עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), נדרים ט׳Ein Yaakov (Glick Edition), Nedarim 9
א׳(דף סד ע״ב) א״ר יוחנן משום ר׳ שמעון בן יוחאי כל מקום שאתה מוצא נצים נצבים אינם אלא דתן ואכירם אלא מאי (שמות ד יט) מתו כל האנשים וגו׳ אמר ריש לקיש שירדו מנכסיהם תניא ד׳ חשובים כמתים עני ומצורע וסומא ומי שאין לו בנים עני דכתיב כי מתו כל האנשים מצורע דכתיב (במדבר י יב) אל נא תהי כמת סומא דכתיב (איכה ג ו) במחשכים הושיבני כמתי עולם מי שאין לו בנים דכתיב (בראשית ל א) הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי:
1
ב׳(דף סה) תניא המודר הנאה מחבירו אין מתירין לו אלא בפניו מנה״מ אמר רב נחמן (ואי תימא רבי יוחנן) דכתיב (שמות ד יט) ויאמר ה׳ אל משה במדין וגו׳. א״ל במדין נדרת לך והתר נדרך במדין דכתיב (שם ב כא) ויואל משה לשבת את האיש ואין אלה אלא שבועה דכתיב (יחזקאל יז יג) ויבא אתו באלה וכתיב (דה״ב לו יג) וגם במלך נ״נ מרד אשר השביעו באלהים מאי מרדותיה אשכחיה צדקיהו לנבוכדנאצר דקא אכל ארנבתא חיה א״ל נבוכדנאצר לצדקיהו אשתבע לי דלא מגלית עלי דלא תתזיל לי מלתא אשתבע ליה לסוף הוה קא מצטער צדקיהו בגופיה איתשיל אשבועתא וגלי ליה שמע נבוכדנאצר דקא מבזין ליה רברבנוהי שלח ואייתי סנהדרין וצדקיהו אמר להו חזיתון מאי עביד צדקיהו לאו הכי הוה דאשתבעית בשמא דשמיא דלא מגלית אמר אתשילית אשבועאי אמר להון מתשילין על שבועתא אמרו ליה אין. אמר להו בפניו או אפילו שלא בפניו אמרו ליה בפניו אמר להו ואתון מאי עבדיתון מאי טעמא לא אמריתון לצדקיהו מיד (איכה ב י) ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון א״ר יצחק מלמד ששמטו כרים מתחתיהם:
2
