עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), שבועות ד׳Ein Yaakov (Glick Edition), Shevuot 4
א׳תנו רבנן (ויקרא יט טו) בצדק תשפוט עמיתך שלא יהא אחד יושב ואחד עומד אחד מדבר כל צרכו ואחר אומר לו קצר דבריך ד״א בצדק תשפוט עמיתך הוי דן את חברך לכף זכות תני רב יוסף בצדק תשפוט עם שאתך בתורת ומצות השתדל לדונו יפה:
1
ב׳דביתהו דרב הונא הוה לה דינא קמיה דרב נחמן אמר היכי אעביד אי איקום מקמה מסתתמן טענתיה דבעל דינה לא איקום מקמה אשת חבר הרי היא כחבר א״ל לשמעיה צא ואפרח עלי בר אווזא ושדי עילואי ואקום:
2
ג׳תנו רבנן מנין לדיין שלא יעשה סניגרון לדבריו תלמוד לומר (שמות כג ז) מדבר שקר תרחק ומנין לדיין שלא ישב תלמיד בור לפניו ת״ל מדבר שקר תרחק. מנין לדיין שיודע בחברו שהוא גזלן וכן עד שיודע בחברו שהוא גזלן מנין שלא יצטרף עמו ת״ל מדבר שקר תרחק. מנין לדיין שיודע בדין שהוא מרומה שלא יאמר הואיל והעדים מעידים אחתכנו ויהא (דף לא) קולר תלוי בצואר העדים ת״ל מדבר שקר תרחק. מנין לתלמיד שיושב לפני רבו ורואה זכות לעני וחובה לעשיר שלא ישתוק ת״ל מדבר שקר תרחק. מנין לתלמיד שרואה את רבו שטועה בדין שלא יאמר אמתין לו עד שיגמרנו ואסתרנו ואבננו משלי כדי שיקרא הדין על שמי ת״ל מדבר שקר תרחק. מנין לתלמיד שא״ל רבו יודע אתה בי שאם נותנין לי מאה מנה איני מבדה מנה יש לי אצל פלוני ואין לי עליו אלא עד אחד מנין שלא יצטרף עמו ת״ל מדבר שקר תרחק האי מדבר שקר תרחק נפקא הא ודאי שקורי קא משקר ורחמנא אמר (שמות כ יב) לא תענה ברעך עד שקר אלא כגון דא״ל ודאי חד סהדי אית לי ותא את קום התם ולא תימא ולא מידי דהא לא מפקת מפומך שקרא אפילו הכי אסור משום שנאמר מדבר שקר תרחק. מנין לנושה בחברו מנה שלא יאמר אטעננו במאתים כדי שיודה לי במנה ויתחייב לי שבועה ואגלגל עליו שבועה ממקום אחר ת״ל מדבר שקר תרחק. מנין לנושה בחברו מנה וטענו מאתים שלא יאמר אכפרנו בב״ד ואודה לו חוץ לבית דין כדי שלא אתחייב לו שבועה ולא יגלגל עלי שבועה ממקום אחר ת״ל מדבר שקר תרחק. מנין לשלשה שנושין מנה באחד שלא יהא אחד בעל דין ושנים עדים כדי שיוציאו מנה ויחלקום ת״ל מדבר שקר תרחק. מנין לשנים שבאו לדין אחד לבוש סמרטוטין ואחד לבוש איצטלית בת מאה מנה שאומרים לו לבוש כסותו או הלבישהו כמותך ת״ל מדבר שקר תרחק. כי הוו אתו לקמיה דרבה בר רב הונא אמר להו שליפו פוזמקייכו וחותו לדינא. מנין לדיין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבא בעל דין חברו ת״ל מדבר שקר תרחק. מנין לבעל דין שלא יטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חברו ת״ל מדבר שקר תרחק רב כהנא מתני מלא תשא לא תשיא:
3
ד׳(יחזקאל יח יח) ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו רב אמר זה הבא בהרשאה ושמואל אמר זה הלוקח שדה שיש עליה עסיקין:
4
ה׳(דף לה ע״ב) כל שמות האמורים בתורה באברהם קדש חוץ מזה שהוא חול שנאמר (בראשית יח ג) ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך חנניה בן אחי ר׳ יהושע ור׳ אלעזר בן עזריה משום ר' אלעזר המודעי אמרו אף זה קדש. כמאן אזלא הא דאמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה כמאן כאותו הזוג. כל שמות האמורים בלוט חול חוץ מזה שהוא קדש שנאמר (שם יט יח) ויאמר לוט אלהם אל נא אדני הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך וגו׳ מי שיש בידו להמית ולהחיות זה הקב״ה כל שמות האמורים בנבות קדש במיכה חול ר״א אומר בנבות קדש במיכה יש מהם חול ויש מהם קדש אל״ף למ״ד חול יו״ד ה״א קדש חוץ מזה שאל״ף למ״ד והוא קדש (שופטים יח לא) כל ימי היות בית האלהים בשילה. כל שמות האמורים בגבעת בנימין רבי אליעזר אומר חול רבי יהושע אומר קדש א״ל ר״א וכי מבטיח ואינו עושה א״ל ר׳ יהושע מה שהבטיח עשה והם לא בחנו אם לנצוח אם לנצח ובאחרונה שבחנו הסכימו על ידן שנאמר (שם כ כח) ופינחס בן אלעזר בן אהרן עומד לפניו בימים ההם לאמר האוסיף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימין אחי אם אחדל וגו'. כל שלמה האמורים בשיר השירים קדש שיר למי שהשלום שלו חוץ מזה (שה״ש ח יח) כרמי שלי לפני האלף לך שלמה שלמה לדידיה ומאתים לנוטרים את פריו רבנן וי״א אף זה חול (שם ג ז) הנה מטתו שלשלמה אף זה חול ולא מיבעיא האיך. כל מלכיא האמורים בדניאל חול חוץ מזה שהוא קדש (דניאל ב לז) אנת מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך וי״א אף זה קדש שנאמר (שם ד טז) מרי חלמא לשנאך ופשרה לערך למאן קאמר אי ס״ד לנבוכדנאצר קאמר שנאותיה מאן נינהו ישראל מילט קא לייט להו לישראל ות״ק סבר שונאי ישראל איכא שונאי עכו״ם ליכא:
5
