אם הבנים שמחה, פרק רביעי א׳Em HaBanim Semecha, Fourth Chapter 1
א׳פרק האחדות והשלום הנקרא מאמר "תקנת ישראל"
1
ב׳כמבואר בספר הקדוש אוהב ישראל לרבינו הקדוש מאפטא זצ"ל בהקדמה כי מספר "אוהב ישראל" הוא כמספר "תקנה" להורות כי רק הוא הוא תקנתן של ישראל ולא זולת.
2
ג׳א') במדרש איכה פרשה ג' בפסוק בילה בשרי ועורי שבר עצמותי בילה בשרי זה צבור ועורי זה סנהדרין כשם שהעור חופה על הבשר כך סנהדרין חופין על ישראל שבר עצמותי עיצומי בני אדם שהיו כבני העצומים עכ"ל המדרש והיא פלא איך דרשו חז"ל מקרא זה על צבור ועל סנהדרין ואנשים גדולים ועצומים שבישראל ומה רצו בזה?
3
ד׳אך האיר ה' עיני להבין עומק כוונתם ללמד בזה מוסר השכל איך להתנהג עם הצבור שיגיעו להצלחה ולברכה ומה הוא החיוב של המנהיגים כלפי העם איך להנהילם ולנחותם בדרך האמת להגיעם אל שלימות האמיתי בכל הענינים, ואקדים מה שראיתי לשני נביאים שמתנבאים בסגנון אחד בפירוש פסוק זה שהצגתי בראש דברי הלא המה החכם המופלא מו"ה שלמה וירגא בספרו שבט יהודא (בעל קורא הדורות שהי' חי באיטאליא לפני שלש מאות שנה) והחכם רבינו בעל מהר"ם שי"ף בדרשותיו לפ' דברים (הנספח לש"ס חולין) שדקדקו בפסוק שאמר בילה בשרי ועורי ושב עצמותי שהוא בלא סדר כי תחלה הוא העור ואח"כ בשר ואח"כ העצמות וא"כ הי' לו להתחיל מן העור וללכת לצד פנים בילה עורי ובשרי ושבר עצמותי או להתחיל מן העצמות ולצאת לצד חוץ היינו שבר עצמותי ובילה בשרי ועורי אבל עתה אין סדר למו ודחקו לפרש דהפסוק רצה לומר שהנגע עומד באמצע והוא בבשר ופעמים יוצאה לחוץ וזהו אומרו ועורי שיצאה לעור ופעמים נכנסת יותר לפנים וזהו ושבר עצמותי ולפעמים יוצאת ונכנסת לחוץ ולפנים עכ"ד אבל עדיין צריכין למודעי מה הי' כוונת המקונן בזה שצייר המכה באופן זה דוקא שהתחילה מאמצע והלכת ומתפשטת לצדדים לחוץ ולפנים ולמה לא צייר שהתחילה מן העור ונכנסת אל הבשר ומשם לעצמות כאשר מצינו כן במקרא אדם כי יהי' בעור בשרו וכו' או שהתחילה מעצמות והתפשטה לצד חוץ אל העור שיהי' עכ"פ כסדר ולמה כיון המקונן לצייר דוקא באופן הנ"ל ונראה לי דכוונה מיוחדת הי' לו בזה לרמז מה הי' הסיבה שאבדנו את ארצינו וחרב בית מקדשינו וגלינו מאדמתינו אף שהיינו אומה חזקה ואימתינו הי' מוטלת על כל יושבי הארץ כמאמר המקונן לא האמינו מלכי ארץ וכל יושבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלים רק החסרון האחדות בעם הישראלי גרמה לנו את החורבן כי אילו היינו באחדות ובאגודה אחת בלי פירוד לא הי' אומה בעולם שהי' יכול לכבוש ארצינו מידינו רק פרצה המכה באמצעותינו ע"י פירוד הלבבות שנעשה בחיק ישראל שנהייתה בתוכינו מפלגות שונות ולחמו זה בזה מה שזה בונה זה סותר ואין סדרים למו כמבואר בקורות ימי היינו מעת הזאת ונרמז בקצרה בש"ס ומדרש נמצא דיצאה המכה אז מאמצע מאמצעות ישראל בעצמה ויצאה לחוץ ולפנים עד שע"י שנהרס היסוד בחיק ישראל עצמה עי"ז הי' יכולת ביד האויבים מבחוץ לבא עליהם ולכובשם והי' להם המלחמה לפנים ולאחור וזה שקונן הנביא בילה בשרי היינו שהמכה בא מאמצע ישראל עצמם וכמו שא"ה מהרסיך ומחרביך ממך יצאו ע"י אי הסדרים שנתהוה במחנה ישראל וזה הי' הגורם שפרצה המכה אח"כ לפנים ולאחור וזהו עורי שהוא מבחוץ ושבר עצמותי שהוא מבפנים וזהו נמי כוונת המדרש בילה בשרי זה צבור היינו שפרצה המכה בצבור הישראלי עצמה שנקרעה לקרעים וכתות ומפלגות שונות עם שיטות ואידעאלאגים שונות וכל כת לחמה בעד אידעאלאגיע שלה, וכת שכנגדה בעד שלה ולחמו זה את זה וכך פסקה כל סדר ומשטור בארץ ואין סדרים למו ורק צרות וצלמות העירו בזה בכל מחנות ישראל ודין גרמא שהאויב בא מבחוץ וכילה את הכל וזה ג"כ מה שאמר המדרש ועורי זה סנהדרין כשם שהעור חופה על הבשר כך סנהדרין חופין על ישראל רצו לומר בזה