אם הבנים שמחה, פרק שלישי נ״גEm HaBanim Semecha, Third Chapter 53
א׳נ"ג) בימי הקיץ הזה דשנת תש"ג מדי התגוררי פה עיר הבירה היה חום גדול מאד חוץ מהרגל הטבע והייתי שבועות אחדים בבית החולים ארטה' הנקרא ווארוש מאיאר שעומד על ההר באויר זך ונקי לשאוף אויר צח ובשבת פרשת ראה הפצירו בי האנשים שהיו עמי שם לאמור להם איזה דברי כבושים מענינא דיומא שהיו מברכין חודש אלול ומענינא דחבלי משיח שעברו עלינו בעתות הללו והי' ביניהם שני ת"ח בנן של קדושים והם הפצירו בי ביותר שלא לסרב בזה כי בתחלה סירבתי בכל עוז ולא רציתי לקבל את הכבוד הזה מטעם הכמוס עמדי אבל הפצירו בי עד בוש ולא יכולתי לסרב יותר ובטרם עליתי לדבר התנו השני ת"ח הנ"ל שלא להזכיר בדברי מענין ישוב ארץ ישראל אמרתי לאחד מהת"ח הנ"ל שהוא באמת גדול בתורה ויושב על כסא הוראה בעיר גדולה לאלקים וחסיד מתחסד עם קונו וצדיק תמים וזקן אשר נתזקן בחסידות ובתמימות והולך בתום לבבו בקרב ביתו ומבחוץ אמרתי לו ידעתי שאך בתמימות ידבר עמי במה שהתנה עמי שלא אזכיר מענין א"י בדרשה שלי*והכי אין התורה חוגרת שק על זה ? והכי אין ארץ ישראל מרגשת עצמה עי"ז לנפגמת בכבודה ולאם נעלבה שבניה מלעיבין אותה כל כך במה שאוסרין ומפריעין למי שרוצה להרים קולו להזכיר ולאמץ את הרבים שיתנו ידם לחזק אותה ולהרימה מעפרה כמצוה עלינו מפי הקב"ה כאשר הוכחתי והבאתי לעיל באריכות מדברי חז"ל מקדמונים ואחרונים קדושי עליונים והם אלו המתקדשים דזמנינו משימים אותה לחרפה ולביזה עד שאסור לדרוש ברבים משום ישוב הארץ או אם יתרמי אחד אשר משים פניו כחלמיש ואינו חת מלומר האמת כאשר הוא אומרים הם שאסור לשמוע דרשתו או אם אין גורמים בדבורים כאלו כאשר באזני שמעתי לא מאחד בלבד אלא בעוה"ר מרבים שאמרו שעל כן נענשו אלו אלפים ורבבות מאחב"י יען שעסקו בישוב הארץ ובנינה הכי אין זה חירוף וגידוף כלפי תורה הקדושה וכי אין גורמין בזה חלישת דעת ועיגום נפש להשכינה הקדושה שהיא מלכות וא"י היא ג"כ מלכות שהיא אם דישראל וכמו שכתבתי לעיל בדיבורים כאלו אוי לאזנים שכך שומעת אפילו להוציא מפיו דיבורים כאלו היא חטא גדול כמובן מעצמו ועתה יאמר נא כל בר דעת שיש לו מח בקדקדו הכי אין זה ממש מעשה יהושע וכלב אשר לא היו יראים מלומר ברבים האמת נגד כל העדה והנשיאים בכלל