אם הבנים שמחה, פרק שלישי נ״אEm HaBanim Semecha, Third Chapter 51
א׳נ"א) בהיותי עומד במקום הזה עם הדפסת ספרי הנוכחי הוכרח לי לעזוב את העיר הבירה מאיזה סיבה עד שעזר שי"ת שעת הכושר לחזור והלכתי לקהלה אחת קהלה נאה עם בע"ב מופלגי תורה ויראי ה' ושם נמצא ג"כ בית המדרש עם חסידים ואנשי מעשה ואני במשך איזה שבועות שנתגוררתי שם בחרתי לי להתפלל בקלויז של חסידים כי מאד היתה לי נעים חבורתם והרב הג' אב"ד שליט"א כבדני בדרשה בבהכ"נ ורק חסיד אחד ששמע מדרשות שדרשתי בעיר הבירה שאני מן המשתדלים ומן הלוחמים בעד העליה לארצינו הקדושה ובעד בנינה קנא קנאה גדולה לעכב עלי שלא לדרוש בבהכ"נ כי הי' מתיירא שאצא עם הרעיון הנשגב הלזה ולדבר ולהוכיח את גודל חיובה מצדנו ומעשה שטן הצליח שלא דרשתי בשבת הראשון שהייתי שם אבל אח"כ בקשו פני טובי העיר שנית לדרוש ונעתרתי לבקשתם ובשבת שלישית דרשתי בקיבוץ עם רב ודברתי ממצב אומתנו הקדושה בעתים הללו במלוכות אירופא בהתרגשות ובהשתפכות נפש עד שכל השומעים הורידו דמעות ומסקנתי בהדרשה היתה שאין לנו תקומה אחרת מגלותנו המר רק שבעת שיניח ה' לנו מגלות המר הזה לשוב לארצינו הקדושה ושכל אחד מישראל מוטל עליו החוב הקדוש הזה להתאמץ בכל עוז לעזוב את ארצות הגולה ולשוב לחיק אמנו שהיא א"י, וזאת היתה הכונה משי"ת בגלות המר שהגיענו עתה לעורר אותנו משינת הגלות לכסוף ולחמוד לשוב לאחוזת אבותינו וגם אמרתי לפניהם את הדברים שהבאתי לעיל בהסכמה בשם הגאון החסיד בעל נפש חי' שהביא בשם הרב הקדוש מלאך ה' צבאות מרן ר' אלי' מגריידיטץ זצ"ל שמה שנמצאים אף בצדיקים היותר גדולים שהם מתנגדים לזה הוא רק מחמת התגברות הקליפות ר"ל לעכב על זאת מפני שהקליפות יודעים שסופם תלוי בזה והגאון הקדוש הנ"ל אמר כן בשעתו שישבו ישראל במנוחה על אחת כמה וכמה בשעתנו ששטף הגלות עבר עלינו בגלים מרובים ברוח סערה מאד הכי נוכל להנחם בנחמה אחרת אם לא בארץ חמדתנו ועם כל זאת נמצאים גם כעת ממאנים ומתנגדים לזה הכי אפשר להבין זאת בשכל האנושי אם לא שהוא מצד תגבורת הקליפות ר"ל' (ובדרך אגב אעתיק פה מכתב קצרה שקבלתי בימים אלו מרב גאון א' מפורסם בנש"ק רב בעיר גדולה במדינה זו שבקשתיו אודות תלמיד אחד ששמש לפני והי' בעבודת הצבא ונחלה והובילו אותו לעירו בבית החולים שישגיח עליו בעין פקיחה וע"ז השיבני מכתב קצרה וז"ל אחרי תת שלום וברכה הנני להשיב על מכתבו הנכבד ותומ"י שלחתי שמה אל בית החולים וגם אחרי חקירה ודרישה עקבות האיש הידוע לא נודע לדאבוני מאד מאד אני משתתף בצערו ובצערן של אחב"י לאלפים ורבבות שגלו ממקומן נעיין חגיגה ה' ודמוע תדמע ותרד עיני דמעה ג' דמעות נגד חורבן בית ראשון ושני ועל ישראל שגלו ממקומן, אוי לנו שכך עלתה בימינו, ד' ירחם על שארית הפליטה ויקבץ נדחנו לא למקומן הראשון בגלות אלא לארץ אבותינו שהיא ארץ חמדתנו עכ"ל, דברי הגאון הללו שבאו ממקור טהור לב בהשתתפותו בצערן של אלפי ישראל שגלו ממקומן פעלו כל כך על רגשי לבבי עד שדמוע