹא קָרְבוּ שְׁלָמִים בְּנֵי נֹחַ. דְּאִיתְּמַר: רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, חַד אָמַר: קֵרְבוּ שְׁלָמִים בְּנֵי נֹחַ, וְחַד אָמַר, לֹא קָרְבוּ. (שלמים בני נח.) מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר: קָרְבוּ שְׁלָמִים בְּנֵי נֹחַ? דִּכְתִיב: (בראשית ד׳:ד׳) "וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן", אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁחֶלְבּוֹ קָרֵב [לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ], וְכֻלּוֹ אֵינוֹ קָרֵב [לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ]? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה שְׁלָמִים, וּמַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר: לֹא קָרְבוּ? (בני נח שלמים) דִּכְתִיב: (שיר השירים ד׳:ט״ז) "עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן", הִתְנַעֲרִי אֻמָּה שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ בַּצָּפוֹן, וְתָבוֹא אֻמָּה שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ צָפוֹן וְדָרוֹם. וּמַר [נַמִּי] הָכְּתִיב: 'מֵחֶלְבֵהֶן'? מִשַּׁמְנֵיהוֹן דִּידְהוּ. וְאִידָךְ, הָכְּתִיב: "עוּרִי [צָפוֹן"]? הַהוּא בְּקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת הוּא דִּכְתִיב. וְהָכְּתִיב: (שמות י׳:כ״ה) "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵינוּ זְבָחִים וְעֹלֹת, [וְעָשִׂינוּ לַה' אֱלֹהֵינוּ]", זְבָחִים לַאֲכִילָה, וְעוֹלוֹת לְהַקְרָבָה. וְהָכְּתִיב: (שם יח) "וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים", יִתְרוֹ אַחַר מַתַּן תּוֹרָה הֲוָה. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: יִתְרוֹ אַחַר מַתַּן תּוֹרָה הֲוָה, נִיחָא, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: יִתְרוֹ קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה (בא) [הָיָה], מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? דְּאִיתְּמַר, בְּנֵי] רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, חַד אָמַר: [יִתְרוֹ] אַחַר מַתַּן תּוֹרָה הֲוָה, וְחַד אָמַר: [יִתְרוֹ] קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה הֲוָה. לְמַאן דְּאָמַר: קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה הֲוָה, קָסָבַר: קָרְבוּ שְׁלָמִים בְּנֵי נֹח.

ד׳כח כְּתַנָּאֵי: (שמות י״ח:א׳) "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ [כֹהֵן מִדְיָן"]. (חותן משה) מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא וְנִתְגַּיֵּר? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שָׁמַע, (ובא.) שֶׁהֲרֵי כְּתוּבָה בְּצִדּוֹ: (שמות י״ז:י״ג) "וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב". רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מַתַּן תּוֹרָה שָׁמַע וּבָא. כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, הָיָה קוֹלוֹ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכָל מַלְכֵי הַגּוֹיִם, אֲחָזָתָם רְעָדָה בְּהֵיכָלֵיהֶן וְאָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים כ״ט:ט׳) "וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד". נִתְקַבְּצוּ כֻּלָּם אֵצֶל בִּלְעָם הָרָשָׁע וְאָמְרוּ לוֹ: מַה קּוֹל הֶהָמוֹן אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ? שֶׁמָּא (מביא) מַבּוּל [בָּא] לָעוֹלָם? שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב". אָמַר לָהֶן: "וַיֵּשֵׁב ה' מֶלֶךְ לְעוֹלָם", כְּבָר נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם. (שנאמר: (ישעיהו נ״ד:ט׳) "כי מי נח זאת לי" וגו'.) אָמְרוּ לוֹ: (שמא) מַבּוּל שֶׁל מַיִם אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל מַבּוּל שֶׁל אֵשׁ מֵבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם סו) "כִּי (הנה