אם הבנים שמחה, פרק רביעי ח׳Em HaBanim Semecha, Fourth Chapter 8
א׳ח') והנה מצאתי כתוב בכת"י אדם גדול (בשער הכת"י לא מצאתי רשום שמו של הכותב אבל מכותלי מכתבו ניכר שאדם גדול הוא) שביאר הקרא והי' הקשורים ליעקב והעטופים ללבן דידוע דמדת יעקב הי' האמת כדכתיב תתן אמת ליעקב ותיבת אמת הוויין אותיות מרוחקין מאד כדאמרו בגמרא דשבת הא' והת' המה האותיות הקצוות והמ' הוא באמצע והאמת מחברם להראות שיש כח למדת האמת לחבר אפילו השני קצוות שהן היותר מרוחקין זה מזה כמו הא' שהוא קצה ימיני עם הת' שהוא קצה השמאלי אפ"ה המ' שהוא אמצעי שבאותיות מחברם יחד וידוע שהאות מ' הוא כ' ו' כמבואר בב"י סי' ל"ו שהוא עולה שם הוי"ה לרמז שבעת שרוצים לחבר שני הקצוות השי"ת מסייעם לזה ושזה רצונו ומאויו לאחד הקצוות להיות אחד וע"כ חותמו אמת עיין של"ה שער האותיות שכתב שאמת רומז על האחדות כמו שאמר אפייטן אמת חותמו להודיעו כי הוא אחד וזה הי' מדת יעקב אבינו לחבר ולקשר הכל אפילו המרוחקים ולעשותם אחד וזהו והי' הקשורים ליעקב לקשר ולחבר הכל ביחד כי הקדושה הוא רשות היחיד ואלו ההולכים בדרך זה המה מכת יעקב וזהו והי' הקשורים ליעקב שייכים ליעקב והעטופים אלו הרוצים לעשות פירוד בין הדבקים ומעטיפים דבריהם במעטה היראה המה ללבן המה שייכים לכת לבן שגם הוא נתחסד ורצה להיות יותר חסיד מיעקב כמו דמצינו שאמר ליעקב לא עשה כן במקומינו וכו' וגרם בחסידתו זה חורבן לעולם כדאיתא במקובלים שאלמלא הי' ניתן רחל ליעקב תיכף בראשונה הי' מעמיד ממנה י"ב שבטים שבטי י"ה והי' תיכף עולם התיקון ולא הי' גלות מצרים ולא שאר גליות וזה שא"ה ארמי אובד אבי וירד מצרים ורש"י נדחק בזה איך אבדו אבל בהנ"ל מובן מאד שבאמת אבדו בחסידותו וגרם גלות מצרים וזש"ה ארמי אובד אבי ומפורש במה וירד מצרים שעל ידו ירד מצרים ובזה אבדו עד היום הזה מה שאנו היום בגלות הכל גרם לבן במה שרימה ליעקב ורצה להיות חסיד יותר מיעקב וכן הוא גורל כל אלו המתחסדים העושים פירוד בין הדבקים ומעטיפים דבריהם בחסידות ויראה המה שייכים ללבן וזהו והעטופים ללבן וגורמין חורבן וקלקול לישראל כמו לבן עכ"ד הגדול הנ"ל ודפח"ח, ואני מוסיף על דברי הגדול הנ"ל מדברי מדרש תהלים סי' י"ח בפסוק תפלטני מריבי עם אמר בן עזאי אמר דוד נח לי למלוך על כל העולם כולו ולא למלוך על שני עטופי סדינין עכ"ל ופירש המפורש (שהוא הגאון מהר"י כהן חתן המהר"ל מפראג) העטופים בטליתות ובציצית עכ"ד, היינו "שיינע יידען" והיא פלא והפלא שדוד המלך התפלל לפני הקב"ה שיצילו מריבי עם היינו מ"שיינע יידען" שנח לו למלוך על כל העולם כולו ולא למלוך על אלו העטופים שמעטיפים הכל תחת טלית וציצית רצונו לומר במעטה היראה ובאמת המה בעיניו רק מריבי עם והוא ראי' גדולה ואלימתא לדברי הגדול הנ"ל עכ"פ אנו רואין שגם דוד המלך הי' מרעיד מפניהם והתפלל עליהם להצילו מהם ומהמונם מפני שאלו גורמים הריסות וחורבות בעולם הישראלי וכמו שהבאתי לעיל מהירושלמי דפ"ק דיומא וד"ל וה"ו לא כלל כל שיינע יידען נכנסו בתפלת דוד המלך רק אלו שהמה מריבי עם שעושים מריבות בישראל באמתלאות שאלו ואלו מזיקים להיהדות וכדומה לזה וצריך להרחיקם ולדחותם ולהדיפם מעדת ישראל על אלו יצא בתפלתו הנ"ל כי מי שבאמת שיינער יוד מדתו לקרב ולא לרחק וכמו שהבאתי לעיל בפרק קמא מרבינו הח"ס בענין שמאי והלל ששמאי הי' מדתו לרחק והלל הי' מדתו לקרב ואמר ששמאי עשה כדין שריחק רק מי שהי' בדין לרחק והלל עשה שלא כדין שקירב מי שבדין הי' שלא לקרב וסיים אעפי"כ הלכה כהלל עיי"ש וכן עיין במדרש פינחס לרבינו ר' פינחס'ל מקאריץ שידוע ומפורסם שרוח הקודש הופיע בבית מדרשו והי' לו גילוי אליהו ועיין בדף ס"ב ע"ב שכתב תלמידו בזה"ל בקיץ האחרון לפני הסתלקותו אמר שצריך להניח כל המחלוקת בישראל שלא יהי' פירוד לבבות משום יהודי עכ"ל הא לך בפירוש שאמר רבינו שלא יהי' פירוד לבבות משום יהודי משמע אפילו מן הגרועים ופחותים שג"כ יהודים המה וכמו שאמרו בסנהדרין דף מ"ד ישראל אעפ"י שחטא ישראל הוא ודוק וזכור ממי יצאו דברים הללו מצדיקים כמו רבינו הח"ס ורבינו פינחס מקאריץ אשר השכינה הי' מדברת מתוך גרונם וכן הוא באמת מדת השיינער יוד אשר הוא באמת שיינער יוד ודי לחכימא ודוק.
1
