אם הבנים שמחה, פרק שלישי י״בEm HaBanim Semecha, Third Chapter 12
א׳י"ב) ואחי הקורא אל תחשוב שכל מה שאמרתי לדחות סברתו של בעל מנח"א מלבי אני אומר כן לא כן בני רק תדע כי היא סברתו של רבינו הח"ס ותלמידו רבינו המהר"ם שיק (כאשר הובא במהר"ם שיק או"ח סי' ע') בבאור דברי חז"ל בב"ב סו"פ חזקת הבתים מיום שחרב ביהמ"ק וכו' ומיום שפשטה מלכות שגוזרת עלינו גזרות קשות וכו' דין הוא שנגזור עלינו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא שזרעו של אברהם אבינו כלה מאליו אלא הנח להם לישראל עיי"ש ולשון ונמצא שזרעו של אברהם אבינו כלה מאליו תמוה מאד דנראה כאילו זה הי' חפצם ומאויים של חז"ל של אותו דור דזרעו של א"א יכלה ח"ו, וביאר רבינו הח"ס עפ"י המדרש בפ' שמות כשגזר פרעה גזרת כל הבן הילוד היאורה תשלכהו עמד עמרם וגירש את אשתו עמדו כל הצדיקים וגרשו את נשותיהם אמרה לו מרים גזרתך קשה משל פרעה ואמר מרן ז"ל בבאור המדרש דהנה הקבה"ו כרת ברית עם אבותינו לקיים זרעם אחריהם ולתת להם נחלת ארץ ישראל והנה אם ישראל יגזרו על עצמן שלא להוליד בנים ודור הולך ואין דור אחר בא ויש לחוש שח"ו יכלה זרעו של א"א יהי' מוכרח שי"ת תיכף להושיע את ישראל ולהשיב בנים לגבולם כיון דלא יהי' דור אחר אחריהם ויכלה זרעו של אברהם אבינו לא יהי' לשי"ת במי לקיים בריתו שכרת עם האבות ועפי"ז הי' תיכף הישועה אלא שכל זה אם כל הקהל יעשו כן אבל אם רק הצדיקים והכשרים יעשו כן והרשעים ישאו להם נשים א"כ שוב אין הקב"ה מוכרח לעשות תיכף הישועה כיון שגם הרשעים המה זרע אברהם וא"כ יהי' מזה הפועל יוצא דרק הצדיקים יכלו ויתמו וזרע הרשעים ישארו ויעמדו ואז יהי' הרע בכפליים דהישועה לא בא וגם כי הצדיקים יכלו וישארו רק הרשעים וזה כונת הגמרא דין הוא שנגזר על עצמינו שלא לישא נשים וא"כ זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו ויהי' הקב"ה מוכרח להושיע לנו תיכף אלא הנח להם לישראל וכו' משום דהרשעים והקלים לא ישמעו לנו וישאר זרע ישראל מהם והצדיקים יהי' חסרים בעולם וזה הי' ג"כ כונת עמרם כשגירש את אשתו כדי שכולם יגרשו נשותיהם וא"כ יכלה זרעו של אברהם אבינו וממילא יהי' הגאולה תיכף אמנם רק הצדיקים גרשו ושאר דלת העם קיימו נשותיהם לזה אמרה מרים גזרתך קשה משל פרעה כיון דרק הצדיקים עשו כן ויכלה ח"ו זרע צדיקים ורשעים יתרבו א"כ הרע בכפליים ולכך צעקה גזרתך קשה משל פרעה עכ"ד רבינו הח"ס ודפח"ח ומזה למד תלמידו המהר"מ שיק לכל ענין וענין בחיי היהדות אם הצדיקים ימשכו ידיהם מדבר מן הדברים שיש בהן צורך להכלל והקלים לא ימשכו ידיהם ממנה אז תהי' הרע בכפליים וכדברי מורם רבינו הח"ס ז"ל שהדבר יהי' לגמרי ברוח הקלים ח"ו וע"כ מוטב שהכשרים לא ימשכו ידיהם מזה עיי"ש, ועיין לעיל בסוף ההסכמות מה שהבאתי מח"ס בחידושיו לנדה כיוצא בזה.
