עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), פסחים י׳Ein Yaakov (Glick Edition), Pesakhim 10
א׳(דף קד) אמר רבי יוחנן בנן של קדושים אומר אחת ונהגו העם לומר שלש. מאן נינהו בנן של קדושים רבי מנחם בר סימאי ואמאי קרו ליה בנן של קדושים דלא איסתכל בצורתא דזוזא:
1
ב׳(דף קט) ת״ר חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל שנאמר (דברים יז יד) ושמחת בחגך במה משמחן ביין ר״י אומר אנשים בראוי להן ונשים בראוי להן אנשים בראוי להן ביין ונשים בראוי להן במאי. תני רב יוסף בבבל בבגדי צבעונין בא״י בבגדי פשתן מגוהצין. תניא ר״י בן בתירה אומר בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר שנאמר (שם כז ז) וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה׳ אלהיך ועכשיו שאין ב״ה קיים אין שמחה אלא ביין שנאמר (תהלים קד טו) ויין ישמח לבב אנוש:
2
ג׳(דף קיב) ת״ר שבעה דברים צוה ר׳ עקיבא את ר׳ יהושע בנו אל תשב בגובהה של עיר ותשנה ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים ואל תכנס לביתך פתאום כ״ש לבית חברך ואל תמנע מנעלים מרגליך השכם ואכול בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצנה ועשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות והוי משתדל עם מי שהשעה משחקת לו. אמר רב פפא לא למזבן מיניה ולא לזבוני ליה אלא לאשתתופי בהדיה. והשתא דאמר רב שמואל בר יצחק מ״ד (איוב א י) מעשה ידיו ברכת כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך אפילו למיזבן מיניה ולזבוני ליה שפיר דמי:
3
ד׳(ע״ב) ארבעה דברים צוה רבינו הקדוש את בניו אל תדור בשכנציב משום דאינשי ליצני נינהו ומשכי לך בליצנותא, ואל תשב על מטת ארמית. א״ד לא תיגני בלא קריאת שמע, וא״ד ארמית ממש ומשום מעשה דרב פפא, וא״ר לא תנסוב גיורתא. ואל תבריח את עצמך מן המכס דילמא משכחי לך ושקלי כל ממונך ואל תעמוד בפני השור בשעה שעולה מן האגם מפני שהשטן מרקד לו בין קרניו אמר שמואל בשור שחור וביומי ניסן:
4
ה׳א״ר יוחנן שלשה מן נוחלי העולם הבא אלו הן הדר בארץ ישראל והמגדל בניו לתלמוד תורה והמבדיל על היין במוצאי שבתות מאי היא דמשייר מקידושא לאבדלתא. א״ר יוחנן ג׳ הקב״ה מכריז עליהם בעצמו בכל יום, על רווק הדר בכרך ואינו חוטא ועל עני המחזיר אבדה לבעליו ועל עשיר המעשר פירותיו בצנעא. רב ספרא רווק הדר בכרך הוה (ע״ב) תני תנא להא קמיה דרבא ורב ספרא צהבו פניו דרב ספרא א״ל רבא לא כגון מר אלא כגון רב חנינא ורב אושעיא דהוו אושכפי בארעא דישראל ויתבו בשוקא דזונות ועבדי לחו מסאני לזונות ועיילי להו אינהי מסתכלי בהו ואינהו לא מדלי עינייהו לאסתכולי בהו ומומתייהו הכי בחייהון דרבנן קדישי דבארעא דישראל. ג׳ הקב״ה אוהבן מי שאינו כועס ומי שאינו משתכר ומי שאינו מעמיד על מדותיו:
5
ו׳ת״ר ג׳ הקב״ה שונאן המדבר אחד בפה ואחד בלב והיודע עדות להברו ואינו מעיד לו וחרואה דבר ערוה בחברו ומעיד בו יחידי כי הא דטובי׳ חטא ואתא זיגוד לחודיה ואסהיד ביה קמיה דרב פפא נגדיה רב פפא א״ל טובי׳ חטא וזיגוד מינגד. א״ל אין את לחודך קמסהדת ביה שם רע בעלמא קא מפקת עליה דכתיב (דברים יט טו) לא יקום עד אחד באיש. רב נחמן בר יצחק אמר מצוה לשנאתו שנאמר (משלי ח יג) יראת ה׳ שנאת רע. ת״ר שלשה חייהם אינם חיים אלו הם הרחמנים והרתחנין ואניני הדעת אמר רב יוסף כולהו איתנהו בי. ת״ר שלשה אוהבים זה את זה אלו הם הגרים והעבדים והעורבים. ג׳ שונאים זה את זה הכלבים והתרנגולים והחברין וי״א אף הזונות וי״א אף ת״ח שבבבל:
