עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), גיטין ט׳Ein Yaakov (Glick Edition), Gittin 9
א׳(דף פח) אמר רבי יהושע בן לוי לא חרבה ארץ ישראל עד שעבדו בה שבעה בתי דינין עבודה זרה ואלו הן ירבעם בן נבט ובעשה בן אחיה ואחאב בן עמרי ויהוא בן נמשי ופקח בן רמליהו ומנחם בן גדי והושע בן אלה שנאמר (ירמיה טו ט) אמללה יולדת השבעה נפחה נפשה באה שמשה בעוד יומם וגו׳. אמר רב אמי מאי קראה (דברים ד כה) כי תוליד בנים ובני בנים א״ל רב כהנא ורב אסי לרב כתיב ביה בהושע בן אלה (מ״ב יז ב) ויעש הרע בעיני ה׳ רק לא כמלכי ישראל וכתיב (שם) עליו עלה שלמנאסר וגו׳ אמר להו אותן פרדסיאות שהושיב ירבעם על הדרכים כדי שלא יעלו ישראל לרגל בא הושע ובטלן ואעפ״כ לא עלו ישראל לרגל אמר הקב״ה אותן שנים שלא עלו ישראל לרגל ילכו בשביה:
1
ב׳א״ר חסדא אמר מר עוקבא ואמרי לה אר״ח דריש מרימר מ״ד (דניאל ט יד) וישקוד ה׳ על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה׳ אלהינו משום דצדיק ה׳ אלהינו וישקוד ה׳ על הרעה ויביאה עלינו אלא צדקה עשה הקב״ה עם ישראל שהגלה גלות צדקיהו ועדיין גלות יכניה קיימת דכתיב ביה בגלות יכניה (מ״ב כד טז) החרש והמסגר אלף חרש שבשעה שפותחין נעשו הכל כחרשין מסגר כיון שסוגרין שוב אינן פותחין וכמה אלף עולא אמר שהקדים שתי שנים (דברים ד) לונושנתם (ע״ב) אמר רב אחא בר יעקב ש״מ מהרה דמרי עלמא תמנין מאת וחמשין ותרתי הוא:
2
ג׳תניא היה רבי טרפון אומר כל מקום שאתה מוצא אגוריאות של עכו״ם אף ע״פ שדיניהם כדיני ישראל אי אתה רשאי להזקק להם שנא׳ (שמות כא א) ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם לפניהם ולא לפני עכו״ם ד״א לפניהם ולא לפני הדיוטות:
3
ד׳(דף צ) תניא היה רבי מאיר אומר כשם שיש דעות במאכל כך יש דעות בנשים יש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ואינו שותהו זו היא מדת פפא בן יהודה שהיה נועל בפני אשתו ויוצא ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו שותהו וזו היא מדת כל אדם שמדברת עם אחיה קרוביה ומניחה ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך תמחוי מוצצו ואוכלו וזו היא מדת אדם רע שרואה את אשתו יוצאה וראשה פרוע וטוה בשוק (ע״ב) ופרומה משני צדדיה ורוחצת עם בני אדם עם בני אדם ס״ד אלא במקום שבני אדם רוחצין זו מצוה מן התורה לגרשה שנאמר (דברים כד א) כי מצא בה ערות דבר וגו׳ ושלחה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר הכתוב קראו אחר לומר שאין זה בן זוגו של ראשון זה הוציא רשעה מביתו וזה הכניס רשעה לתוך ביתו זכה שני ושלחה שנאמר (שם) ושנאה האיש האחרון וגו׳ ואם לאו קוברהו שנאמר (שם) או כי ימות האיש האחרון כדאי הוא במיתה שזה הוציא רשעה מתוך ביתו וזה הכניס רשעה לתוך ביתו (מלאכי ב טז) כי שנא שלח ר׳ יהודה אומר אם שנאתה שלח ר׳ יוחנן אומר שנאוי המשלח ולא פליגי הא בזווג ראשון הא בזווג שני דא״ר אלעזר כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות שנאמר (שם) וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח ה׳ בכי ואנקה מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם ואמרתם על מה על כי ה׳ העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר (אתה) בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך:
4
ה׳סליק מסכת גיטין
5