תדמעו עיני דמעות מאין הפוגות ופוק חזי מה שמסיים שלא על שבותנו על מקומנו הראשון עינינו צופיות רק אל ארץ אבותינו שהוא ארץ חמדתנו כי בלא זה לא נרפא מחץ מכתנו ושבר עמנו שנשבר כעת בימינו לשברי שברים לא ישיג חבושה בהעמדם רק על מעמדם הראשון ולהיות עוד חבוי בצלן של ארצות הגליות ועל זאת כיון דוד המע"ה באומרו בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם ר"ל שרק בנין ירושלים וכינוס נדחי ישראל לתוכה יהי' הרפואה לשבורי לב של ישראל ורק הוא יהי' החבוש לעצבותם שוב מצאתי כן במדרש שוח"ט וכבר הוכחתי מכמה מקומות מדברי חז"ל שהקב"ה ממתין על התחלתנו בזה לשוב לארץ חמדתנו והוא יגמור בעדנו לטובה ועתה איך ימצאו עוד אחר כל המאורע בימינו להתנגד לזה זולת אם לא רק שהוא מצד תגבורת הקליפות כמאמר הקדוש המקובל אלקי הנ"ל ועלינו להתגבר בעזר מי שהגבורה שלו ואנחנו בשם אלקינו נדגול והקליפות כעשן תכלו ועלה נעלה ויתקדש שם שמים על ידנו ויקוים בנו מקרא שכתוב (בחגי ב') וחזק כל העם הארץ נאם ה' ועשו כי אנכי ה' אתכם נאם ה' צבאות ורוחי עומדת בתוככם אל תיראו אכי"ר) ודברים אלו ערר עלי קנאה גדולה אצל החסיד הנ"ל עד שבשבת האחרת שעמדתי לפני יאהרצייט עכב עלי שלא להתפלל מוסף לפני התיבה שהוא הי' הגבאי של בית המדרש ואמר שכבר קדמני איזה חיוב אחר בע"ב תושב העיר אשר לו זכות המוקדם בזה ולבסוף נתודע שלא היו הדברים מעולם ורק עבר עלי ברוח קנאה מחמת דרשה הנ"ל ואמת כי רבים גם רבים תפסו עליו בזה (והנה בשבת שאח"כ היו מברכין ר"ח אב כבדו אותי לברך את החודש ולהתפלל מוסף וכן עשיתי) אבל הוא כבר עשה את שלו ואח"כ ביום ב' לסדר מטות ומסעי בבקר הגיע שמועה בבית המדרש מבשורה הנעימה מההשתנות שנעשה בעולם וששון ושמחה ליהודים כי הכרנו בשמועה זו אתחלתא דגאולה ובכל המנינים שהתפללו אז בביהמד"ר לא היו אומרים תחנון על סמך יו"ט זה וממש הי' לנו אז ברגע זו כמו שמחת היהודים בימי מרדכי ואסתר ואחר גמר כל המנינים נשארנו עוד בביה"מ ודברנו ממעין המאורע ועמדתי בתוך קיבוץ אנשים באים בימים ובחורים צעירים יראי אלקים באמת ומחונכים ברוח של חסידות האמיתיים זרע ברך ה' וצלם אלקים על פניהם עניתי ואמרתי לפניהם אבל עתה אחר שכבר התחילה הישועה למשמש ולבא ידע כל בר ישראל חיובו לפני ה' ולפני אומתו הקדושה לעזוב את הארץ הטמאה ולכסוף לשוב לארצנו הקדושה כי אז ל"ה הגלות המר שעבר עלינו לריק אבל באם עוד נשאר פה באויר ארץ העמים הי' כל זאת לבלי תכלית ולבלי הועיל על זה ענה אחד מהקובצים זה לא. כי אין דעת הרבי שלו כן בענין א"י עוד אמר שמפני כך ניצולו אחינו בני ישראל יושבי אונגארן יען שלא התערבו עצמם בתנועת בנין הארץ למכאב לבנו באמת יש לשמוע מפי הרבה שוטים לאמור כן שעל כן חסה הקב"ה על אחב"י יושבי אונגארן יען שמאסו בתנועת בנין הארץ ולא נתנו ידם לזה ר"ל מהאי דעתא פוק חזי עד כמה עקשנותם ועם אנשים כאלו אין לטעון כלל ועליהם אמר שלמה אל תען כסיל כאולתם וכן הבחורים צעירים