6
ז׳ארבעה אין הדעת סובלתן אלו הן דל גאה עשיר מכחש זקן מנאף ופרנס המתגאה על הצבור בחנם וי״א אף המגרש את אשתו פעם ראשונה ושניה ומחזירה:
7
ח׳שבעה מנודין לשמים אלו הן: יהודי שאין לו אשה, ושיש לו אשה ואין לו בנים ואינו מגרשה, ומי שיש לו בנים ואינו מגדלן לתלמוד תורה ומי שאין לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו, והמונע מנעלים מעל רגליו. ויש אומרים אף מי שאין מיסב בחבורה של מצוה:
8
ט׳(דף קיז) אמר רב יהודה אמר שמואל שירה שבתורה משה וישראל אמרוהו בשעה שעלו מן הים. והלל זה מי אמרו נביאים שביניהם תקנו להם לישראל שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבוא עליהם ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתם. תניא ר׳ מאיר היה אומר כל שירות ותשבחות האמורות בספר תהלים כולן דוד אמרן שנאמר (תהלים עג כ) כלו תפלות דוד בן ישי אל תקרי כלו אלא כל אלה והלל זה מי אמרו ר׳ יוסי אומר אלעזר בני אומר משה וישראל אמרוהו בשעה שעלו מן הים וחולקין עליו חבריו לומר שדוד אמרו ונראין דבריו מדבריהם אפשר שחטו ישראל את פסחיהן ונטלו את לולביהן ולא אמרו שירה:
9
י׳ת״ר ר׳ אליעזר אומר כל שירות ותשבחות שאמר דוד בספר תהלים כנגד עצמו אמרן, רבי יהושע אומר כנגד ציבור אמרן, וחכמים אומרים יש מהם כנגד עצמו ויש מהן כנגד ציבור. האמורות בלשון יחיד כנגד עצמו, והאמורות בלשון רבים כנגד ציבור. ניצוח ונגון לעתיד לבא משכיל על ידי תורגמן. לדוד מזמור מלמד ששרתה עליו שכינה ואח״כ אמר שירה. מזמור לדוד מלמד שאמר שירה ואחר כך שרתה עליו שכינה ללמדך שאין השכינה שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר שמחה של מצוה שנאמר (מלכים ב׳ ג טו) ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה׳. אמר רב יהודה אמר רב וכן לדבר הלכה. אמר רב נחמן וכן לחלום טוב. איני והא אמר רב גידל אמר רב כל ת״ח היושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מר תכוינה שנאמר (שיר השירים ה יג) שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר אל תקרי שושנים אלא ששונים ואל תקרי מור עובר אלא מר עבר. לא קשיא הא ברבה הא בתלמידא. ואיבעית אימא הא והא ברבה ולא קושיא הא מקמי דנפתח הא בתר דנפתח כי הא דרבה כי הוה בעי למפתח בשמעתא אמר ברישא מילי דבדיחותא וקא בדחי רבנן והדר יתבי באימתא ופתח בשמעתא:
10
י״אתנו רבנן הלל זה מי אמרו רבי אליעזר אומר משה וישראל אמרוהו בשעה שעמדו על הים הם אמרו (תהלים קטו) לא לנו ה׳ וגו׳ ורוח הקודש משיבה ואמרה להם (ישעיה מח יא) למעני למעני אעשה כי איך יהל וגו׳. רבי יהודה אומר יהושע וישראל אמרוהו בשעה שעמדו עליהם מלכי כנען הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו׳. רבי אליעזר המודעי אומר דבורה וברק אמרוהו בשעה שעמדו עליהם סיסרא הם אמרו לא לנו ה׳ לא לנו ורוח הקודש