אם הבנים שמחה, פרק שני י״דEm HaBanim Semecha, Second Chapter 14
א׳י"ד) ועוד נראה ראי' לדברינו הנ"ל דמהקבה"ו נסבב הדבר בכוונה מיוחדת למנוע לעשות הבנין ע"י צדיקים תיכף מתחלה כדי למנוע הקטרוג עוד ממדרש שה"ש שם אמר ריש לקיש מקודש הבית שלא עלה עזרא באותה שעה שאילו עלה עזרא באותה שעה הי' לשטן לקטרג ולומר מוטב שישמש עזרא בכהונה גדולה מלשמש יהושע בן יהוצדק כ"ג ויהושע בן יהוצדק הי' כהן גדול בן כהן גדול אבל עזרא ע"י שהי' אדם צדיק לא הי' ראוי לשמש בכהונה גדולה כמותו א"ר סימון קשה הוא שלשלת יוחסין לפני הקבה"ו להעקר ממקומה עכ"ל המדרש ופירש במתנות כהונה מקודש הבית כלומר אשרי וטובה וקדושה היתה זאת אל הבית שלא עלה עזרא לא הי' ראוי שישמש יהושע כהן גדול באותה שעה כמו עזרא קשה היא וכו' שאעפ"י שהי' עזרא יותר ראוי לכהונה גדולה מיהושע היתה נסבה מה' שלא יעלה עזרא כדי שלא יעקור יהושע כה"ג ממקומו עכ"ד, ולכאורה קשה להבין במה דאמר ר"ל מקודש הבית שלא עלה עזרא וכפירוש המ"כ דאשרי וטובה וקדושה היתה לבית במה שלא עלה עזרא דמה טובה וקדושה הי' לבית בשביל זה הלא אדרבא אם הי' משמש בה אדם גדול וצדיק יותר מיהושע בן יהוצדק הי' לה קדושה עודפת ועוד יותר קשה במה שאמר המדרש דאלו עלה עזרא הי' השטן מקטרג לשום משרת העבודה ביד אדם צדיק וגדול מיהושע הלא לא זו הדרך של השטן להדר אחר שלימות העבודה טפי אדרבא מדתו הוא לקלקל ולהשחית את עבודת השם, אבל נראה דהכונה בזה דאלמלי עלה עזרא באותה שעה הי' השטן יכול לעשות איזה קטב מרירה ולעורר מחלוקה ופירוד לבבות הגורם סילוק השכינה מישראל ומבית ה' דהי' מעמיד אנשים שיאמרו דהכהונה גדולה שייך לעזרא מפני שהוא צדיק יותר ואין ראוי לכ"ג כמותו ואחרים היו אומרים שהכ"ג שייך ליהושע ע"י שהוא כ"ג בן כ"ג והי' נעשה בזה חילוקי דעות ופירוד לבבות וביני לביני הי' השכינה מסתלקת מהבית ע"כ מנע הקבה"ו עליית עזרא כדי שלא ליתן פתחון פה להשטן לקטרג ושפיר אמר המדרש מקודש הבית שלא עלה עזרא באותה שעה וכפירוש המ"כ דאשרי וטובה וקדושה היתה בזה אל הבית והבן הדברים כי המה אמת לפע"ד עכ"פ מזה תבין דהרבה פעמים מעכב הקבה"ו עליית הצדיקים כדי למנוע הקטרוג ע"כ גם בנדון שלפנינו בהבנין שנעשה בזמננו י"ל כן שמנע הקבה"ו מתחלה עליית הצדיקים כדי למנוע הקטרוג מעלינו וכמו שכתבתי בפנים ושי"ת יאיר עינינו לראות את האמת ודוק.