שהיו מתקדשים עצמם במה שהפריעו ומנעו את ישראל מלילך לא"י כמו שהביא הגאון המקובל ר' עקיבא יוסף ז"ל בפירושו על התנד"א בשם הזהר שהמרגלים היו טוענין שפה במדבר יש לנו מן ואינם טרודים בפרנסה יש להם עת ושעת הכושר לישב על התורה ועבודה משא"כ אם ילכו לארץ ויצטרכו לעסוק בעבודת האדמה יפרעו מעבודת השם עיי"ש ויהושע וכלב עמדו נגדם וצעקו אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ וכו' אך בה' אל תמרודו וה' אתנו ומה כתיב אחר זה ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים הכי אין עושים גם בזמנינו כן אבל כמו ביהושע וכלב כתיב וכבוד ה' נראה באוהל וכמו שפירש רש"י שירד הענן להצילם מידם כן יהי' גם כן בכל עת שיתרמי שאחד יחזיק בכבוד הארץ ולא יתן לבו לדברי המנרגים ואליהם יאמר אל תען כסיל כאולתו וד"ל. אבל אפלפל עמו עם הצדק אתו בזה במה שאינו רוצה לשמוע את הדורש ברבים מענין חיבת הארץ ומגודל החיוב שיש בזה כי כה אמר אלי שאם אזכיר מזה בהדרשה אזי לא יבא לשמוע אותה אמרתי לו שאביא לו ראי' שאך סימת עינים הוא מהס"ם ר"ל לדבר כן כי מי לנו גדול מרבינו בעל צמח ה' לצבי שהי' מגדולי תלמידים של הרבינו ר' בער זצ"ל ואיש קדוש ונורא כאשר יש להכיר גדולתו ומדרגתו מספרו הקדוש הנ"ל והלא הוא כתב בפרשת וארא בפסוק הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה וז"ל וקשה הא בנ"י לא שמעו מקוצר רוח ומעבודה קשה אבל פרעה דלא הי' בו זאת יוכל לשמוע אליו ויש לפרש דהנה לכאורה השליחות לבני ישראל הי' ללא צורך שבודאי ירצו שיגאלום השי"ת ולמה הי' צריך לשלחם להם כלל אך הענין כתיב דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם וכבר כתב הרמב"ן בפ' לך שכל גזרה לטובה שיצא מפי הקב"ה צריך לעשות לה פה למטה פועל דמיונו שתוכל להתקיים בלי מונע משום צד שירצו למנוע וגלוי וידוע הי' לפני שי"ת שפרעה לא ירצה לשמוע לדברים אלה ואז הי' דברי השי"ת ריקם על כן עשה שי"ת וצוה לומר לבני ישראל תחלה דברי הגאולה וישראל ודאי יהיו שומעים לדברי הגאולה שידבר משה אליהם ובזה יעשו פועל דמיוני בשמיעתם לשישמע גם פרעה לדברים אלה וכך הבין משה בכוונת השי"ת ששלח תחלה לבני ישראל ולכן אמר בגודל תמיהתו אחר שבנ"י לא שמעו אלי לפועל דמיוני איך ישמעני פרעה עכ"ד ודפח"ח.