משיבה ואמרה להם למעני למעני אעשה. רבי אלעזר בן עזריה אומר הזקיה וסיעתו אמרוהו בשעה שעמד עליהם סנחריב הרשע הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו׳. רבי עקיבא אומר חנניה מישאל ועזריה אמרוהו בשעה שעמד עליהם נבוכדנאצר הרשע, הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו׳. רבי יוסי הגלילי אומר מרדכי ואסתר אמרוהו בשעה שעמד עליהם המן הרשע הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו׳. וחכמים אומרים נביאים שביניהם תקנו להם לישראל שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבוא עליהם וכשנגאלין אומרים אותו על הגאולה. עד היכן הוא אומר בית שמאי אומרים עד (תהלים קיג ט) אם הבנים שמחה ובית הלל אומרים עד (שם קיד ה) חלמיש למעינו מים:
11
י״ב(ע״ב) (ש״ב ז ט) ועשיתי לך שם גדול כשם הגדולים אשר בארץ. תני רב יוסף זה שאומרים מגן דוד. (בראשית יב ב) ואעשך לגוי גדול, אמר ריש לקיש זה שאומרים אלהי אברהם. (שם) ואברכך זה שאומרים אלהי יצחק. (שם) ואגדלה שמך זה שאומרים אלהי יעקב. יכול יהו חותמין בכולם ת״ל (שם) והיה ברכה בך חותמין ולא בכולם:
12
י״ג(דף קיח) תנו רבנן רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו הלל הגדול, דברי רבי טרפון וי״א (תהילים כ״ג:א׳) ה׳ רועי לא אחסר. מהיכן הלל הגדול אמר רב יהודה (שם קלז) מהודו עד (שם) על נהרות בבל. ר׳ יוחנן אמר (שם קלד) משיר המעלות עד על נהרות בבל. רב אחא בר יעקב אמר (שם קלה) מכי יעקב בחר לו יה עד על נהרות בבל. ולמה נקרא שמו הלל הגדול א״ר יוחנן מפני שהקב״ה יושב ברומו של עולם ומחלק מזונות לכל בריה. אמר רבי יהושע בן לוי הני עשרים וששה כל״ח כנגד מי כנגד עשרים וששה דורות שברא הקב״ה בעולמו ולא נתן להם תורה וזן אותם בחסדו. ואמר רבי יהושע בן לוי מ״ד (שם) הודו לה׳ כי טוב הודו לה׳ שגובה חובתו של אדם בטובתו עשיר בשורו עני בשיו יתום בביצתו אלמנה בתרנגולתה:
13
י״דא״ר יוחנן קשין מזונותיו של אדם כפלים כיולדה דאלו ביולדה כתיב (בראשית ג טז) בעצב תלדי בנים ואלו במזונות כתיב (שם) בעצבון תאכלנה. א״ר יוחנן קשין מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה דאלו בגאולה כתיב (בראשית מח טז) המלאך הגואל אותי מכל רע מלאך בעלמא ואלו במזונות כתיב (שם) האלהים הרועה אותי:
14
ט״ואריב״ל בשעה שאמר הקב״ה לאדם הראשון (שם) וקוץ ודרדר תצמיח לך זלגו עיניו דמעות אמר לפניו רבש״ע אני וחמור נאכל באבוס אחד כיון שאמר לו (שם) בזעת אפיך תאכל לחם מיד נתקררה דעתו. אמר ר״ל אשרינו שלא עמדנו בראשונה. אמר אביי ועדיין לא פלטינן מינה דקא אכלינן עשבא דדברא. אמר רב שיזבי משום רבי אלעזר בן עזריה קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף שנאמר (ישעיה נא יד) מהר צועה להפתח וגו׳ ולא יחסר לחמו וכתיב בתריה ואנכי ה׳ אלהיך רוגע הים ויהמו גליו:
15
ט״זאמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה כל המבזה את המועדות כאלו עובד כו״ם שנאמר (שמות לד יז) אלהי מסכה לא תעשה לך וכתיב בתריה את חג המצות תשמור. ואמר רב ששת משום ר״א בן עזריה כל המספר לשון הרע וכל המעיד עדות שקר לחברו ראוי להשליכו לכלבים שנאמר (שם כב ל) לכלב תשליכון אותו וכתיב בתריה לא תשא שמע שוא:
16
י״זוכי מאחר דאיכא הלל הגדול אנן מ״ט אמרינן האי. מפני שיש בו ה׳ דכרים ואלו הן יציאת מצרים וקריעת ים סוף ומתן תורה ותחית המתים וחבלו של משיח. יציאת מצרים דכתיב (תהלים קיד א) בצאת ישראל ממצרים. קריעת ים סוף דכתיב הים ראה וינוס. מתן תורה דכתיב (שם) ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן. תחית המתים דכתיב (תהילים קט״ז:ט׳) אתהלך לפני ה׳ בארצות החיים. חבלו של משיח דכתיב (שם קטז) לא לנו ה׳ לא לנו וגו׳ וא״ר יוחנן זו שעבוד מלכיות איכא דאמרי אמר ר׳ יוחנן לא לנו ה׳ לא לנו זה מלחמת גוג ומגוג. רב נחמן בר יצחק אמר מפני שיש בו מילוט נפשות של צדיקים מגיהנם שנאמר (שם קטז) אנה ה׳ מלטה נפשי. חזקיה אמר מפני שיש בו ירידתן של צדיקים לכבשן האש ועלייתן מכבשן האש, ירידתן לא לנו ה׳ לא לנו אמר חנניה כי לשמך תן כבוד אמר מישאל על חסדך ואל אמתך אמר עזריה למה יאמרו הגוים אמרו כולם, בעלייתן. (שם קיז) הללו את ה׳ כל גוים אמר חנניה שבחוהו כל האומים אמר מישאל כי גבר עלינו חסדו אמר עזריה ואמת ה׳ לעולם הללויה אמרו כולם. וי״א ואמת ה׳ לעולם הללויה גבריאל אמרו. שבשעה שהפיל נמרוד הרשע את אברהם אבינו בכבשן האש אמר גבריאל לפני הקב״ה רבש״ע ארד ואצנן ואציל את הצדיק מכבשן האש. אמר לו הקב״ה אני יחיד בעולמי והוא יחיד בעולמו נאה ליחיד להציל את היחיד. ולפי שאין הקב״ה מקפח שכר כל בריה א״ל תזכה ותציל שלשה מבני בניו. כדדרש ר״ש השלוני בשעה שהפיל נבוכדנאצר הרשע את חנניה מישאל ועזריה לתוך כבשן האש אמר יורקמי שר הברד לפני הקב״ה רבש״ע ארד ואצנן את הכבשן ואציל את הצדיקים הללו אמר לו גבריאל אין גדולתו של הקב״ה בכך שאתה שר של ברד והכל יודעין שהמים מכבין את האש אלא אני שר של אש אלך ואקרר מבפנים (שם ע״ב) ואקדיח מבחוץ ואעשה נס בתוך נס. אמר הקב״ה רד באותה שעה פתח גבריאל ואמר ואמת ה׳ לעולם הללויה. רבי נתן אומר ואמת ה׳ לעולם דגים שבמים אמרוהו. כדרב הונא. דאמר רב הונא ישראל שבאותו הדור מקטני אמנה היו וכדדרש רבה בר מרי מ״ד (תהלים קו ז) וימרו על ים בים סוף ויושיעם למען שמו מלמד שהמרו ישראל באותה שעה ואמרו כשם שאנו עולים מצד אחד כך מצרים עולים מצד אחר. א״ל הקב״ה לשר של ים פלוט אותם ליבשה אמר לפניו רבש״ע כלום יש עבד שנותן לו רבו מתנה וחוזר ונוטל אותה ממנה אמר ליה אני נותן לך אחד ומחצה שבהם. אמר לפניו רבש״ע כלום יש עבד שתובע את רבו לדין. אמר לו נחל קישון יהיה ערב. מיד פלטם והשליכם ליבשה ובאו ישראל וראו אותם והיינו דכתיב (שמות יד ל) וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים ומאי אחד ומחצה שבהם דאלו בפרעה כתיב (שם) שש מאות רכב בחור ואלו בסיסרא כתיב (שופטים ד ג) תשע מאות רכב ברזל. וכי אתא סיסרא אתא עלייהו בדקרי דפרזלא. הוציא הקב״ה עליהם כוכבים ממסלותם דכתיב (שם ה) מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם וגו׳ כיון דנחיתו כוכבים עלייהו אקדירו הנך דקרי דפרזלא נחיתו לאקירו נפשייהו בנחל קישון. אמר ליה הקב״ה לנחל קישון לך והשלם ערבונך לים מיד גרפם נחל קישון והשליכם לים שנאמר (שם) נחל קישון גרפם נחל קדומים מאי נחל קדומים שנעשה ערב מקדם באותה שעה פתחו דגים של ים ואמרו ואמת ה׳ לעולם הללויה:
17
י״חדרש רבא מ״ד (שם קטז א) אהבתי כי ישמע ה׳ אמרה כנסת ישראל לפני הקב״ה רבש״ע אימתי אני אהובה לפניך בזמן שאתה שומע קול תחנוני. דלותי ולי יהושיע אמרה כנסת ישראל לפני הקב״ה רבש״ע אע״פ שדלה אני מן המצות לך אני ולי נאה להושיע:
18
י״טאמר רב כהנא כשחלה רבי ישמעאל ברבי יוסי שלח לו רבי אמור לנו שנים או שלשה דברים שאמרת לנו משום אביך. שלח לו כך אמר אבא מ״ר (שם קיז א) הללו את ה׳ כל גוים עכו״ם מאי עבידתייהו. ה״ק הללו את ה׳ כל גוים אגבורות ונפלאות דקא עביד להו כ״ש אנן כי גבר עלינו חסדו ועוד שלח לו עתידה מצרים שתביא דורון למשיח כסבור שאינו מקבל מהם. אומר לו הקב״ה למשיח קבל מהם אכסניא עשו לבני במצרים מיד (שם סח לב) יאתיו חשמנים מני מצרים נשאה כוש ק״ו בעצמה ומה הללו שנשתעבדו בהן כך אנו שלא נשתעבדנו בהן עאכ״ו אמר לו הקב״ה קבל מהם מיד כוש תריץ ידיו לאלהים נשאה מלכות ארם ק״ו בעצמה אמרה ומה הללו שאינן אחיהם כך אנו שאחיהם עאכ״ו. א״ל הקב״ה לגבריאל (תהלים סח לא) גער חית קנה געור חיה וקנה לך עדה דבר אחר גער חית קנה שדרה בין הקנים דכתיב (שם פ יד) יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה. א״ר חייא בר אבא א״ר יוחנן א״ל געור בחיה שכל מעשיה נכתבין בקולמוס אחד. עדת אבירים בעגלי עמים ששחטו אבירים כעגלים שאין להם בעלים. מתרפס ברצי כסף שפושטים ידיהם לקבל ממון ואינן עושין רצון בעלים. (תהלים סח לא) בזר עמים קרבות יחפצו מי גרם להם לישראל שיתפזרו בין עובדי כוכבים קרבות שהיו הפצין בהם. עוד שלח לו שלש מאות וששים וחמשה שווקים יש בכרך גדול שברומי וכל אחד ואחד יש בו שס״ה בירניות וכל אחד ואחד יש בו שס״ה מעלות וכל מעלה ומעלה יש בה כדי לזון את כל העולם כולו. אמר ליה רבי שמעון ברבי ואמרי לה רבי ישמעאל בר׳ יוסי לרבי הני למאן. א״ל לך ולחברך ולחברי חברך. שנאמר (ישעיה כג יח) והיה סחרה ואתננה קודש לה׳ לא יאצר ולא יחסן כי ליושבים לפני ה׳ יהיה וגו׳. מאי לא יאצר. תני רב יוסף לא יאצר זה בית אוצרותיו ולא יחסן זה בית גנזיו כי ליושבים לפני ה׳ יהיה סחרה לאכול לשבעה ולמכסה עתיק. מאי ליושבים לפני ה׳ א״ר אלעזר (דף קיט) זה המכיר מקום חבירו בישיבה. איכא דאמרי א״ר אלעזר זה המקבל פני חבירו בישיבה. מאי ולמכסה עתיק זה המכסה דברים שכסה עתיק יומיא ומאי נינהו סתרי תורה איכא דאמרי זה המגלה דברים שכסה עתיק יומיא ומאי נינהו טעמי תורה:
19
כ׳אמר רב כהנא משום רבי ישמעאל ברבי יוסי מ״ד (תהלים יט א) למנצח מזמור לדוד. זמרו למי שנוצחין אותו ושמח. בוא וראה שלא כמדת הקב״ה מדת בשר ודם מדת ב״ו נוצחין אותו ועצב אבל הקב״ה נוצחין אותו ושמח שנאמר (תהלים קו כג) ויאמר להשמידם לולי משה בחירו וגו׳. ואמר רב כהנא משום רבי ישמעאל ברבי יוסי ורבנן אמרי משום רבי שמעון בן לקיש משום רבי יהודה נשיאה מ״ד (יחזקאל א ח) וידי אדם מתחת כנפיהם ידו כתיב זה ידו של הקב״ה שהיא פרושת תחת כנפי החיות כדי לקבל בעלי תשובה מפני מדת הדין:
20
