אם הבנים שמחה, פרק שלישי כ״אEm HaBanim Semecha, Third Chapter 21
א׳כ"א) ואביא ראי' גם מרבינו הרמב"ם שאין לנו לסמוך על נסים גרידא רק לעשות הכל מה שבידנו לעשות בטבע ואח"כ יבא לנו הסיוע מן השמים ממה שכתב באגרותיו לחכמי מרשילא אודות החכמת החוזים בכוכבים מה דעתו בזה ואחר שכתב דאין ממש בספרים אלו שמדברים מזה ואין בהם חכמה כלל אלא טפשית ואין בלימוד בספרים הללו אלא איבוד זמן לחוד בלי שום תועלת כלל כתב בזה"ל "וזאת היא שאבדה מלכותינו והחריבה בית מקדשינו והאריכה גלותינו והגיעתנו עד הלום" שאבותינו חטאו ואינם לפי שמצאו ספרים רבים באלה הדברים של דברי החוזים בכוכבים וטעו ונהו אחריה ודמו שהם חכמות מפארות ויש בהן תועלת גדולה "ולא נתעסקו בלמידת המלחמה ולא בכבוש ארצות" אלא דמו אותן יועילו להם ולפיכך קראו אותם הנביאים סכלים ואוילים ודאי סכלים ואוילים היו ואחרי התוהו אשר לא יועילו ולא יצילו כי תוהו המה הלכו עכ"ל הקדוש הרי שאדונינו הרמב"ם האשים את אבותינו על החורבן ארצינו ומקדשינו על שלא נתעסקו בלמידת המלחמה ובכיבוש ארצות רק בילו ימיהם בתוהו ובוהו וסמכו על זה ולמה לא האשים אותם על שלא נתעסקו בתורה ובעבודה כדבעי למיהוי וע"כ דזה להוד לא מהני וכדברי הרמב"ן בכמה מקומות בפירושו על התורה דאין לסמוך על נסים ורק צריך לעשות הכל מה שבטבע לעשות ואז יבא הסיוע מן השמים וכן כתב הרשבא בתשובה סימן תי"ט וכפירוש המדרש בפרשה פקודי על הפסוק אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו דאין הכונה דאדם לא יעשה כלל רק יסמוך על שי"ת שהוא לבדו יבנה רק הכונה דבעת שהאדם עושה ומעמל לא יסמוך על מעשי ידיו לחוד דאז שוא עמלו בוניו בו רק יסמוך על הסיוע מן השמים שיסייע לו וזה מדויק בפסוק שאו עמלו בוניו בו היינו שיש מי שמעמל ובונה רק לא יסמוך על עמלו לבדו רק ישים מבטחו על ה' ובאמת מבואר בירושלמי בפ"ק דיומא דבבית שני חיו עוסקים בתורה ובמצות ולא בשביל שהי' חסר להם זכות התורה והמצות נחרב הארץ והבית ועל כרחך כדברי הרמב"ם דסמכו על תוהו ובוהו ולא עסקו בדברים הטבעיים דהי' נצרך לקיום הארץ כמו למידת מלחמה וכבישת ארצות זאת גרם אבדת הארץ וחורבן ביהמ"ק וגם כתב רבינו הרמב"ם דזה ג"כ אריכת גלותינו והגעתנו עד הלום "ובלי ספק דאין כונתו דעתה בגלות הי' לנו ללמוד ללחום מלחמה ולכבוש ארצות דזה אין ביכולתנו כעת מחמת חלושתינו מכח פיזורנו בין האומות וזאת הי' שייך בהיותנו יחד בארצינו וגם אנו מושבעים על זה שלא נעלה בחומה וברור דכוונתו בזה הוא דיש לנו להשתמש באמצעות הטבעיית שיבא לידנו כמו לבקש את המלכים שיטו חסד עלינו להשבית את הגלות מעלינו ולכבוש את הארץ בקניית כסף (וכמו שהאריך הגאון הצדיק מו"ה צבי קאלישער ז"ל בספרו דרישת ציון ועוד גאונים האריכו והביאו ראי' מירושלמי מו"ק פ"ב ה"ד דקניית קרקע מידם הוי כמו כבישה וזה מצוה עלינו לפדות הארץ מידם וכמו שכתב ג"כ הריב"ש בסי' ק"א וכמו שהבאתי לעיל בהסכמה (ועיין בזה באריכות בקונטרס ישיבת ארץ ישראל להגאון הגדול מו"ה יונה דוב בלומבערג מק"ק דווינסק שנדפס בווילנא שנת תרנ"ח) וכי"ב מן השתדלות הטבעיים ולא לסמוך על נסים גרידא ואז יבא לנו העזר מן השמים ויביאנו לארצינו וישים קץ לגלותינו, אבל בלא נעשה דבר מה בזה אז עלינו יסובבים דברי רבינו הרמב"ם שכתב דזאת "האריכה גלותינו והגיעתנו עד הלום" היינו שנוכל להאשים רק אותנו ועצמינו על אריכות הגלות ועל מה שהגענו עד הלום שאנו עתה הפקר כדגי הים וכל מאן דהוא עושה עמנו כל מה שלבו חופץ ודמנו נשפכה במים בעוה"ר וה' יתן בלבנו להכיר את האמת ויעורר את לב כל ישראל לשוב ולחמוד לחיק אמנו ולעשות פעלים לזה ויפקח את עיני העורים אשר הס"מ ר"ל מסמא את עיניהם בטענות בדיות אשר אין להם שורש ועיקר ואדרבא מבואר בחז"ל היפך דבריהם וד"ל.
1