עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), יומא ז׳Ein Yaakov (Glick Edition), Yoma 7
א׳(דף סט) בגדי כהונה היוצא בהן במדינה אסור ובמקדש בין בשעת עבודה ובין שלא בשעת עבודה מותר מפני שבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהם ובמדינה אסור והתניא בכ״ה בטבת יום הר גריזים הוא דלא למספד ביה יום שבקשו כותים את בית אלהינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו ונתן להם רשות באו והודיעו לשמעון הצדיק מה עשה שמעון הצדיק לבש בגדי כהונה ונתעטף בבגדי כהונה ומיקירי ירושלים עמו ואבוקות של אור בידיהם והיו מהלכין כל הלילה כולו הללו מהלכין מצד זה והללו מהלכין מצד זה עד שעלה עמוד השחר כיון שעלה עמוד השחר אמר להם מי הם הללו אמרו לו הללו יהודים שמרדו בך כיון שהגיע לאנטיפרס זרחה חמה פגעו זה בזה כיון שראה את שמעון הצדיק ירד ממרכבתו והשתחוה לו אמרו לו מלך שכמותך משתחוה ליהודי הזה אמר להם דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי אמר להם למה באתם אמרו לו בית שאנו מתפללין בו עליך ועל מלכותך שלא תחרב יתעוך כותים הללו להחריבו ותתן להם רשות אמר להם מי הם הללו אמרו לו הללו כותים שעומדים לפניך אמר להם הם מסורין בידכם מיד נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם והיו מגררין אותם על הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר גריזים כיון שהגיעו להר גריזים חרשוהו וזרעוהו כרשינין כדרך שבקשו לעשות את בית אלהינו ואותו היום עשאוהו יום טוב איבעית אימא ראויין הם לבגדי כהונה קאמר ואיבעית אימא (תהלים קיט קכו) עת לעשות לה׳ הפרו תורתך:
1
ב׳(ע״ב) היכן קוראין בו בעזרה. ר״א בן יעקב אומר בהר הבית שנאמר (נחמיה ח ג) ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים מן האור עד מחצית היום נגד האנשים והנשים והמבינים ואזני כל העם אל ספר התורה ואמר רב חסדא בעזרת הנשים (שם) ויברך עזרא את ה׳ האלהים הגדול ויענו כל העם אמן ואמן במועל ידיהם ויקדו וישתחו לה׳ אפים ארצה. מאי הגדול א״ר אסי שגדלו בשם המפורש, רב גידל אמר (ד״ה א טז לו) ברוך ה׳ אלהי ישראל מן העולם ועד העולם. א״ל אביי לרב דימי ודילמא שגדלו בשם המפורש א״ל אין אומרים שם המפורש בגבולין ולא והכתיב (נחמיה ח ד) ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עין אשר עשו לדבר ואמר רב גידל שגדלו בשם המפורש הוראת שעה היתה (שם ט ד) ויקם על מעלה הלוים ישוע ובני קדמיאל שבניה בני שרביה בני כנני ויזעקו בקול גדול אל ה׳ אלהיהם מאי אמור אמר רב יהודה ואי תימא ר׳ יוחנן בייא בייא היינו האי דאחריביה לביה מקדשא וקלייה להיכלא וקטלינהו לצדיקיא ואגלינהו לישראל מן ארעהון ועדיין קא מרקד ביננא כלום יהביתיה ניהלן אלא לקבולי ביה אגרא לא איהו בעינן ולא אגרא בעינן נפל להו פיתקא מרקיעא דכתיב בה אמת א״ר חנינא ש״מ חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת יתיבי בתעניתא ג׳ יומי וג׳ לילי מסרוה ניהלינהו נפק אתא כי גוריא דנורא מבית קדשי הקדשים א״ל נביא (לישראל) היינו הוא יצרא דע״א שנאמר (זכריה ה ח) ויאמר זאת הרשעה וגו׳ בהדי דתפסו ליה אישתמיט ביניתא מן מזיה ורמא קלא אזל קליה ת׳ פרסי אמרי היכי נעביד ליה דילמא ח״ו מרחמי עליה