ענו אחריו כן כי בא"י ישנם כעת הרבה פושעים ואין להתחבר עמהם וכיוצא בו מאלו הטענות ולא עלה בידי בשום טענה ובשום ויכוח להטות לבבם אלי והם באחת יען כי רבם הוא מתנגד לזה על זה אמרתי להם אמת שהרבי שלכם הוא אדם גדול בענקים אבל תראו שגם הרבי מגור לא פחות ממנו כי הוא גאון עולם ואיש אלקים קדוש והרבה אלפים ורבבות מת"ח ואנשי מעשה מסתופפים תחת צילו והוא אומר שאם יתקבצו לא"י הרבה יראים וחרדים לדבר ה' יגבירו בזה את קדושת הארץ, וכעת שמעתי פה שגם הגאון הקדוש רבינו יוסף חיים זאנענפעלד ז"ל מרא דארעא דישראל אמר כן להגאון הצדיק מו"ה פישל סופר זוסמאן ז"ל ראבדקה"י פה שאם רבים מיראי ה' יתקבצו שמה יגבירו בזה את קדושת הארץ, וכה אמר לו וראה בטוב ירושלים שלא די בזה בעומד מבחוץ ועושה קריטיג על הארץ ויושביה רק לבא לתוכה ולהגביר את קדושת הארץ עכ"ד, א"כ ממילא טענתכם אינו טענה בכל זאת לא הי' להועיל להטות לבבם מדעתם, הנה באמת יש להתאונן כי האנשים הנ"ל המה באמת אנשים כשרים וצדיקים ונאמנים לת' והמה זרע ברך ה' ובענין הנשגב הלז המה עקשנים מבלי לזוז אף זוז כל שהוא וכל הצדיקים שהבאתי לעיל בתחלת ספרי וכל הראיות וגם הרבי מגור אין להם די עד מוכיח לזה ומה יש לומר על זה זולת מה שאמר הקדוש הנ"ל שהוא מחמת התגברות הקליפות שמעכבים עלינו יען שזה סופם. או כמו שאמר הרב הגאון גדול הדור מלובלין ז"ל לאחד ממנהיגי אונגארן שעוד אתם אוכלים לעכטיגע פיש וכן יעזרם ה' גם להלאה שישארו בהלעכטיגע פיש עד עולם אבל ידעו מצער העולם ומדברי קדוש ישראל רבינו מאונסדארף שהבאתי בהקדמת ספרי שהסכים לבנין הישוב מפני צערן של ישראל, או מפאת איזה נגיעה שיש לאותן הממאנים בזה כי לא עדיפי המה מהמרגלים שהתורה העידה שהיו כשרים ולבסוף נלכדו בענין א"י מחמת נגיעת עצמן וכמו שהבאתי בהקדמה עיין מד"ר דברים פי"א שכתב על משה רבינו בזה"ל לבו ברור עליו שאינו תובע צרכי עצמו אלא צורכן של ישראל עכ"ל ועוד אמרו במד"ר פ' מטות אמר הקב"ה משה הצדיק נתן נפשו על בני ישראל אלו רצה משה לחיות כמה שנים הי' חי שאמר לו הקב"ה אחר תאסף תלה הקב"ה מיתתו בנקמת מדין אלא להודיעך שבחו של משה שלא אמר בשביל שאחיה אעכב את נקמת בנ"י אעפ"י שנתבשר בשורת מות לא אמר מחר אני מת מה יועיל לי שאנקם במדין אלא נזדרז לאותו ענין אבל יהושע לא כן כשבא להלחם עם ל"א מלכים אמר אם אני הורגם מיד אני מת כמו שאירע למשה מה עשה התחיל באחד ומעכב במלחמתם שנאמר ימים רבים עשה יהושע עכ"ל המדרש הרי דהפסוק האשים ליהושע אף שהי' צדיק גמור שעיכב כניסתן של ישראל משום נגיעת עצמו א"כ פשיטא ופשיטא שלא להאמין על אלו המעכבים של זמנינו דשלא מחמת איזה נגיעת עצמן עושין כן וגם הם בעצמם משטים את עצמן שלש"ש כוונתם ורק המה מנוהלים מהנגיעה הטמון בקרבם וכמו שהבאתי לעיל בשם הקדוש ר' ישעי' מושקאט מפראגא ז"ל וכן עיין ברבינו דברי חיים ח"א חו"מ סי' כ"ה מה דעתו בעסקנים של לש"ש בזמנו כ"ש בזמנינו ודוק, וזה ברור ואמת לאמיתה של תורה.
