עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), בבא מציעא ה׳Ein Yaakov (Glick Edition), Bava Metzia 5
א׳(דף סא ע״ב) ת״ר (שם) לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה במשפט כמשמעו במדה זה מדידת קרקע שלא ימדוד לאחד בימות החמה ולאחד בימות הגשמים במשקל שלא יטמין משקלותיו במלח ובמשורה שלא ירתיח והלא דברים קל וחומר ומה משורה שהיא אחד משלשים וששה בלוג הקפידה עליו תורה קל וחומר להין וחצי הין ושלישית ההין ורביעית ההין ולוג וחצי לוג ורביעית הלוג. אמר רבא למה לי דכתב רחמנא יציאת מצרים ברבית יציאת מצרים גבי ציצית יצ״מ במשקלות. אמר הקב״ה אני הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור אני הוא שעתיד ליפרע ממי שתולה מעותיו בנכרי ומלוה אותן לישראל ברבית וממי שטומן משקלותיו במלח וממי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא:
1
ב׳רבינא איקלע לסורא דפרת אמר ליה רבי חנינא מסורא דפרת לרבינא יציאה דכתב רחמנא גבי שרצים למה לי אמר ליה אמר הקב״ה אני הוא שהבחנתי בין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור אני עתיד ליפרע ממי שמערב קרבי דגים טמאים בקרבי דגים טהורים ומוכרן לישראל אמר ליה אנא המעלה קא קשיא לי מאי שנא הכא המעלה דכתב רחמנא אמר ליה לכדתנא דבי רבי ישמעאל דתנא דבי רבי ישמעאל אמר הקב״ה אלמלא העליתי את ישראל ממצרים אלא בשביל דבר זה שאין מטמאין בשרצים דיי אמר ליה ומי נפיש אגרייהו טפי מרבית ומציצית וממשקלות אמר ליה אע״ג דלא נפיש אגרייהו טפי מאיסי למיכלינהו:
2
ג׳(דף סב) תניא שנים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהם קיתון של מים אם שותים שניהם מתים ואם שותה אחד מהם מגיע לישוב דרש בן פטירא מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד במיתת חבירו עד שבא רבי עקיבא ולימד (ויקרא כה ז) וחי אחיך עמך חייך קודמין לחיי חבירך:
3
ד׳(דף ע ע״ב) מרבה הונו בנשך ותרבית לחונן דלים יקבצנו (משלי כח ח) מאי לחונן דלים א״ר כגון שבור מלכא:
4
ה׳(דף עה) תניא ר״ש אומר מלוי ברבית יותר ממה שמרויחין מפסידין ולא עוד אלא שמשימין משה רבינו חכם ותורתו אמת ואומרים אילו היה יודע משה רבינו שהיה ריוח בדבר לא היה כותבו:
5
ו׳כי אתא רב דימי אמר מנין לנושה בחבירו מנה ויודע שאין לו שאסור לעבור לפניו תלמוד לומר (שמות כב כד) לא תהיה לו כנושה רב אמי ורב אסי דאמרי תרווייהו כאילו דנו בשני דינין שנאמר (תהלים סו יב) הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים. אמר רב יהודה אמר רב כל מי שיש לו מעות ומלוה אותם שלא בעדים עובר משום (ויקרא יט יד) ולפני עור לא תתן מכשול וריש לקיש אמר גורם קללה לעצמו שנאמר (תהלים לא יט) תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק:
6
ז׳אמרי ליה רבנן לרב אשי קא מקיים רבינא כל מה דאמור רבנן שלח ליה בהדי פניא דמעלי שבתא לישדר לי מר עשרה זוזי דאתרמי לי קטינא דארעא למזבן שלח ליה ניתי מר סהדי ונכתב כתבא שלה ליה אפילו אנא נמי שלח ליה כ״ש מר דטריד בגירסא ומשתלי וגורם קללה לעצמו:
7
ח׳תנו רבנן ג׳ צועקים ואינם נענים ואלו הן מי שיש לו מעות ומלוה אותם שלא בעדים. והקונה אדון לעצמו. ומי שאשתו מושלת עליו. הקונה אדון לעצמו מאי היא א״ד תולה נכסיו בנכרי א״ד הכותב נכסיו לבניו בחייו א״ד דביש ליה בהאי מתא ולא אזיל למתא אחריתא:
8