1
ב׳וכמו כן הוא בנדון בנין ארצינו הקדושה דמאז שהתעוררה תנועה הזאת היראים והחרדים סלקו עצמם מזה והתנגדו לזה והקלי הדעת לקחו הדבר בידם והתאמצו יותר ויותר להשיג מטרתם במעשה הבנין וחפץ ה' הצליח בידם טרחו ועמלו עד שעשו חיל וכיון דהיראים עמדו והתיצבו להלאה מכל הפעולה א"כ מה חידוש הוא שהבנין נעשה ברוח חפשית ובטוח הדבר שאלמלי היו כלנו משותפים בפעל הזאת תיכף מתתלה הי' שוררת שם רוח התורה ורוח היראה במדה גדולה וממילא עתה כשכבר יש ישוב נאה והוא הפועל יוצא ממעשי הקלי הדעת הם הם אדוני הארץ כי הוא פרי מעלליהם ונתאמתו דברי רבינו הח"ס הנ"ל עכ"פ אנו רואין דשיטת רבינו הח"ס ושיטת תלמידו רבינו המהר"מ שיק ז"ל אינו כשיטת הגה"ק בעל מנח"א הנ"ל והלכה בכל מקום כהח"ס ומהר"ם שיק דאסור להיראים והחרדים לסלק ידם ממעשה הבנין רק אדרבא החוב קדוש מוטל עליהם ליתן ידם למפעל קדושה זה מכאן ולהבא ולאחד הכוחות כלם ולילך עם הראשונים יחד בשלובי זרוע בפעולה הנשגבה הלזו להגדילה יותר ויותר וכמו שאמרו במדרש שוח"ט סי' י"ח כתוב אחד אומר מגדיל וכתוב אחד אומר מגדול לפי שאין הגאולה של אומה זו באה בבת אחת אלא קימעא קימעא ומה מגדיל שהוא מתגדלת והולכת לפני ישראל וכשיראו אלו הקלי הדעת שהחרדים אינם מרחקים אותם ורוצים להשתתף עמהם אז גם המה יתקרבו אליהם וישנו את דעתם מרעה לטובה כי סוף כל סוף גם המה זרע אברהם יצחק יעקב ונשרשים בקדושה עיין בהקדמה לספר התניא לרבינו בעל ש"ע התניא שכתב דאפילו היותר גרועים שבישראל נאחזים ונשרשים באותיות התורה והתורה מקשרתם לשי"ת עיי"ש, ונפשם מתגעגעת לשוב למקורם וכמו שכתבתי למעלה ואז נלך לבטח דרכנו בגומרה של בנין ויתקדש שם שמים על ידינו עיין נוצר חסד לרבינו איש אלקים מקאמארנא בפירושו לאבות במאמר הרחק משכן רע ואל תחבר לרשע ואמר דאין התנא אומר הרחק מרשע כמו שאומר בשכן רע רק אל תתחבר היינו שח"ו לרחק עצמו מרשע רק אדרבא מצוה לקרב עצמו אליו כי בזה שאתה מקרבו תפעול עליו להמשיכו לטוב רק אל תתחבר אליו ר"ל בפנמיות לבך אבל ודאי אל תרחיקהו ממך וכן אתה לא תרחק ממנו עיי"ש וכן הוא בנדון שלפנינו ואגב אעלה את אשר שח לי אתמול ביום ב' אמור שנת תש"ג פה עיר הבירה בהיותי לבקר את הגאון הגדול בו"ק כקש"ת מו"ה דוד מייזלס אבדק"ק אוהעל בעה"מ ספר שו"ת בנין דוד שהוא פה בבית החולים ווארוש מאיאר ה' ירפאהו ויחלמהו במהרה ויהי' בריא אולם לעבודתו הק' עד ביאת משיחנו בב"א והנה בשבת חוהמ"פ העבר נתכבדתי לדרוש בבית הכנסת של הש"ס חברה היראים דפה והי' קיבוץ רב והכנסתי בתוך הדרשה עניין בניית ארצנו שהוא חוב של כלנו מעתה אחר כל מה שעברה עלינו ואין לנו חיכוי אחרת רק ארצינו שתהי' נבנית על תילה מכלנו ודברתי מהענין בהתלהבות גדולה ורבים היו מתרעמים עלי והגיע גם לאזניו של הגאון הנ"ל והוא אמר שבאמת האט זיך הערויס געשטעללט דאס מיר האבען נישט רעכט געהאבט מיט דעם וואס מיר האבין זיך צוריק געהאלטען פאן תנועת בנין הארץ עכ"ד הגאון גדול הדור הנ"ל ואמר עוד שהרבה והרבה מאחב"י היו נצולים אם היינו כולנו עוסקין בבנין ארצינו מאז ולא הי' לנו חילוקי דעות בזה וגנח מלבו שגם מבניו נלכדו בסלאוואקייא בפח יוקשם.
2