ה' באש יבא) [בָּאֵשׁ ה' נִשְׁפָּט]" וְגוֹ'. אָמַר לָהֶם: כְּבָר נִשְׁבַּע (לָהֶם שֶׁלֹּא יָבִיא מַבּוּל כָּל עִקָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית ט׳:י״א) "וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל".) [שֶׁאֵינוֹ מַשְׁחִית כָּל בָּשָׂר]. אֶלָּא מַה קּוֹל הֶהָמוֹן שֶׁשָּׁמַעְנוּ? אָמַר לָהֶם: חֶמְדָּה טוֹבָה יֵשׁ לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבֵית גְּנָזָיו, (שגנזה) [גְּנוּזָה אֶצְלוֹ] תתקע"ד [תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה] דּוֹרוֹת קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, (והוא מבקש) [וּבִקֵּשׁ] לִתְּנָהּ לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים כ״ט:י״א) "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן". מִיָּד (ענו) [פָּתְחוּ] כֻּלָּם וְאָמְרוּ: "ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בן יעקב) אוֹמֵר: קְרִיעַת יַם סוּף שָׁמַע וּבָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (יהושע ה׳:א׳) "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי". (וגו', את אשר הוביש ה' את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברם, וימס לבבם ולא היה בהם עוד רוח מפני בני ישראל".) וְאַף רָחָב הַזּוֹנָה אָמְרָה לִשְׁלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ: (יהושע ב׳:י׳) "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף". ("מפניכם וגו', ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם".) מַאי שְׁנָא הָתָם דִּכְתִיב: (שם ה) "וְלֹא הָיָה בָם עוֹד רוּחַ". (והכא כתיב) [וּמַאי שְׁנָא הָכָא דְּקָאָמַר]: (שם ב) "וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ". אֲפִלּוּ אַקְשׁוּיי לָא אִקְשׁוּ, וּמְנָא יָדְעָה? דְּאָמַר מַר, אֵין לְךָ כָּל שַׂר וְנָגִיד שֶׁלֹּא בָּא אֶל רָחָב הַזּוֹנָה. אָמְרוּ: בַּת עֶשֶׂר שָׁנִים הָיְתָה כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְזִנְּתָה כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. אַחַר חֲמִשִּׁים שָׁנָה נִתְגַּיְּרָה, אָמְרָה: יִמָּחֵל לִי בִּשְׂכַר חֶבֶל וּפִשְׁתִּים וְחַלּוֹן.

ה׳כט מְנָא הַנֵּי מִילֵי, דְּתָנוּ רַבָּנָן: (ויקרא יז) "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְצֻוִּין עַל שְׁחִיטַת חוּץ, וְאֵין הַנָּכְרִים מְצֻוִּין עַל שְׁחִיטַת חוּץ. לְפִיכָךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד עוֹשֶׂה בָּמָה לְעַצְמוֹ וּמַקְרִיב עָלֶיהָ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא, אָמַר רַבִּי (יוסי) [אַסִי]: אָסוּר לְסַיְּעוֹ, וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתוֹ. אָמַר (רבא) [רַבָּה]: וּלְאוֹרִינְהוּ לְהוּ שָׁרִי. כִּי הָא דְּאִיפְרָא הוּרְמִיז, אִימֵּיהּ דִּשְׁבוּר מַלְכָּא, שָׁדְרָה עֶגְלָא תִּילְתָּא (לקמייהו) [לְרָבָא], אָמְרָה לְהוּ: (קרבוה) [אַסְּקוּהָ] נִיהֲלֵיהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם. אָמַר לְהוּ רָבָא לְרַב סַפְרָא וּלְרַב אַחָא בַּר הוּנָא: זִילוּ דַּבְּרוּ תְּרֵי עוּלְמִין (גילאי) [גִּילְדָּאֵי], וַחֲזוּ הֵיכָא דְּמַסְּקָא יַמָּא שִׂרְטוֹן, (ואייתי) [וְשַׁקְלִי] צִיבֵי חַדְתָּא וְאַפִּיקוּ נוּרָא מִן מָנָא חַדְתָּא, (וקריבו) [וְאַסְּקוּהָ] נִיהֲלֵיהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם. [אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי]: כְּמַאן? כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ, (דאמר) [דְּתַנְיָא: רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר]: מַה מִּזְבֵּחַ שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ (בהם) [בּוֹ] הֶדְיוֹט, אַף עֵצִים שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן הֶדְיוֹט. וְהָא מוֹדֶה רַבִּי אֶלְעָזָר [בֶּן