עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), פסחים ה׳Ein Yaakov (Glick Edition), Pesakhim 5
א׳(דף סב ע״ב) רבי שמלאי אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה ניתני לי מר ספר יוחסין. אמר ליה מהיכא את אמר ליה מלוד. והיכא מותבך. בנהרדעא. אמר ליה אין שונין לא ללודים ולא לנהרדעים. וכל שכן דאת מלוד ומותבך מנהרדעא. אכפייה וארצי. אמר ליה ליתני לי מר בתלתא ירחי. אמר ליה ומה ברוריה דביתהו דר״מ ברתיה דרבי חנינא בן תרדיון דהות גמרה תלת מאה שמעתתא ביומא דסיתוא מתלת מאה רבוותא ואפ״ה בשלש שנים לא יצתה ידי חובתה ואת אמרת ליתני לי מר בתלתא ירחי. שקל קלא פתק ביה. בהדי דקא רהיט ואזיל אמר ליה רבי מה בין לשמו ושלא לשמו כו׳ א״ל הואיל וצורבא מרבנן את תא ואימא לך וכו׳. אמר רמי בר אבין אמר רב מיום שנגנז ספר יוחסין תשש כחן של חכמים וכהה מאור עיניהם. דאמר מר זוטרא בין אצל לאצל טעינו ארבע מאה גמלי דדרשה:
1
ב׳(דף פד) משנה. הפסח נשחט בשלשה כתות שנאמר (שמות יב ו) ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים קהל ועדה וישראל. נכנסה כת אחת נתמלאה העזרה וננעלו דלתות העזרה תקעו והריעו ותקעו והכהנים עומדים שורות שורות ובידם בזיכי כסף ובזיכי זהב שורה שכולה כסף כסף ושכולה זהב זהב לא היו מעורבים. ולא היו לבזיכין שולים שמא יניחום ויקרש הדם שחט ישראל וקבל הכהן נותנו לחברו וחברו לחברו ומקבל את המלא ומחזיר את הריקן כהן הקרוב אצל המזבח זורקו זריקה אחת כנגד היסוד. יצאה כת ראשונה נכנסה כת שניה. יצאה כת שניה נכנסה כת שלישית. כמעשה הראשונה כך מעשה שניה ושלישית. קראו את ההלל. אם גמרו שנו. ואם שנו שלשו. אע״פ שלא שלשו מימיהם. א״ר יהודה מימיהם של כת שלישית לא הגיעו לאהבתי כי ישמע ה׳ מפני שעמה מועטין:
2
ג׳(ע״ב) תנו רבנן מעולם לא נתמעך אדם בעזרה חוץ מפסח אחד שהיה בימי הלל שבו נתמעך זקן אחד והיו קורין אותו פסח מעוכין. תנו רבנן פעם אחת בקש אגריפס המלך ליתן עיניו באוכלוסי ישראל א״ל לכהן גדול תן עיניך בפסחים. נטל כוליתא מכל אחד ואחד ונמצאו ס׳ רבוא זוגות כליות כפלים כיוצאי מצרים חוץ מטמא ושהיה בדרך רחוקה. ואין לך כל פסח ופסח שלא נמנו עליו יותר מעשרה בני אדם והיו קורין אותו פסח מעובין:
3