1
ב׳הרי שלך לפניך דאז בזמן שבא משה לישראל כבר הי' זמן גאולתם כמבואר במדרש שיש השירים בפסוק קול דודי דופק שאמר משה לישראל שהגיע זמן גאולתכם ואעפי"כ יען שמדת הדין הי' רוצה לעכב על זה כידוע הי' מוכרח למשה לעשות פועל דמיוני תחלה כדי לבטל בזה כל המקטריגים וכל המונעים וזאת היתה על ידי שידבר משה לפני בני ישראל מדברי הגאולה וישראל יהיו שומעים לדבריו ויקבלו ממנו וכאשר הכתוב העיד שלבסוף עשו כן בני ישראל כדכתיב וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני ישראל וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר ה' אל משה ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו ובאמת נגאלו אז בני ישראל משעבוד מצרים וכל זאת נפעל ע"י ששמעו ישראל אל משה בדברו לפניהם מדברי הגאולה והפועל דמיוני נעשה בזה להכריח כל המקטריגים והמשטינים אשר רצו למנוע שלא יכלו לבטל גזרת הקב"ה ודברו אשר יצא מפיו לא ישוב ריקם ועתה נדון את אשר לפנינו דהנה כבר הגענו לעת של בעתה והקץ של הגאולה כבר בא וכאשר הבאתי לעיל באריכות מדברי חז"ל ורק המדת הדין מעכבת עלינו וכאשר הבאתי מש"ס סנהדרין וממדרש שה"ש בפסוק עד שתחפץ ואמרו חז"ל עד שתחפץ מדת הדין הנה מוכרח גם לנו לדבר ברבים לפני עם בני ישראל מדברי הגאולה לשוב לארץ חמדתינו וכדומה מן הדברים הנוגע לישיבת ישראל בארץ ישראל ואם בני ישראל ישמעו ויקבלו הדברים ממי שדורש בזה ברבים יעשו בזה פועל דמיוני לשתק עי"ז כל המקטריגים ולבטלם וכל הרשעה כלה כעשן תכלה ובני ישראל יצאו מהגלות ביד רמה כמו שהי' אז בשעת יציאת מצרים וכל זאת גרם במה ששמעו ישראל לדברי משה שדרש לפניהם תחלה מענין הגאולה וכן ראוי לעשות גם בזמנינו וכל ת"ח הדורש מניצוץ משה יש בו כידוע א"כ אם יהיו שומעין לו יהי' ממש כמו שהי' בזמן משה דע"י שישראל ששמעו למשה את דרשותיו שדרש מענין הגאולה נעשה הגאולה באמת כמו כן יהי' בזמנינו א"כ אדרבא החוב מוטל על כל ת"ח לדרוש ברבים מענין חיבת הארץ ומהבאה אלוה והחוב מוטל על כל בר ישראל לילך אל הדרשה ולשמוע ולקבל דבריו ובזה יקרבו את הגאולה כנ"ל ולבסוף אמר מר ידידי נ"י אשר הנהו אית בריתי ועמיתי מנוער ואשר שנינו שתינו מבאר מים חיים של מורינו מרנא בעל ערוגת הבושם ז"ל שאם אדרוש מענינא דמ"ע ישיבת הארץ לא יבוא לשמוע דרשתי אתמהה! אם האמת הוא כן.
2
ג׳ועוד אמינא לו הלא כבר הבאתי למעלה ממה שגילה המלאך למרן הב"י בטעם ששלח משה מרגלים דכוונתו הי' יען שישראל אז באותו שעה לא הי' כדאים ליכנס בארץ ע"כ שלה לשם אנשים שיחזרו משם ויספרו בשבח הארץ ובזה יעוררו חשק וחמדה בלבם אל הארץ הקדושה ובזכות זה לחוד שיחמדו לה יהיו כדאים לירש אותה ועתה למה לא נעשה כן גם אנו לדבר ברבים משבח הארץ וממעלותיה ומגנות ארצות הגולה כדי לעורר חשק וחמדה בלבות אחינו בני ישראל לארץ ישראל ובזכות זה נזכה באמת אל הגאולה האמיתית אשר כבר הגיעה זמנה רק חסר לנו הזכות לזכות אליה ועתה ע"י הכסיפה וחמדה שנכסוף ונחמוד אליה נזכה לבא לידה ולכל זה נגיע ע"י הדרשות שידרשו ברבים מחמדת ארץ ישראל ועתה לא אבין איך יוכל מעכ"ת לומר שאסור לדרוש ברבים מענין מ"ע דישוב הארץ וגם אם יש מי שדורש בזה שאסור לשמוע דרשותיו עיין יערות דבש דרשה י"ד שהאריך כמה מצוה גדולה יש לחמוד לעלות לא"י כמ"ש השל"ה וספרי יראים שתמיד יהי' בלב אדם חשק וחמדה לא"י כדכתיב והי' עינך ולבך שם כל הימים ותמיד אם אדם מלא כל חמודות יזכור שהוא חסר שאינו בארץ ישראל ויתעצב על כך כי עיקר חסר אצלו עיי"ש.