שַׁמּוּעַ] בְּבָמָה? דְּתַנְיָא: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (דברי הימים א כ״א:כ״ה) "וַיִּתֵּן דָּוִד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקַל שֵׁשׁ מֵאוֹת". וּכְתִיב: (שמואל ב כ״ד:כ״ד) "וַיִּקֶן דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן וְאֶת הַבָּקָר בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים". הָא כֵּיצַד? גָּבָה מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים זָהָב, שֶׁהֵם שֵׁשׁ מֵאוֹת. רַבִּי אוֹמֵר: מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן (דורמסקית) [דּוֹסְתָּאִי]: בָּקָר וְעֵצִים, מְקוֹם מִזְבֵּחַ בַּחֲמִשִּׁים שְׁקָלִים, וְכָל הַבַּיִת כֻּלּוֹ בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: (כתיב: "ויקן דוד את הגורן", כמפורש בענין. ומה מפורש בענין? שנאמר: "ויתן דוד לארנון", וגו' אבל (שמואל ב כ״ד:כ״ב) "הבקר לעולה, והמוריגים וכלי הבקר לעצים בכסף שקלים חמשים".) [בָּקָר וְעֵצִים, וּמְקוֹם מִזְבֵּחַ בַּחֲמִשִּׁים. וְכָל הַבַּיִת כֻּלּוֹ בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת], דִּכְתִיב: (שם) "וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל דָּוִד: יִקַּח וְיַעַל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב בְּעֵינָיו, רְאֵה הַבָּקָר לָעוֹלָה וְהַמּוֹרִגִּים וּכְלֵי הַבָּקָר לָעֵצִים". [וְרָבָא אָמַר לְךָ]: הָתָם נַמִּי בְּחַדְתִּי. מַאי 'מוֹרִגִּים'? אָמַר (רבא) [עוּלָא]: מִטָּה שֶׁל טוּרְבָּל. מַאי מִטָּה שֶׁל טוּרְבָּל? אָמַר (רב יהודה) [אַבַּיֵּי]: עִיזָּא דְּקוּרְקְסָא דְּדִישָׁא. אָמַר (רב יוסף) [אַבַּיֵּי]: מַאי קְרָא (ישעיהו מ״א:ט״ו) "הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ" וְגוֹ'. מַקְרִי לֵיהּ רָבָא לִבְרֵיהּ, וְרָמִי לֵיהּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי, כְּתִיב: "וַיִּתֵּן דָּוִד לְאַרְנוֹן מִשְׁקַל זָהָב שְׁקָלִים שֵׁשׁ מֵאוֹת", וּכְתִיב: "וַיִּקֶן דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן וְאֶת הַבָּקָר בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים". הָא כֵּיצַד? גָּבָה מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים שֶׁהֵם שֵׁשׁ מֵאוֹת. וְאַכַּתִּי קַשְׁיָן אַהֲדָדֵי, הָכְּתִיב הָתָם: 'זָהָב', וְהָכָא כְּתִיב 'כֶּסֶף'? אֶלָּא אֵימָא: גָּבָה כֶּסֶף (בשש) [בְּמִשְׁקַל שֵׁשׁ] מֵאוֹת שִׁקְלֵי זָהָב.

ו׳ל פִּסְקָא. קָדָשִׁים קַלִּים נֶאֱכָלִין בְּכָל הָרוֹאֶה, מְנָא הַנֵּי מִילֵּי? (אמר רבי אלעזר:) אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: אָמַר קְרָא: (דברים י״ב:י״ג) "הִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עוֹלוֹתֶיךָ, בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה". בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה, אִי אַתָּה מַעֲלֶה, אֲבָל אַתָּה אוֹכֵל בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה. רַב אַבְדִּימִי בַּר (חמא ברבי דוסא) [חָסָא] אָמַר: אָמַר קְרָא: (יהושע ט״ז:ו׳) ("ונסב הגבול מזרחה תאנת שילה", מאי "תאנת שילה"?) ["וְלוֹ תַּאֲנַת שִׁילֹה", מָקוֹם] שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אוֹתוֹ מִתְאַנֵּחַ עַל אֲכִילַת קָדָשִׁים שֶׁלּוֹ, רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר: (בראשית מ״ט:כ״ב) "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן", *)עַיִן שֶׁלֹּא רָצְתָה לֵהָנוֹת מִמִּי שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהּ, תִּזְכֶּה וְתֹאכַל כִּמְלֹא עַיִן שֶׁלָּהּ. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: (דברים ל״ג:ט״ז) "וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה", עַיִן שֶׁלֹּא רָצְתָה לֵהָנוֹת מִמִּי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהּ, תִּזְכֶּה וְתֹאכַל בֵּין הַשְּׂנוּאִים שֶׁלָּהּ.

