עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), שבת י״גEin Yaakov (Glick Edition), Shabbat 13
א׳(דף קה ע״ב) תניא מפני מה מתים בניו ובנותיו של אדם כשהם קטנים כדי שיבכה ויתאבל על אדם כשר. כדי שיבכה ערבונא שקלי מיניה אלא מפני שלא בכה והתאבל על אדם כשר שכל הבוכה ומתאבל על אדם כשר מוחלים לו על כל עונותיו בשביל כבוד שעשה. תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר משום חילפא בר אגרא שאמר משום רבי יוחנן בן נורי המקרע בגדיו בחכמתו והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודת כוכבים שכך אומנות של יצה״ר היום אומר לו עשה כך למחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו עבוד עבודת כוכבים והולך ועובדה. אמר רבי אבין מאי קרא (תהלים פא י) לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר איזהו אל זר שיש בגופו של אדם הוי אומר זה יצה״ר. ואי עבד למרמא אימתא אאינשי ביתיה שרי כי הא דרב יהודה שליף מצבייתא רב אחא בר יעקב תבר מני תבירי רב ששת דמי ליה לאמתיה מוניגי ארישא רבי אבא תבר נכתמא:
1
ב׳אמר ר״ש בן פזי אמר ריב״ל משום בר קפרא כל המוריד דמעות על אדם כשר הקב״ה סופרן ומניחן בבית גנזיו שנא׳ (תהלים נו ט) נודי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך. אמר רב יהודה אמר רב כל המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקוברו בחייו שנאמר (יהושע כד ל) ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש מלמד שרגש עליהן ההר להרגן. תניא מפני מה בניו ובנותיו של אדם מתים כשהם קטנים כדי שיבכה ויתאבל על אדם כשר. כדי שיבכה ערבונא שקלי מיניה. אלא מפני שלא בכה והתאבל על אדם כשר שכל הבוכה ומתאבל על אדם כשר מוחלים לו על כל עונותיו בשביל כבוד שעשה. א״ר חייא בר אבא רבי יוחנן כל המתעצל בהספדו של חכם אינו מאריך ימים מדה כנגד מדה שנא׳ (ישעיה כז ח) בסאסאה בשלחה תריבנה. איתיביה ר׳ חייא בר אבא לר״י (שופטים ב ז) ויעבדו העם את ה׳ כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע. א״ל בבלאי ימים האריכו שנים לא האריכו. אלא מעתה (דברים יא כא) למען ירבו ימיכם וימי בניכם ימים ולא שנים. ברכה שאני. וא״ר חייא בר אבא אמר ר״י אחד מן האחים שמת (דף קו) ידאגו כל האחים כולן, אחד מבני חבורה שמת תדאג כל החבורה כולה אמרי לה דמת גדול ואמרי לה דמת קטן:
2