עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), יבמות י׳Ein Yaakov (Glick Edition), Yevamot 10
א׳(דף פט ע״ב) א״ר יצחק מנין שהפקר ב״ד הפקר שנא׳ (עזרא י ח) וכל אשר לא יבא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה. ר׳ אלעזר אומר מהכא (יהושע יט נא) אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל. וכי מה ענין ראשים אצל אבות אלא לומר לך מה האבות מנחילין בניהם כל מה שירצו אף ראשים מנחילין את העם כל מה שירצו:
1
ב׳(דף צ׳ ע״ב) ת״ש (דברים יח טו) אליו תשמעון אפילו אומר לך עבור על אחת מכל מצות שבתורה כגון אליהו בהר הכרמל הכל לפי שעה שמע לו. שאני התם דכתיב אליו תשמעון וליגמר מיניה מגדר מלתא שאני. ת״ש א״ר אלעזר בן יעקב שמעתי שב״ד מכין ועונשין שלא מן הדין ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה. מעשה באדם אחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים והביאוהו לב״ד וסקלוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך. ושוב מעשה באדם אחד שהטיח באשתו תחת התאנה והביאוהו לב״ד והלקוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך מגדר מלתא שאני:
2
ג׳(דף צ״ג ע״ב) תניא (דברים כג טז) לא תסגיר עבד אל אדוניו, רבי אומר בלוקח עבד ע״מ לשחררו הכתוב מדבר ה״ד אמר רב נחמן בר יצחק דכתב ליה לכשאקחך הרי עצמך קנוי לך מעכשיו:
3
ד׳(דף צו ע״ב) אזל ר׳ אלעזר אמר לשמעתא בי מדרשא ולא אמרה משמיה דר׳ יוחנן. שמע ר׳ יוחנן אקפיד עול לגביה ר׳ אמי ור׳ אסי. א״ל לא כך היה המעשה בבית הכנסת של טבריא בנגר שיש בראשו גלוסטרא שנחלקו בו ר׳ אלעזר ור׳ יוסי עד שקרעו ספר תורה בחמתן. קרעו ס״ד אלא אימא שנקרע ס״ת בחמתן והיה שם ר׳ יוסי בן קיסמא. אמר תמה אני אם לא יהיה בית הכנסת זו בית ע״ז, וכן הוה הדר איקפד טפי אמר חברותא נמי על לגביה ר׳ יעקב בר אידי. אמר לו כתיב (יהושע יא טו) כאשר צוה ה׳ את משה כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע, לא הסיר דבר מכל אשר צוה ה׳ את משה. וכי כל דבר שאמר יהושע היה אומר להם כך אמר לי משה, אלא יהושע יושב ודורש סתם והכל יודעין שתורתו של משה היא. אף ר״א תלמידך יושב ודורש סתם והכל יודעין שהתורה שלך היא. א״ל מפני מה אין אתם יודעין לפייס בבן אידי חברנו ור׳ יוחנן מאי טעמא קפיד כולי האי, דאמר רב יהודה אמר רב מ״ד (תהלים סא ה) אגורה באהלך עולמים. וכי אפשר לו לאדם לדור בב׳ עולמים, אלא אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה דא״ר יוחנן משום ר׳ שמעון בן יוחאי כל ת״ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר. א״ר יצחק בן זעירא ואי תימא שמעון נזירא מאי קראה (שם ז י) וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים ככומר של ענבים, מה כומר של ענבים כיון שמניח אדם אצבעו עליו מיד דובב אף ת״ח כיון שאומרים דבר שמועה מפיהם בעולם הזה שפתותיהם דובבות בקבר:
4