ז׳לא כִּי אָתָא (רבין) [רַב דִּימִי] אָמַר רַב: (בארבעה) [בִּשְׁלֹשָׁה] מְקוֹמוֹת שָׁרְתָה לָהֶן שְׁכִינָה לְיִשְׂרָאֵל: בְּשִׁילֹה, בְּנוֹב וּבְגִבְעוֹן, וּבְבֵית עוֹלָמִים. וּבְכֻלָּן לֹא שָׁרְתָה אֶלָּא בְּחֵלֶק בִּנְיָמִין, [שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ל״ג:י״ב) "חֹפֵף עָלָיו" וְגוֹ' כָּל הַחֲפִיפוֹת לֹא יִהְיוּ אֶלָּא בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין]. אָזַל אַבַּיֵּי אֲמָרָהּ קַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף. אָמַר: חַד בְּרָא הֲוָה לֵיהּ לְכַיְלִיל וְלָא מִיתְקִין. וְהָכְּתִיב: (תהילים ע״ח:ס׳) "וַיִטֹּשׁ מִשְׁכָּן שִׁילוֹ, אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם". [וּכְתִיב]: "וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף, וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר". אָמַר רַב אַדָּא: (בר אהבה:) וּמַאי קוּשְׁיָא? דִּילְמָא שְׁכִינָה בְּחֵלֶק בִּנְיָמִין, וְסַנְהֶדְרִין בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף, כְּדֶרֶךְ שֶׁמָּצִינוּ בְּבֵית עוֹלָמִים, שְׁכִינָה [בְּחֶלְקוֹ שֶׁל] בִּנְיָמִין, וְסַנְהֶדְרִין בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה. אָמַר לֵיהּ: הָכִי הַשְׁתָּא? בִּשְׁלָמָא הָתָם מִקָּרְבָן נַחֲלָאוֹת אַהֲדָדֵי, אֶלָּא הָכָא, מִי מִקָּרְבָן? אִין! הָכָא נַמִּי מִקָּרְבָן. כִּדְאָמַר רַבִּי (חייא) [חָמָא] בַּר חֲנִינָא: רְצוּעָה הָיְתָה יוֹצֵאת מֵחֶלְקוֹ [שֶׁל יְהוּדָה, וְנִכְנֶסֶת לְחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין. וּבָהּ הָיָה מִזְבֵּחַ בָּנוּי, וְהָיָה בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק מִצְטַעֵר עָלֶיהָ לְבָלְעָהּ. הָכִי נַמִּי רְצוּעָה הָיְתָה יוֹצֵאת מֵחֶלְקוֹ] שֶׁל יוֹסֵף, וְנִכְנְסָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, [וְהַיְנוּ] דִּכְתִיב: (יהושע ט״ז:ו׳) "וְנָסַב הַגְּבוּל מִזְרָחָה תַּאֲנַת שִׁילֹה". כְּתַנָּאֵי, *)(רבי מאיר) [רַבִּי] אוֹמֵר: (דברים לג) "חֹפֵף עָלָיו", זֶה הָעוֹלָם הַזֶּה. "כָּל הַיּוֹם", אֵלּוּ יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. "וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן", זֶה הָעוֹלָם הַבָּא. רַבִּי [מֵאִיר] אוֹמֵר: "חֹפֵף עָלָיו", זֶה מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן. "כָּל הַיּוֹם", (אלו ימות המשיח) [זֶה מִקְדָּשׁ שֵׁנִי]. "וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן", (זה העולם הבא) [אֵלּוּ יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ].