3
ד׳עוד אמינא לו מה שראיתי באיזה ספר (וכעת שאני כותב בלי ספרים אין אני יכול לציין הספר) שהביא אשר רבינו הקדוש שר שלום מבעלז ז"ל זי"ע ועל כל ישראל שאל בחלום את רבינו בעל נועם אלימלך ז"ל זי"ע ועכ"י בפסוק פ' בשלח מה תצעק אלי דבר אל בנ"י ויסעו מה זו שאלה מה תצעק אלי הלא אז היו ישראל בצרה גדולה לפניהם הים ולאחריהם המצרים ולצדדים הנחשים והעקרבים א"כ מה הי' לו למשה לעשות אם לא לצעוק לשי"ת שיעזור להם, השיבו הרבי ר' מילך עפ"י מעשה (הובא ג"כ בספר תפארת יונתן בפ' לך) פעם אחת באת מלכה אחת עד למשבר וכאשר נודעו מזה המכשפים עשו בלהטיהם מחמת שנאה אל המלך שלא תוכל המלכה להוליד והיתה יללה גדולה בבית המלך כי שהתה בקשיותה כמה ימים והי' שם חכם אחד ויעץ אל המלך שיעביר קול בכל מלכותו אשר אשתו המלכה כבר ילדה בן זכר תמים וממילא כאשר ישמעו המכשפים את הקול ישפטו כי הכישוף שלהם לא פעל מאומה וממילא ינוחו ידיהם מהכישוף וכאשר תפסוק הכישוף תוכל המלכה להוליד הולד וכן עשה המלך מיד וחפצו הצליח באמת ע"כ המעשה וכן הי' ביצ"מ והגיעו ישראל לים סוף והצרכו לנס הגדול של קי"ס ונתעורר הקטרוג הגדול עליהם כידוע והי' מעכב על הנס על כן כאשר צעק משה רבינו לפני הקב"ה אמר לו שי"ת שלא יצעק כי אדרבא ע"י צעקתו ידינו המקטריגים שעוד לא נגמר למעלה הצלתן של ישראל ויקטרגו עוד על כן טוב שישתוק ולא יצעק עוד רק ידבר אל בני ישראל ויסעו וכשיראו המקטריגים כך שמשה רבינו צוה לישראל ליסע ולילך בתוך הים יבינו שכבר נגמר למעלה שיהי' נס דקרי"ס וינוחו מלקטרג ויהי' באמת אח"כ קרי"ס עכ"ד תשובת רבינו בעל נועם אלימלך לרבינו שר שלום מבעלז בחזיון לילה וכמו כן הוא בימינו שהגענו עד למשבר וכח אין ללידה מחמת המקטריגים שעומדים עלינו לעכב עלינו את הגאולה ע"כ העצה לזה כמו שאמר הרבי ר' מילך לדבר אל בני ישראל ויסעו לארץ ישראל ויסיחו דעתם לגמרי מארצות הגולה ואז יבינו וידינו המקטריגים שכבר נגמר כן למעלה א"כ ממילא ינוחו מלקטרג עוד ואז יבוא באמת הגאולה האמיתית מבלי מונע כלל כן הורה אותנו הרבי ר' מילך ז"ל ועתה איך לא יבושו עצמם העומדים בתור מתקדשים מלומר שאסור לדרוש ברבים ליסע ולילך לא"י וגם אם יש מי שדורש כן שאסור לשמוע דרשותיו אתמהה! הפלא פלא! ומה יש לומר על זה כי הוא רק מסימת עינים של הס"ם רחמנא ליצלן אשר רוצה לעכב את הגאולה בכל עוז כי יודע שסופו הוא בקרבת הגאולה וכמו שהבאתי לעיל בשם כמה צדיקים אמיתיים כה טענתי לפני ידידי ועמיתי הנ"ל אשר הוא באמת צדיק תמים ובתמימות ידבר ולא