1
ב׳ראיתי לנכון להביא לזה את דברי הגאון הצדיק המקובל מו"ה עקיבא יוסף שלעזינגער זצ"ל מספרו על התדב"א פ"ו על מה שאמר בתנדב"א שם אמר הקבה"ו יעקב לא עשיתי לו נסים מעולם וכל ימיו הי' ישר לפני שנאמר ויעקב איש תם וכשהקבה"ו זכרו טופח שתי ידיו זו על גב זו שנאמר וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב עכ"ל ופירש הנ"ל ויעקב לא עשיתי לו נסים כי אם הי' רועה צאן ביגיע כפו והי' תם מן העברה ובכן ויבא יעקב שלם ויקן את חלקת השדה ובזה הדרך בחר הקבה"ו בישראל ככתוב כי יעקב בחר לו ישראל לסגולתו וכמו שנאמר וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ וגו' וזכור זאת עד כי פדה ה' יעקב את יעקב ר"ל לעשות כי יעקב על דרך הטבע ולא לסמוך על נסים כיעקב שלא סמך על נס (ועיין רמב"ן וישלח כי יעקב עשה הכל בטבע ולא סמך על נס וידוע שמעשי יעקב הי' סימן לבניו על עת שיבא יעקב שעירה עיי"ש) ועל דא נקרא יעקב איש תם (זעיר אנפין) כי נסים הם בחי' מוחין דגדלות (חב"ד) משא"כ בדרך הטבע הוא זעיר אנפין בשכל אנושי אשר אין עליו קטרוג כל כך בדרך הטבע כי אז אם בדרך הטבע למה נגרע מכל עם ולשון וכאשר אומרים בשם הרב האר"י ז"ל בפייט דבי מלכא בגילופין כי בו מלובש הטבע גמטריא אלקים כי יד אלקים בטבע מלובש בו ואין בעל הנס מכיר בניסו ועי"כ לית דינין דתקיפין אין למדת הדין מקום לקטרג כמו שקטרג בקרי"ס הללו ע"ז וכו' אחרי כי בדרך המלך נעלה ברשות המלכיות וביגיע כפם ובזה יסכר פיהם של כל המקטריגים כי לא נלך בגדולות ובנפלאות (ר"ל בנסים) כי אם כמו במסילה נעלה וגו' ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעבורה אם הרשות נתונה ממלכי ארץ ואיזהו פתחון פה יש על זה לקטרג עליו לא מלמעלה ולא מלמטה ע"כ בזה הדרך וישכון ישראל שכינה עולמית בטח בדד עין יעקב כמו שמפורש כאן מפי אלי' אשר עליו נבאו דנביאים כי הוא יורה לנו את הדרך נלך בה קודם ביאת המשיח הנה אנכי שולח לכם את אליהו וגו' ע"כ בדרכי הגאולה הוא הנבחר והמיועד למורה דרך למבקשי ה' לאמיתו ע"כ בסעודה שלישית (בשבת) שהוא כנגד יעקב להנצל מחבלי משיח עפ"י דרכו שעשה הכל בטבע ולא סמך על נסים אנו אומרים בפייט דבי מלכא בגילופין כי הקבה"ו מלובש בו בטבע קריבו לי חזו חלי דלית דינין דתקיפין (ר"ל קריבו לי כל עמא ישראל חזו חלי חזו כחי בדרכי אשר אני הולך בדרך הטבע דלית בזה דינים ומקטריגים) דעל מעשה נסים יש מקטריגים אבל אם בדרך הטבע אין מקום לקטרג כי למה נגרע מן כל אומה ולשון אטו הם יותר טובים ממנו ע"כ לבר נטלין ולא אעלין הני כלבין דחציפין אשר מקטריגים על ישראל כי יסתם פיהם עכ"ד הרי לך כי מדת יעקב הי' שלא לסמוך על נסים רק לעשות הכל בטבע כדי שלא ליתן מקום למדת הדין לקטרג ועל אופן זה הורה לנו יעקב אבינו לעשות בעת שישכון ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותרוש היינו לעשות תחלה ישוב בארץ ועי"ז יתקרב הגאולה כי לא יוכל אז מדה"ד לעכב עלינו ועל הקבה"ו לעשות בחפצנו ולזכות אל הגאולה וזה אמת וברור.
2