ח׳לב תָּנוּ רַבָּנָן: יְמֵי אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר, אַרְבָּעִים שָׁנָה חָסֵר אַחַת. [יְמֵי אֹהֶל מוֹעֵד] שֶׁבַּגִּלְגָּל, אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ. [יְמֵי אֹהֶל מוֹעֵד] שֶׁבְּנוֹב וְשֶׁבְּגִבְעוֹן, חֲמִשִּׁים וָשֶׁבַע, נִשְׁתַּיֵּר [לְשִׁילֹה] שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁבְעִים חָסֵר אַחַת. [יְמֵי אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת], מְנָא לָן? דְּאָמַר מַר: שָׁנָה רִאשׁוֹנָה עָשָׂה מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן, בַּשְּׁנִיָּה הוּקַם וְשָׁלַח מֹשֶׁה מְרַגְּלִים. אַרְבַּע עֶשְׂרֵה בַּגִּלְגָּל, שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ, [שֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ] מְנָא לָן? מִדְּאָמַר כָּלֵב: (יהושע י״ד:י׳) "בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אָנֹכִי בִּשְׁלֹחַ וְגוֹ', וְעַתָּה הִנֵּה אָנֹכִי הַיּוֹם בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה". כִּי עָבְרוּ לַיַּרְדֵּן כַּמָּה הֲוֵי? בַּר תַּמְנִין נְכִי תַּרְתֵּי, וְקָאָמַר: "בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה". הֲרֵי שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ. וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ מְנָא לָן? אִי בָּעִית אֵימָא: מִדְּשֶׁבַע כָּבְשׁוּ, שֶׁבַע נַמִּי חָלְקוּ. וְאִי בָּעִית אֵימָא: מִדְּלָא מַשְׁכַּחַת לָהּ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר שֶׁהֻכְּתָה הָעִיר. שֶׁבְּנוֹב וְשֶׁבְּגִבְעוֹן, חֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע מְנָא לָן? דִּכְתִיב: (שמואל א ד׳:י״ח) "וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיִּפֹּל מֵעַל הַכִּסֵּא אֲחֹרַנִּית, בְּעַד יַד הַשַּׁעַר, וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת", וְתַנְיָא: כְּשֶׁמֵּת עֵלִי [הַכֹּהֵן], חָרְבָה שִׁילֹה וּבָאוּ לְנוֹב, כְּשֶׁמֵּת שְׁמוּאֵל [הָרָמָתִי], חָרְבָה נוֹב וּבָאוּ לְגִבְעוֹן. וּכְתִיב: (שם ז) "וַיְהִי מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים, וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים, וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה. הֵי נִינְהוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה? עֶשֶׂר דִּשְׁמוּאֵל בְּעַצְמוֹ, וְשָׁנָה לְשָׁאוּל וּשְׁמוּאֵל, וּשְׁתַּיִם לְשָׁאוּל בְּעַצְמוֹ, וְשֶׁבַע שֶׁמָּלַךְ דָּוִד בְּחֶבְרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: (מלכים א ב׳:י״א) "וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ דָּוִד וְגוֹ', בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים, (ובירושלים מלך שלושים ושלוש שנים". וארבעה דשלמה, דכתיב) [וּבִשְׁלֹמֹה כְּתִיב]: (דברי הימים ב ג׳:ב׳) "וַיָּחֵל לִבְנוֹת בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בַּשֵּׁנִי בִשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ". נִשְׁתַּיְּרוּ לְשִׁילֹה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁבְעִים חָסֵר אַחַת.

ט׳לג תָּנוּ רַבָּנָן: (דברים י״ב:ט׳) "כִּי לֹא בָאתֶם עַד עַתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה". 'מְנוּחָה', זוֹ שִׁילֹה, 'נַחֲלָה', זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, (וכן הוא אומר) [וְאוֹמֵר: (ירמיהו י״ב:ח׳) "הָיְתָה לִּי נַחֲלָתִי כְּאַרְיֵה בַיָּעַר". וְאוֹמֵר]: (שם) "הָעַיִט צָבוּעַ נַחֲלָתִי לִי", דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: 'מְנוּחָה', זוֹ יְרוּשָׁלַיִם. 'נַחֲלָה', זוֹ שִׁילֹה. (וכן הוא אומר) [וְאוֹמֵר: (תהילים קל״ב:י״ג) "זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד" וְגוֹ'. וְאוֹמֵר: (שם) "כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ". בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: 'מְנוּחָה', זוֹ שִׁילֹה, הַיְנוּ דִּכְתִיב: "אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה", אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: 'מְנוּחָה', זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, ['נַחֲלָה', זוֹ שִׁילֹה], "אֶל הַנַּחֲלָה וְאֶל הַמְּנוּחָה" מִיבָּעִי לֵיהּ? הָכִי קָאָמַר: לָא מִבַּעְיָא מְנוּחָה דְּלָא מָטִיתוּ, אֶלָּא אֲפִלּוּ נַחֲלָה [נַמִּי] לָא מָטִיתוּ.

י׳סְלִיקָא לָהּ מַסֶּכֶת זְבָחִים