1
ב׳אבל מקרה הנ"ל שקרה לי לקפחני בעבודתי הקודש לאו חדש הוא כי כן קרה עוד גם לקדמונינו שנתנו נפשם על חיבת הארץ פוק חזי מה שכתב רבינו בעל כפתור ופרח שהי' עוד מבעלי התוס' ומתלמידי בעלי תוס' הקודמים וחי' בזמן הרשב"א והרא"ש ונתן נפשו על חיבת א"י וישובה ועבד בזה עשרים ושבעה שנה כמו שכתב בפרק י"א בזה"ל הן הייתי עשרים ושתים שנים בגליל דורש וחוקר ועוד חמש שנים בשאר ארצות השבטים לא מנעתי עצמי שעה אחת מרגל את הארץ ברוך העוזר עכ"ל והוא כתב בהקדמת ספרו בזה"ל ולא אתן על לב מי שיבקש תואנה או עבר עליו רוח קנאה תמה אני אם מזה הדור נמלט אם בפרסום והודעה אם בסתר או בלט עכ"ל הרי דהי' נמצאים גם אז מתעקשים ומתנגדים בפרסום והודעה ובסתר ובלט נגד הרעיון הקדוש והנשגב הזה דישיבת א"י ונגד מי שמחבר וכותב דבר בזה הענין יהי' המחבר גם גדול שבגדולים כמו רבינו המחבר בעל כפתור ופרח ועיין שם בכפתור ופרח בפ"ז בדברו מבית שאן שקרא תגר וכתב בזה"ל היום נמצאים פה עמנו אנשים מקרוב באו מוחזקים ביודעים מניעים לב עמי הארץ לשבת שם שאומרים להם שאינה ארץ ישראל במוחלט אלא חו"ל עכ"ל הרי דקרא תגר על שמפריעים אותו מעבודתו לחבב הארץ בעיני ההמון והם עמדו לו לשטן ולהשניא את הארץ בעיניהם וכן מצאתי בהקדמה לקונטרס מצות ישיבת א"י להגאון הגדול מו"ה יונה דוב בלומבערג מדווינסק שהבאתיו לעיל שנדפס בשנת תרנ"ח בווילנא בהסכמת גדולי דורו שהי' בעל בית סוחר יער ועשה ספרו הנפלא הנ"ל לש"ש וכותב שם בההקדמה וז"ל ציירתי לי בדמיוני שהרעיון הזה הקדוש מוסכם מכל צד ואין מי מכל אחיי בית ישראל שיחשוב אחרת ולתמהוני ראיתי כי לא כמחשבותי כן הוא כי הרבה מאחינו הנם רחוקים מאד מזה ורבים עוד אשר ירהבו עוז בנפשם להרחיב פה ולשון ולדבר אשר אין להעלות על כתב עד כי לא אחת קרה לי להפגש בוכוחי דברים עם מרחיבי פה ולשון אלה אשר לא יוסרו בדברים של טעם כי אם בשבט פה בגערת מדון וכן כתב עוד שם כי לא אחת הביא לו יד המקרה בהפגשו בדברים עם אלה אשר ה' ברכם בעושר ובחכמה ושמע שריקת שפתותיהם העושה שרטת בנפש האיש הנלבב עד כי יצא מגדר חוק הסבלנות וגם מצב בריאתו סבל הרבה מזה והביא שם מתנדב"א (א"ר פ"ו) כי רעה זו היתה בימי מלכי ישראל שהפחות נתן עיניו במי שגדול ממנו ואמר לו אעפ"י שאתה אומר כהלכה ואני אומר שלא כהלכה יעברו דבריך ויתקיימו דברי אפילו כל העולם כולו יחרב עכ"ל התנד"א וכתב שם כי מקרים כאלה פגשו אותו בדרכו על דרך חיבת הקודש והי' לו למפגע עז של תוגה ומורת רוח תמיד ולפעמים הסבו לו גם כעס ומכאובים רוח כהה ודאבון נפש עיי"ש וגם ממה שכתב הגאון רשכבה"ג מקונטא בהסכמתו להגאון ר' הערש קאלישער שבל יפול לבו ואל ירך מדברי המנגדים כי לא בהשכל ידברו יש להכיר כי רבו עליו המנגדים בזה הרי הראיתך שאין חדש תחת השמש ולא עדיף גורלי מגורל שקדמוני בזה והיו גדולים וטובים ממני ועתה מה אתפלא אם נמצאים בזמננו המדברים עתק עלי בשביל עבודתי הקודש ואעפי"כ לא יניעני כל זה מעבודתי אחרי אשר מצאתי עזר וסעד מרבותינו הקדמונים והאחרונים אשר הבאתי לעיל ותקותי תאמצני כי ימצאון גם ברי לבב כאלה שיאמרו לפעלי יישר ויחזקו אותי בעבודתי בעזה"י ויכירו גודל התכלית בזה יען שהקליפה גובר כל כך להטות גם לב צדיקים לבטל הטוב הזה וכמו שהבאתי בתחלת ספרי בשם המקובל אלקי מגריידיטץ ז"ל.