עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), נזירEin Yaakov (Glick Edition), Nazir
א׳נזיר (דף ב ע״ב) תניא (שמות טו ב) זה אלי ואנוהו אנאה לפניו במצות אעשה לפניו סוכה נאה לולב נאה ציצית נאה אכתוב לפניו ס״ת נאה אברכנו בשירים נאים:
1
ב׳(דף ד ע״ב) תניא רבי אומר אבשלום נזיר עולם היה שנאמר (ש״ב טו ז) ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל אביו כי נדר נדר עבדך בשבתו בגשור בארם וגו׳ אשלמה את נדרי ומגלח אחד לי״ב שנים שנאמר (שם יד כו) ויהי מקץ ימים לימים אשר יגלח וגו׳ (דף ה) ויליף ימים ימים מבתי ערי חומה מה התם י״ב חדש אף כאן י״ב חדש:
2
ג׳(דף יט) תניא רבי אלעזר הקפר ברבי אומר מה ת״ל (במדבר ו יא) וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וכי באיזה נפש חטא זה אלא מפני שציער עצמו מן היין (נקרא חוטא) וק״ו ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא המצער עצמו מכל דבר עאכ״ו והא האי קרא בנזיר טמא כתיב אנן אפילו נזיר טהור קא אמרינן קא סבר ר׳ אלעזר הקפר נזיר טהור נמי חוטא הוא והיינו טעמא דכתיב קרא בנזיר טמא הואיל ושנה בחטא:
3
ד׳(דף כג) ת״ר (במדבר ל יג) אישה הפרם וה׳ יסלח לה באשה שהפר לה בעלה והיא לא ידעה הכתוב מדבר שהיא צריכה כפרה וסליחה וכשהיה מגיע ר״ע אצל פסוק זה היה בוכה ומה מי שנתכוון לעלות בידו בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה טעון כפרה וסליחה המתכוון לעלות בידו בשר חזיר ועלה בידו בשר חזיר עאכ״ו וכיוצא בדבר אתה אומר (ויקרא ה יז) ולא ידע ואשם ונשא עונו ומה מי שנתכוון לעלות בידו בשר טלה ועלה בידו בשר חזיר אמר קרא ונשא עונו מי שנתכוון לעלות בידו בשר חזיר ועלה בידו בשר חזיר אעכ״ו איסי בן יהודה אומר ולא ידע ואשם ונשא עונו ומה מי שנתכוין לעלות בידו בשר טלה ועלה בידו בשר חזיר כגון ב׳ חתיכות אחד של חלב ואחד של שומן ונשא עונו המתכוין לעלות בידו בשר חזיר ועלה בידו בשר חזיר עאכ״ו על דבר זה ידוו הדווים:
4
ה׳אמר רבה בר בר חנא א״ר יוחנן מ״ד (הושע יד י) כי ישרים דרכי ה׳ צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם משל לשני בני אדם שצלו את פסחיהם אחד אכלו לשם מצוה ואחד אכלו לשם אכילה גסה זה שאכלו לשם מצוה צדיקים ילכו בם וזה שאכל לשם אכילה גסה ופושעים יכשלו בם א״ל האי רשע קרית ליה נהי דלא קא עביד מצוה מן המובחר פסח מיהת הוא דקא עביד:
5
ו׳אמר רב יהודה אמר רב לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפי׳ שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה שבשכר מ״ב קרבנות שהקריב בלק זכה ויצתה ממנו רות דא״ר יוסי בר חנינא רות בת בנו של עגלון מלך מואב היתה:
6
ז׳א״ר חייא בר אבא א״ר יוחנן מנין שאין הקב״ה מקפח שכר שיחה נאה מהכא דאילו בכירה דקרייתיה מואב א״ל רחמנא למשה (דברים ב ט) אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה הוא דלא הא צעורי צערינהו ואילו צעירה דקרייתיה בן עמי א״ל (שם) אל תצורם ואל תתגר בם כלל אפילו צעורי לא. אמר ר׳ חייא בר אבין אמר רבי יהושע בר קרחה לעולם יקדים אדם לדבר מצוה שבשכר לילה אחת שקדמה בכירה לצעירה (דף כד) זכתה וקדמתה ארבעה דורות בישראל למלכות:
7
ח׳(דף מט ע״ב) ת״ר לאחר פטירתו של ר׳ מאיר אמר להם רבי יהודה לתלמידיו אל יכנסו תלמידי ר׳ מאיר לכאן מפני שקנתרנין הם ולא ללמוד תורה באים אלא לקפחני בהלכות הן באים. דחק סומכוס ונכנס. אמר להם כך שנה לי ר״מ המקדש בחלקו בין בקדשי קדשים ובין בקדשים קלים לא קידש. כעס רבי יהודה אמר להו לא כך אמרתי לכם אל יכנסו תלמידי ר״מ לכאן מפני שקנתרנין הם ולא ללמוד תורה הם באים אלא לקפחני בהלכות הם באים וכי אשה בעזרה מנין. (דף נ) א״ר יוסי יאמרו מאיר שכב יהודה כעס יוסי שתק תורה מה תהא עליה:
8
ט׳(דף סו) משנה. נזיר היה שמואל כדברי רבי נהוראי שנא׳ (ש״א א יא) ומורה לא יעלה על ראשו נאמר בשמואל ומורה ונאמר בשמשון (שופטים יג ה) ומורה מה מורה האמורה בשמשון נזיר אף מורה האמורה בשמואל נזיר. א״ל ר׳ יוסי והלא אין מורה אלא של בשר ודם דמתרגמינן ומרות אינש לא תהא עלוהי א״ל ר׳ נהוראי והלא כבר נאמר (ש״א טז ב) ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני שכבר היתה עליו מורא ב״ו:
9
י׳(ע״ב) א״ל רב לחייא בריה חטוף ובריך וכן א״ל רב הונא לרבה בריה חטוף ובריך למימרא דמברך עדיף והתניא ר׳ יוסי אומר גדול העונה אמן יותר מן המברך א״ל ר׳ נהוראי השמים כך הוא שהרי גוליירין מתגרים במלחמה וגבורים נוצחים אלא תנאי היא דתניא אחד המברך ואחד העונה אמן במשמע אלא שממהרין למברך תחלה. א״ר אלעזר א״ר חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנא׳ (ישעיה נד יג) וכל בניך למודי ה׳ ורב שלום בניך:
10
י״אסליק מסכת נזיר
11