מן שמיא אמר להו נביא שדיוה בדודא דאברא וחפיוה לפומא באברא דשאיב קלא שנאמר (שם) ויאמר זאת הרשעה וישלך אותה אל תוך האיפה וישלך את אבן העופרת אל פיה אמרי הואיל ועת רצון הוא נבעי רחמי על יצרא דעבירה בעו רחמי ואמסר בידייהו אמר להו נביא חזו דאי קטילתון לההוא איחרב כולי עלמא חבשוה גבייהו תלתא יומי איבעי ביעתא בת יומא לחולה בכל ארץ ישראל ולא אישתכח אמרי היכי נעביד ניקטליה איחרב כוליה עלמא ניבעי רחמי לפלגא פלגא מרקיעא לא יהבי כחלינהו לעיניה ושבקוהו ואהני דלא מיגרי ליה לאינש בקרבותא:
2
ג׳במערבא מתנו הכי אמר רב גידל אמר רב שגדלו בשם המפורש רב מתנא אמר (נחמיה ט לב) האל הגדול הגבור והנורא והא דרבי מתנא אתיא כדרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמם אנשי כנסת הגדולה שהחזירו את העטרה ליושנה אתא משה אמר (דברים י יז) האל הגדול הגבור והנורא אתא ירמיהו אמר עובדי כוכבים מרקדים בהיכלו איה נוראותיו לא אמר נורא. אתא דניאל ואמר עובדי כוכבים משתעבדין בבניו איה גבורותיו לא אמר גבור. אתו אנשי כנסת הגדולה ואמרו אדרבה זו היא גבורתו ואלו נוראותיו. זו היא גבורתו שכובש את כעסו ונותן ארך אפים לרשעים ואלו הם נוראותיו שאלמלא נוראותיו אומה אחת היאך יכולה להתקיים בין שבעים אומות. ורבנן היכי סמכי אדעתייהו ועקרי מה דאמר משה א״ר יצחק ברבי אלעזר מתוך שיודעים בהקדוש ברוך הוא שאמתי הוא הוא לפיכך לא כזבו לו:
3
ד׳(דף עא) (תהלים קטז ט) אתהלך לפני ה׳ בארצות החיים אמר רב יהודה זה מקום שווקים. (משלי ג ב) כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך וכי יש שנים של חיים ויש שנים שאינם של חיים. אמר רבי אלעזר אלו שנותיו של אדם שמתהפכין לו מרעה לטובה. (שם ח ד) אליכם אישים אקרא וגו׳ א״ר ברכיה אלו ת״ח שיושבים ודומים כנשים ועושין גבורה כאנשים. וא״ר ברכיה הרוצה לנסך יין על גבי המזבח ימלא גרונם של ת״ח יין שנאמר (שם) אליכם אישים אקרא. וא״ר ברכיה אם ראה אדם שתורה פוסקת מזרעו ילך וישא בת ת״ח שנאמר (איוב יד ח) אם יזקין (שם ע״ב) בארץ שרשו וגו׳ מריח מים יפריח:
4
ה׳פיסקא וי״ט היה עושה לאוהביו. תנו רבנן מעשה בכהן גדול אחד שיצא מבית המקדש הוו קא אזל כ״ע בהדי׳ כד חזיה לשמעיה ואבטליון דהוו קא אתו שבקוה לדידיה ואזלו בתר שמעיה ואבטליון לסוף אתו שמעיה ואבטליון לאפטור מיניה דכ״ג אמר להון ייתון בני עממין לשלם. אמרו ליה ייתון בני עממין לשלם דעבדי עובדא דאהרן ולא ליתו בני אהרן לשלם דלא עבדי עובדא דאהרן:
5
ו׳אמר רבי יוחנן ג׳ זירים הם של מזבח ושל שלחן ושל ארון. של מזבח זכה אהרן לנטלו. של שלחן זכה דוד ונטלו. של ארון עדיין הוא מונח כל הרוצה ליטול יבא ויטול שמא תאמר פחות שבהן הוא ת״ל (משלי ח טו) בי מלכים ימלוכו וגו׳. ר׳ יוחנן רמי כתיב זר וקרינן זיר זכה נעשה לו זיר לא זכה נעשית לו זרה הימנה. רבי יוחנן רמי כתיב (דברים י א) ועשית לך ארון עץ וכתיב (שמות כה י) ועשו ארון עצי שטים מכאן לת״ח שבני עירו מצווים לעשות מלאכתו מבית ומחוץ תצפנו אמר רבא כל ת״ח שאין תוכו כברו אינו ת״ח אביי ואי תימא רבא בר עולא אמר אף נקרא תועבה שנאמר (איוב טו טז) אף כי נתעב ונאלח איש שותה כמים עולה:
6