כ״אאמר רב יהודה אמר שמואל כל כסף וזהב שבעולם יוסף לקטו והביאו למצרים שנאמר (בראשית מז יז) וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים. אין לי אלא שבארץ מצרים. שבארץ כנען ובשאר ארצות מנין ת״ל (שם מא נז) וכל הארץ באו מצרימה. וכשעלו ישראל ממצרים העלוהו עמהם. שנאמר (שמות יב לו) וינצלו את מצרים. אמר רשב״ל עשאוה כמצולה זו שאין בה דגים. רב אסי אמר כמצודה שאין בה דגן והיה מונח עד רחבעם בן שלמה. בא שישק מלך מצרים על ירושלים ונטלו מרחבעם שנאמר (מלכים א יד כה) ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים על ירושלים ויקח את אוצרות בית ה׳ ואת אוצרות בית המלך ואת הכל לקח ויקח את כל מגיני הזהב אשר עשה שלמה. בא זרח מלך כוש ונטלו משישק מלך מצרים. בא אסא ונטלו מזרח מלך כוש ושיגרו להדרימון בן טברימון באו בני עמון ונטלוהו מהדרימון בן טברימון. בא יהושפט ונטלו מבני עמון והיה מונח עד אחז. בא סנחרב ונטלו מאחז. בא חזקיהו ונטלו מסנחרב והיה מונח עד צדקיהו. באו כשדיים ונטלוהו מצדקיהו. באו פרסיים ונטלוהו מכשדיים. באו יונים ונטלוהו מפרסיים באו רומיים ונטלוהו מיונים ועדיין מונח ברומי:
21
כ״באמר רב חמא בר חנינא שלש מטמוניות הטמין יוסף במצרים. אחת נתגלה לקרח. ואחת לאנטונינוס בן אסוירוס. ואחת גנוזה לצדיקים לעתיד לבא. (קהלת ה יב) עושר שמור לבעליו לרעתו אמר ריש לקיש זה עשרו של קרח. (דברים יא ו) ואת כל היקום אשר ברגליהם אמר רבי אלעזר זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו. אמר רבי לוי משאוי שלש מאות פרדות לבנות היו מפתחות בית גנזיו של קרח וכולהו אקלירי וקליפא דגלדא:
22
כ״גאמר רבי שמואל בר נחמני א״ר יונתן (סי׳ דיא״ש אדי״ש כשד״ך כלן מאודך ולמטה) (תהלים קיח כא) אודך כי עניתני ותהי לי לישועה אמר דוד. אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה אמר ישי. מאת ה׳ היתה זאת היא נפלאת בעינינו אמרו אהיו. זה היום עשה ה׳ נגילה ונשמחה בו אמר שמואל. אנא ה׳ הושיעה נא אמרו אחיו. אנא ה׳ הצליחה נא אמר דוד. ברוך הבא בשם ה׳ אמר ישי. ברכנוכם מבית ה׳ אמר שמואל. אל ה׳ ויאר לנו אמרו כולן. אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח אמר שמואל. אלי אתה ואודך אלהי ארוממך אמר דוד. ואמרו כלם הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו:
23
כ״דדרש רב עוירא זימנין אמר לה משמיה דרבי אמי וזימנין אמר לה משמיה דרבי אסי מ״ד (בראשית כא ח) ויגדל הילד ויגמל עתיד הקב״ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמול חסד עם זרעו של יצחק. לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו כוס של ברכה לאברהם לברך אומרים לו ברך אומר להם אני לא אברך לפי שכבר יצא ממני ישמעאל. נותנין לו ליצחק אומר להם איני ראוי לברך לפי שכבר יצא ממני עשו. נותנין לו ליעקב אומר להם אני לא אברך לפי שכבר נשאתי שתי אחיות בחייהן שעתידה תורה לאוסרן עלי. אומרין לו למשה טול אתה וברך אומר להם אני לא אברך לפי שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. אומרין לו ליהושע טול אתה וברך אומר להם אני לא אברך שלא זכיתי לבן דכתיב (דה״א ז כז) נון בנו יהושע בנו. אומרים לו לדוד טול אתה וברך אומר להם אני אברך ולי נאה לברך שנאמר (תהלים קטז יג) כוס ישועות אשא ובשם ה׳ אקרא:
24
כ״הסליק מסכת פסחים.
25
