אם הבנים שמחה, פרק שלישי י׳Em HaBanim Semecha, Third Chapter 10
א׳יו"ד) והנה בא לידי העתק מתשו' מנחת אליעזר חלק ה' כת"י וראיתי שם שהשיג על האבני נזר ח"ב שהחזיק במ"ע דישוב א"י עיי"ש באריכות (וספר זה אינו תח"י וחפשתיו פה עיר הבירה ולא השגתיה) והגאון הקדוש דמונקאטש זצ"ל הביא מהרמב"ם דלא מנה זה למצוה וכמו שכתב המג"א בטעמי משום דאינו נוהג לדורות ועיי"ש שהשיג על האבני נזר שהשיג על המג"א והוא קיימו וכן מסיק דלדעת הרמב"ם אין בזמן הזה שום מצוה להחזיק בהתיישבות הארץ ואינו הוא מצוה לדורות רק לשעה עיי"ש וכמה דבריו פליאים ואין להם מקום כלל במחילה מכבודו גאונו וכמו שהבאתי גם מרבותינו הח"ס והשד"ח והחיד"א שכמה מן החיוב אליבא דרמב"ם להתאמץ להחזיק בישוב הארץ מפני שבה תלוי קיום כל התורה והאומה וגם הלא כל הבאים אחר המג"א דחו דבריו עיין גם בשו"ת בית יהודה לחכם ספרדי מרנא ר' יהודה עאייש ח"ב סי' קכ"ד (שהי' בזמן היד מלאכי ורבינו בעל אוה"ח הק' ונדפס שם בספרו כמה תשובות מהם שהחליף אתם) שכתב דהלכה כהרמב"ן ודחה את דברי המג"א וכן הגאון ר' יוסף שאול ביוסף דעת סי' שע"ב השיג על המג"א והוכיח מכמה מקומות כהרמב"ן וכה סיים בלשונו שם וע"כ ברור כהרמב"ן וה' יזכנו לקיים מצוה הלז עכ"ד וכן הגאון בפאת השלחן לתלמוד הגר"א מסיק להלכה כהרמב"ן וגם גאונים קדמאי כמהרי"ט ומביט הלכו בשיטה זו ודחו שיטת התוס' בכתובות ואין מהצורך להביא דבריהם כי מבוארים הם בפאת השלחן שם וגם מה שהביא המג"א מרב יהודא בכתובות כל העולה מבבל לא"י עובר בעשה השיגו עליו גדולי עולם גם היעב"ץ בסידור דזה הי' רק הס"ד דש"ס אבל למסקנא מסיק הגמרא דבכלי שרת הוא דכתיב וכן כתב בספר קונטרס ישוב א"י הנ"ל להגאון מדינאבורג כללו של דבר אין מקום כלל לדברי הגאון הקדוש בעל מנחת אלעזר בהשגתו על אבני נזר ושהחזיק בדעה יחידית שנדחית כמעט מכל גאוני דור ודור הבאים אחרי המג"א ומכל פלפולו שם בתשובה זו הרגיש הגאון דליטא הנ"ל ודחה אותם בטוב טעם ודעת ואין כאן מקום להאריך בפלפולים כי לא לפלפולא קאתינא הכא גם מה שהביא מתשב"ץ קטן שכתב בענין מצוה ללכת לא"י ובלבד שיהא פרוש מכאן ולהבא ויזהר מכל עון ויקיים כל מצות הנוהגת בה שאם יחטא יענש יותר וכו' ואינו דומה המורד במלכות בפלטין למורד לחוץ לפלטין והיינו ארץ אוכלת יושביה וכו' ואותם שהולכים לשם ונוהגים קלות ראש ובפחזותם להתקוטט שם קורא אני עליהם ותבואו ותמטאו את ארצי ומי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי עכ"ל התשב"ץ ומכח דברים אלו קרא בחיל שלא ליתן יד אל בוני הארץ דזמן הזה בכל שום וחניכא דאית להו דצד השוה שבהן שאין בהם רוח חיים של תוה"ק והאמונה הקדושה בביאת גצבב"א גם הביא שם דברי האהבת יונתן הידועים ומסיק שם דאין להשתתף עמהם כלל בשום ענין של בנין הארץ זה תוכ"ד.
1
ב׳תמהני עליו ז"ל בזה הלא רבינו השל"ה בשער האותיות הביא דברי הרבינו חיים שבתוס' כתובות שכ' דעכשיו אין מצוה לדור בא"י כי יש כמה מצות התלויות בארץ וכמה עונשים בא ואין אנו יכולין ליזהר בהם ולעמוד עליהם וכתב עליו בזה דדברי הר"ח הם דברי יחיד (ועיין במהרי"ט ח"ב סי' כ"ח שכתב על דברי התוס' הללו דלאו מדברי תוס' הם רק מאיזה תלמוד טועה ודחאו מהלכה וכן כל הבאים אחריו כתבו כן) וגם לא מסתבר טעמי' דעל זה נאמר צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם דודאי מי שדר בארץ ישראל ואינו מקיים מה שמחויב לקיים אז הוא פושע אבל המקדש עצמו ומקיים כפי מה אשר מחויב אז אשריו ומ"ש דאין אנו יכולין ליזהר בהן זה הדבר אין מובן אצלי דלמה אין יכולין ליזהר ומי הוא המונע ע"כ אין להשגיח בדבריו עכ"ל, ודברי רבינו השל"ה סובבים ושייכים גם על דברי רבינו התשב"ץ הנ"ל וגם כבר הבאתי לעיל בפתיחת הספר דברי הגאון הקדוש ר' יושעלע קיטנער בישועות מלכו יו"ד סי' ס"ו שכתב על דברי התשב"ץ הללו בשם המהר"ם מראטטבורג בזה"ל ומה שחשש מהר"ם מרוטענבורג הוא מחמת חשש דרכים וחסרון פרנסה גם מפני המחלוקת שהי' אז כידוע שבזמן המהר"ם מרוטענבורג הי' משה תיקי שנתעורר עוד הפעם המחלוקת אודות הספר מורה נבכים וא"כ בזה"ז שנשתנה בעזה"י לטובה הן בסכנת הדרכים והן מצד טבעיית ודאי הוא מצוה גדולה עכ"ל.
2