*ובעמדי במקהלות בדרשה שדרשתי פה בביהכ"נ "לינת הצדק" ביארתי מה שאמר דוד המלך ע"ה בתהלים נ"א היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלים אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים וקשה דהא אמרו בשבועות דף י"ד דליכא חשובות קמי' שמיא בקרבנות גדולות דאחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים וא"כ מאי קאמר דאז יעלו על מזבחך פרים דנראה כאלו רוצה לשחד ח"ו כביכול בקרבנות גדולות כפרים, אבל נראה בהקדם דברי רבינו הקדוש מלובלין זצ"ל בקרא בזאת יבא אהרן אל הקודש בפר בן בקר לחטאת דידוע דבעבודת הכהן גדול בקדש הקדשים הי' תלוי כל קיום עם הישראלי אם עבד עבודתו כתקנה אז היו עולין והצליחו בכל מכל כל אבל אם ח"ו הי' בפגם ובפיסול אז הי' בזה ירידה לשונאי ישראל על כן הי' השטן וכת דיליה אורבים עליו להפיל במעשהו איזה פגם והי' מוכרח להכהן הגדול לחגור חרב על ירכו ולהגביר חיילים לנצח את הסט"א שלא יכלו לגרום לו איזה היזק במעשהו ולזה הי' נחוץ לו גבורה גדולה וידוע דהגבור שבבהמות וחיות הוא פר בן בקר וזה שאמר הכתוב בזאת יבא אהרן אל הקודש בפר בן בקר לחטאת היינו לחטאת לנצח את החטאת אשר לפתח רובץ להכשיל את הצדיק בעבודתו היה מוכרח לאהרן לבא אל הקודש בגבורת פר בן בקר שהוא משל על גבורה גדולה כדי לנצח את הסט"א לבל להכשיל לו עכתו"ד ודפח"ח וכבר הבאתי בפנים דתמיד בעת שהיו אנשים מישראל שנתנו לבם לעבוד משום הקמת ציון מעפרה ולבנות את הארץ מצאו התנגדות לזה והרבה עיכובים עמדו להם על אם דרכם אבל האדם השלם צריך לאמץ את לבבו וכמו שכ' הגאון מקוטנא שבל יפול לבו ובל ירך מהמנגדים כי לא בהשכל ידברו ושהוא רק מעשה שטן וכמו שכ' הגאון אלקי מגריידיטץ ז"ל וזה שאמר דוד המע"ה היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלים היינו כשעולה ברצון השם לבנות ציון וירושלים ומעורר בזה את האנשים שיתנו לבם אל זה ולעומת זה השטן מעמיד מתנגדים ועיכובים בזה אז תחפוץ היינו אז הוא חפץ ה' זבחי צדק עולה וכליל היינו כמו עולה וכליל שהוא כולה עולה למזבח כמו כן נחוץ שיתנו אותן האנשים העובדים בשביל בנין הארץ כל כוחותיהם וכל נפשותיהם לעבודה זו ויהיו מסורות לה כולה כמו עולה וכליל ואז יעלו על מזבחך פרים רצה לומר שבגבורת פרים יעמדו עצמן אל עבודה זו לנצח כל המעכבים וכל המפריעים אותם בעבודת הקודש הלזו החשוב בעיני ה' כמזבה ואז יחשב להם עבודתם כעולה וכליל ודוק.
2