דחוב הסנהדרין בתור מנהיגי העם הוא לאחד את כל העם הישראלי להיותן באחדות ובאגודה אחת כשם שהעור מאחד את כל חלקי הבשר וחופה אותה להיות אחד כך יהיו הרועים משתדלים בכל עוז לאחד את כל חלקי העם שיהיו באגודה אחת ואז יהי' קיום לעם הישראלי ויפרחו ויציצו עד רום המעלה ואין שטן ואין פגע רע אבל אם הרועים לא ישגיחו על זה לאחד אותם להיותם באחדות אז יגרמו בזה שיפרוץ המכה בצבור ותצא גם אליהם ושיאבדו השפעתם עליהם ויהרס היסוד ותכלה ותבלה את הכל והיינו בילה בשרי זה הצבור ואח"כ ועורי היינו שגם הסנהדרין יאבדו את מקומם ואח"כ ושיבר כל עצמותי אלו עצומי בני אדם היינו שהי' בעם אנשים גדולים ועצומים שהיו עתודים להועיל להאומה ג"כ ישברו ויאבדו מבלי להביא איזה תועלת להדור וכן הי' באמת בעת הזאת ודין גרמא בנזיקין והחורבן והגלות וזה גם הגורם לאריכות הגלות בעוה"ר מפאת חסרון האחדות בינינו כי עדיין השטן מרקד בינינו ועתידין הרועים ליתן את הדין על זה יען שאינם משתדלים לאחד את כל עם הישראלי באגודה אחת וכי רק זה לבד התרופה למכותינו כידוע מחז"ל*וזה לשון רבינו קדוש ה' רבינו ר' שעפטל בן רבינו השל"ה בווי העמודים בעמוד הדין סוף פרק כ"ז ודע מה שמסיק (במס' ד"א זוטא) בפרק השלום אמר ריב"ל אמר הקב"ה לישראל אתם גרמתם להחריב את ביתי ולהגלות בני היו שואלים בשלומם ואני מוחל לכם מאי טעמא שאלו שלום ירושלים ואומר ודרשו שלום העיר ואומר יהי שלום בחילך ואומר למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך א"כ גדול השלום שהקב"ה מוחל לנו כאשר שאנחנו היינו גורמים להחריב ביהמ"ק א"כ מי שאוחז במחלוקת מהפך השלום נוסף על חטא שאנו חייבים עליהם שבסיבה זו נחרב הבית וגלינו מארצינו אלא גם החורבן הבית נחשב לנו לחטא וזה שקנן המקונן נפלה עטרת ראשינו אוי נא לנו כי חטאנו וקשה מה חידש המקונן הלא כבר נאמר כמה פעמים חטא חטאה ירושלים אלא הוא הדבר אשר דברתי שהמקונן אמר נפלה עטרת ראשינו קאי על ביהמ"ק ואמר אוי נא לנו כי חטאנו כי גם זה נחשב לנו לחטאת שהיינו גורם לחורבן ביהמ"ק ומצאתי במדרש כל דור שאין ביהמ"ק נבנה בימיו מעלה עליהם כאלו החריבו וקשה למה זה אבותינו חטאו ואינם והם היו הגורמים בחורבן הבית ולמה יחשב לכל דור ודור כאלו הם החריבו ואגב באתי לסלק תלונות בני ישראל אשר המה מלינים ומהרהרים על מדותיו יתברך באמרם כי עדיין לא נושענו ואנחנו עובדים לה' אלקינו ודבוקים בתורתו ומחזיקים באמונתו ומקיימין מצותיו וא"כ על מה עשה ה' ככה לנו שאנחנו מגורשים מבית ה' ומדוע לא בא בן ישי הן אמת דתיובתא לא קחזינא וכו' ונוסף ע"ז שנאת חנם ועין הרע ולה"ר מצויה בינינו ומדה הזאת נמשכה אחרינו עדיין בעוה"ר ועון בית שני כמבואר בדברי חז"ל ביומא מקדש שני שהיו עוסקים בתורה ומצות וגמ"ח ומפני מה נחרב מפני שהי' שנאת חנם ובזה נראה לבאר מה שאמרו חז"ל דלדידן אבילות בית שני חמור מאבילות בית ראשון וקשה אדרבה בית ראשון חמור כי בבית שני לא הי' ארון וכפרת וכרובים ולוחות אלא הוא הדבר אשר דברתי לדידן שמדת שנאת חנם בנו לכן לדידן חמור כי באם מפני חטא זה נחרב הבית ק"ו שמעכב ביאת המשיח ובזה יתבאר גמרא פ' הניזקין במעשה דקמצא ובר קמצא אזיל אמר לקיסר מרדו בך יהודאי שדר להו קרבן בהדי דקאתא שדא ליה מומא בניב שפתים ואמרי ליה בדוקין שבעין ונראה לי דאלו ואלו דברי אלקים חיים כי מכח שהיו בעלי לה"ר לכן ס"ל שדא מומא בניב שפתים וגם היו בעלי עין הרע משום הכי שדא ביה מומא בדוקין שבעין וזה כוונת המדרש כל דור שאין ביהמ"ק נבנה בימיו דהיינו שאוחזין במדת של בית שני משום הכי מעלה עליו כאלו חרב בימיו וזהו תירץ לאריכות גלותינו שתקפו רעות עלינו וכמה וכמה תלאות עברו ראשינו וכמעט אנחנו גוענו כלנו אבדנו בעונינו וברחמיו ירחמנו עכתו"ד והאריך עוד שם בזה ודוק.
4