עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), סוכה ב׳Ein Yaakov (Glick Edition), Sukkah 2
א׳(דף כא ע״ב) אמר רב אחא בר אדא אמר רב המנונא אמר רב מנין שאפילו שיחת תלמידי חכמים צריכה למוד שנאמר (תהלים א ג) ועלהו לא יבול:
1
ב׳(דף כג) מני מתניתין רבי עקיבא היא דתניא העושה סוכתו בראש הספינה ר״ג פוסל ורבי עקיבא מכשיר מעשה ברבן גמליאל ורבי עקיבא שהיו באין בספינה עמד רבי עקיבא ועשה סוכה בראש הספינה למחר נשבה הרוח ועקרתה אמר ליה רבן גמליאל עקיבא היכי סוכתך:
2
ג׳(דף כו ע״ב) אמר רב אסור לאדם לישן ביום יותר משינת הסוס, וכמה שינת הסוס שיתין נשמי:
3
ד׳(דף כז ע״ב) תנו רבנן מעשה ברבי עלאי שהלך להקביל פני ר׳ אליעזר רבו ברגל בלוד. אמר ליה עלאי אינך משובתי הרגל שהיה רבי אליעזר אומר משבח אני את העצלנים שאינן יוצאין מבתיהם ברגל שנאמר (דברים טז יד) ושמחת בחגך וגו׳ איני והאמר רבי יצחק מנין שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל שנאמר (מ״ב ד כג) מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת מכלל דבחדש ושבת מיחייב אדם להקביל פני רבו לא קשיא הא דאזיל ואתי ביומיה והא דאזיל ולא אתי ביומיה:
4
ה׳תנו רבנן מעשה ברבי אליעזר ששבת בגליל העליון בסוכתו של רבי יוחנן בן אלעאי בקסרי ואמרי לה בקסרין הגיע חמה לסוכתו א״ל רבי מהו שאפרוש עליה סדין א״ל אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא העמיד ממנו שופט. הגיע חמה לחצי הסוכה א״ל מהו שאפרוש עליה סדין אמר לו אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא יצאו ממנו נביאים ושבט מיהודה ושבט בנימין העמידו מלכים על פי הנביאים. הגיע המה למרגלותיו של רבי אליעזר נטל רבי יוחנן ברבי אלעאי סדין ופירש עליה. הפשיל רבי אליעזר טליתו לאחוריו ויצא. לא מפני שהפליגו בדברים אלא שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו:
5
ו׳(דף כח) ת״ר מעשה ברבי אליעזר ששבת בגליל העליון ושאלוהו לו שלשים הלכות בהלכות סוכה שתים עשרה אמר להם שמעתי ושמונה עשרה אמר להם לא שמעתי ר׳ יוסי בר יהודה אומר חילוף הדברים שמונה עשרה אמר להם שמעתי שתים עשרה א״ל לא שמעתי אמרו לו רבי כל דבריך אינן אלא מפי השמועה אמר להם הזקקתוני לומר דבר שלא שמעתי מפי רבותי מימי לא קדמני אדם לבית המדרש ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא הנחתי אדם בבית המדרש ויצאתי ולא שחתי שיחת חולין ולא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי לעולם:
6
ז׳אמרו עליו על רבי יוחנן בן זכאי מימיו לא שח שיחת חולין ולא הלך ד׳ אמות בלא תורה ובלא תפילין ולא ישן בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא קדמהו אדם בבית המדרש ולא הניח אדם בבית המדרש ויצא ולא הרהר במבואות המטונפות ולא מצאו אדם יושב ודומם אלא יושב ושונה ולא פתח אדם דלת לתלמידיו אלא הוא בעצמו ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו לעולם ולא אמר הגיע עת לעמוד בבית המדרש חוץ מערבי פסחים וערבי יום הכפורים וכן היה רבי אליעזר תלמידו נוהג אחריו:
7
ח׳תנו רבנן שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן ל׳ מהם ראוין שתשרה שכינה עליהם כמשה רבינו ול׳ מהם ראוין שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון וב׳ מהם בינונים גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל וקטן שבכולן רבי יוחנן בן זכאי אמרו עליו על רבי יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא משנה תלמוד הלכות והגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלות וחמורות וגזירות שוות תקופות וגימטריאות שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים משלות כובסים משלות שועלים דבר קטן ודבר גדול. דבר גדול מעשה מרכבה ודבר קטן הויות דאביי ורבא לקיים מה שנאמר (משלי ח כא) להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא וכי מאחר שקטן שבכולם כך גדול שבכולם על אחת כמה וכמה. אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל שבשעה שהיה יושב ושונה ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו באויר מיד נשרף:
8
ט׳(דף כט) ת״ר בשביל ד׳ דברים חמה לוקה על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה ועל נערה המאורסה שצעקה בעיר ואין מושיע לה ועל משכב זכר ועל שני אחים שנשפך דמם כאחד ובשביל ד׳ דברים מאורות לוקין על כותבי פלסתר ועל מעידי עדות שקר ועל מגדלי בהמה דקה בא״י ועל קוצצי אילנות טובות. ובשביל ארבע דברים נכסי בעלי בתים נמכרין למלכות על משהי שטרות פרועים ועל מלוי ברבית (ע״ב) ועל שהספיקו בידם למחות ולא מיחו ועל פוסקי צדקה ברבים ואין נותנין:
9
י׳אמר רב בשביל ד׳ דברים נכסי בעלי בתים יורדין לטמיון על כובשי שכר שכיר ועל עושקי שכר שכיר ועל שפורקין עול מצואריהן ונותנין על חבריהן ועל גסות הרוח וגסות הרוח כנגד כולן. אבל בענוים כתיב (תהלים לז יא) וענוים ירשו ארץ והתענגו על רוב שלום:
10