מצא מענה לדברי ושתק כשעה חדא אח"כ פתח ואמר שראיותי המה אמיתיים וצדיקים והוא מעולם לא עסק בשאלה זו לבחון הדברים רק הלך בתום לבבו אחר איזה מצדיקי הדור שהיו מתנגדים לזה, על זה אמרתי לו מה שהבאתי לעיל בסיום הקדמה שניה מרבינו המהר"ם שיק בפסוק וארשתיך לי באמונה וידעת את ה' שכל קשרותינו עם הקב"ה הוא באמונה בלי דעת וטעם אבל וידעת את ה' היינו הת"ח שנתרבה מאת ה' אם אומר דבר מה שמצינו בדברי חז"ל היפך דבריו לא צריך להאמין לו באמונה גרידא ואסור לילך אחר דעתו שוב מצאתי כן גם בספר הקדוש סור מרע מרבינו הקדוש מזידוטשוב ז"ל זי"ע וכבר הבאתי לעיל בשם המדרש דאמר דרק משה רבינו לא כיון על עצמו כלל רק על צרכי ישראל והפקיר צרכי עצמו בשביל צרכי ישראל אבל יהושע כבר נחית ממדרגה זו ודאג על צרכי עצמו יותר מעל צרכי ישראל א"כ אנן בדור האחרון הזה מה נענין אבתריה וכמו שהבאתי בהקדמה שני' מירושלמי דגיטין פ"ו איך שהדורות נופלים מדור האב לדור הבן מכש"כ מדורו של יהושע עד דורנו ואם דורו של מרגלים שהיו צדיקים הוציאו דבה על א"י בשביל נגיעת עצמם על אחת כמה וכמה בדורנו ואמרתי בפשט הכתוב מה שאמר משה ולא אביתם לעלות ותמרו את פי ה' אלקיכם ר"ל ולא אביתם לעלות מטעם נגיעת העצמית שבכם ותמרו את פי ה' מלשון לא יחלפנו ולא ימיר אותו ומלשון מר שחוטה שאמרו בחולין דף צ"ו שהוא מלשון חילוף היינו שתחליפו את פי ה' את מצות השם שאתם עושין ממצוה עבירה ומעבירה מצוה היינו ממצוה ישיבת הארץ שהוא לכל הפוסקים מצוה מגודל הערך כמו שהארכתי לעיל אתם עושים עבירה שאסור לדבר ממנה ברבים וכל מי שנותן לבו עליה המה מרדפין אותו עד חרמה ומהעבירה היינו מי שמתרשל בזה ומרחק עצמו ממצוה זו ואינו רוצה להשתתף בה ולא להיות במסייע לזה לא בגופו ולא בממונו שהוא באמת עבירה היותר גדולה כידוע מחז"ל אתם עושים מצוה וזה שאמר הכתוב לא די שאתם לא אביתם לעלות עוד ותמרו את פי ה' אתם מהפכים את דברי אלקים חיים ועושים ממצוה עבירה ומעבירה מצוה ומה שאומרים בהתנצלותם יען כי הבונים המה אינשי דלא מעלי כבר הארכתי שאין זה די בהתנצלותם וכאשר גם הבאתי מגמרא דברכות מה דמפקדת עבוד ובהדי כבשי דרחמנא למה לך וגם מצוה גוררת מצוה וגם כדברי הקדושים מגור ומעיר הקודש ירושלים יצ"ו שאם ישתתפו בזה רבים מהחרדים יוגבר על ידי זה קדושת הארץ וכמו שהארכתי למעלה ואין מן הצורך להכפיל הדברים והוא האמת כי כל טענותיהם המה דברים בטלים ואין להם מצד האמת קיום כלל ושי"ת יתן בלב כל בר ישראל להכיר האמת ולקבל האמת ממי שאמרו אכי"ר.
4