עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), פסחים ח׳Ein Yaakov (Glick Edition), Pesakhim 8
א׳(דף פז) אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום (שה״ש ח י) א״ר יוחנן ככלה שנמצאת שלמה בבית חמיה והיא רדופה לילך להגיד שבחה בבית אביה (הושע ב ח) והיה ביום ההוא נאם ה׳ תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי אמר רבי יוחנן ככלה בבית חמיה ולא ככלה בבית אביה. (שה״ש ח ח) אחות לנו קטנה ושדים אין לה א״ר יוחנן זו עילם שזכתה ללמוד ולא זכתה ללמד. אני חומה ושדי כמגדלות א״ר יוחנן אני חומה זו תורה ושדי כמגדלות אלו ת״ח ורבא אמר אני חומה זו כנסת ישראל ושדי כמגדלות אלו בתי כנסיות ובתי מדרשיות:
1
ב׳אמר רב זוטרא אמר רב מ״ד (תהלים קמד יב) אשר בנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם אלי בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא בנותינו כזויות מחוטבות אלו בנות ישראל שאוגדות פתחיהן לבעליהן וכן הוא אומר (זכריה ט טו) ומלאו כמזרק כזויות מזבח. ואבע״א מהכא (תהילים קמד יג) מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן צאננו מאליפות מרובבות בחוצותינו. מחוטבות תבנית היכל. אלו ואלו מעלה עליהן הכתוב כאלו נבנה היכל בימיהן:
2
ג׳(שם ע״ב) אמר ר׳ יוחנן אוי לה לרבנות שמקברת את בעליה שאין לך כל נביא ונביא שלא קפח ארבעה מלכים בימיו (ע׳ בח״ה) שנאמר (ישעיה א א) חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים בימי עוזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה:
3
ד׳אמר רבי יוחנן מפני מה זכה ירבעם בן יואש מלך ישראל לימנות עם מלכי יהודה מפני שלא קבל לשון הרע על עמוס. מנא לן דאימני דכתיב (הושע א א) דבר ה׳ אשר היה אל הושע בן בארי בימי עוזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל. ומנא לן דלא קביל לשון הרע דכתיב (עמוס ז י) וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל גלה יגלה מעל אדמתו אמר חס ושלום לא אמר אותו צדיק כך ואם אמר מה אעשה לו שכינה אמרה לו:
4
ה׳אמר רבי אלעזר אפילו בשעת כעסו של הקב״ה זוכר את הרחמים שנאמר (הושע א ו) כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל. ר׳ יוסי בר חנינא אמר מהכא כי נשא אשא להם. וא״ר אלעזר לא הגלה הקב״ה את ישראל לבין העכו״ם אלא כדי שיתוספו עליהם גרים שנאמר (הושע ב כה) וזרעתיה לי בארץ כלום אדם זורע סאה אלא להכניס ממנה כמה כורין ור׳ יוחנן אמר מהכא ורחמתי את לא רוחמה:
5
ו׳א״ר יוחנן משום רשב״י מאי דכתיב (משלי ל יט) אל תלשן עבד אל אדוניו פן יקללך ואשמת וכתיב (שם) דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך משום דאביו קלל ואת אמו לא יברך אל תלשן אלא אפילו דור שאביו יקלל ואת אמו לא יברך אל תלשן עבד אל אדוניו מנא לו מהושע:
6
ז׳תני רבי חייא מ״ד (איוב כח כג) אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה יודע הקב״ה בישראל שאין יכולין לקבל גזרות של יון ושל ישמעאל לפיכך הגלה אותם לבבל א״ר אלעזר לא הגלה הקב״ה לישראל לבבל אלא מפני שהיה עמוקה כשאול שנאמר (הושע יג יד) מיד שאול אפדם ממות אגאלם ר׳ חנינא אמר מפני שקרוב לשונם ללשון תורה רבי יוחנן אמר מפני ששגרן לבית אמם. משל לאדם שכעס על אשתו להיכן משגרה לבית אמה והיינו דאמר רבי אלכסנדרי׳ ג׳ חזרו למטעתן אלו הן ישראל כסף מצרים וכתב לוחות. ישראל הא דאמרן. כסף מצרים דכתיב (מלכים א יד כה) ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים על ירושלים ויקח את אוצרות בית ה׳ ואת אוצרות בית המלך ואת הכל לקח וגו׳. כתב לוחות דכתיב (דברים ט יז) ואשברם לעיניכם תנא לוחות נשתברו ואותיות פורחות. עולא אמר כדי שיאכלו (דף פח) תמרים ויעסקו בתורה. עולא איקלע לפומבדיתא קריבו ליה טרינא דתמרי אמר להו כמה כי הני בזוזא אמרו ליה תלת אמר מלא צנא דדובשא בזוזא בבבל ובבלאי לא עסקי באורייתא בליליא צעריה אמר מלא צנא רסמא דמותא בזוזא בבבל ועסקי בבלאי באורייתא:
7
ח׳א״ר אלעזר מ״ד (מיכה ד ב) והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה׳ אל בית אלהי יעקב. אלהי אברהם אלהי יצחק לא נאמר אלא אלהי יעקב לא כאברהם שכתוב בו הר שנאמר (בראשית כב יד) בהר ה׳ יראה ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר (שם כד סג) ויצא יצחק לשוח בשדה אלא כיעקב שקראו בית שנאמר (שם כח יט) ויקרא את שם המקום ההוא בית אל. א״ר יוחנן גדול יום קבוץ גליות כיום שנבראו בו שמים וארץ שנאמר (הושע ב ב) ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל וכתיב (בראשית א ה) ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד:
8