ז׳א״ר שמואל בר נחמני א״ר יונתן מ״ד (משלי יז טז) למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין אוי להם לת״ח שעוסקין בתורה ואין בהם יראת שמים מכריז רבי ינאי חבל על מאן דלית ליה דרתא ותרעא לדרתא עביד א״ל רבא לרבנן במטותא מינייכו לא תירתו תרתי גיהנם. אמר רבי יהושע בן לוי ס״ד (דברים ד מד) וזאת התורה אשר שם משה זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו סם מיתה והיינו דאמר רבא מאן דזכי הויא ליה סמא דחיי דלא זכה תהוי סמא דמותא א״ר שמואל בר נחמני רבי יונתן רמי כתיב (תהלים יט י) פקודי ה׳ ישרים משמחי לב וכתיב (שם יח לא) אמרת ה׳ צרופה זכה משמחתו לא זכה צורפתו למיתה רשב״ל אמר מגופיה דקרא נפקא זכה צורפתו לחיים לא זכה צורפתו למיתה (שם יט י) יראת ה׳ טהורה עומדת לעד א״ר (נחוניא) זה הלומד תורה בטהרה מאי היא נושא אשה ואח״כ לומד תורה (שם) עדות ה׳ נאמנה מחכימת פתי. א״ר חייא נאמנה היא להעיד בלומדיה:
7
ח׳(דף עא ע״ב) משנה, כהן גדול משמש בה׳ בגדים וההדיוט בד׳ באלו נשאלין באורים ותומים ואין נשאלין בהם אלא למלך ולאב״ד ולמי שצורך הצבור בו:
8
ט׳(דף ע״ג) ת״ר כיצד שואלין השואל פניו כלפי השכינה השואל אומר (ש״א ל ח) ארדוף אחרי הגדוד הזה האשיגנו והנשאל אומר רדוף כה אמר ה׳ עלה והצלח רבי יהודה אומר לא היה צריך לומר כה אמר ה׳ אלא עלה והצלח. אין שואלין בקול משום שנאמר (במדבר כז כא) ושאל לו ואינו מהרהר בלבו משום שנאמר (שם) ושאל לו וגו׳ אלא כדרך שדברה חנה בתפלתה שנאמר (ש״א א יג) וחנה היא מדברת על לבה. ואין שואלין שני דברים כאחד ואם שאל אין מחזירין לו אלא אחד ואין מחזירין לו אלא ראשון שנאמר (שם כג יא) היסגרוני בעלי קעילה בידו הירד שאול ויאמר ה׳ ירד. והא אמרת אין מחזירין אלא ראשון אלא דוד שאל (שם ע״ב) שלא כסדר והחזירו לו כסדר כיון שידע ששאל שלא כסדר חזר ושאל כסדר שנאמר (שם) ויאמר דוד היסגירו בעלי קעילה אותי ואת אנשי ביד שאול ויאמר ה׳ יסגירו ואם הוצרך הדבר לשנים מחזירין לו לשנים שנאמר (שם ל ח) וישאל דוד בה׳ לאמר ארדוף אחרי הגדוד הזה האשיגנו ויאמר לו רדוף כי השג תשיג והצל תציל ואף על פי שגזירת נביא חוזרת גזירת אורים ותומים אינה חוזרת שנא׳ (במדבר כז כא) במשפט האורים ולמה נקרא שמם אורים ותומים אורים שמאירים את דבריהם. תומים שמשלימין לדבריהם. ואם תאמר בגבעת בנימין מפני מה לא השלימו להם מפני שלא ביחנו אם לנצוח אם לינצח ובאחרונה שביחנו הסכימו והשלימו להם שנאמר (שופטים כ כח) ופנחס בן אלעזר בן אהרן עומד לפניו בימים ההם לאמר האוסיף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימין אחי אם אחדל ויאמר ה׳ עלה כי מהר אתננו בידך. כיצד נעשית רבי יוחנן אמר בולטות רשב״ל אומר מצטרפות. הא לא כתיב צד״י אמר רב שמואל ברבי יצחק אברהם יצחק ויעקב כתיב שם. והא לא כתיב טי״ת אמר רב אחא בר יעקב שבטי ישרון כתיב שם. מיתיבי כל כהן שמדבר ברוח הקודש ושכינה שורה עליו שואלים בו שהרי שאל צדוק ועלה לו ושאל אביתר ולא עלה לו שנאמר (ש״ב טו כד) ויעל אביתר. דמסייע סיועי בהדייהו: פיסקא ואין נשאלין בהם להדיוט אלא למלך ולאב״ד ולמי שצורך הצבור בו. מנא הני מילי א״ר אבהו אמר קרא (במדבר כז כא) ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו וגו׳ הוא זה מלך וכל בני ישראל אתו זה משוח מלחמה וכל העדה זו סנהדרין:
9