אם הבנים שמחה, פרק שלישי נ״זEm HaBanim Semecha, Third Chapter 57
א׳(נ"ז) באמנה ידעתי כי הכל יתמהו עלי ויצחקו ממני באמרם דבריך הם אמת שבהתקבצות כל איש ישראל בכלל אחד תלוי כל ישועתינו אבל איך אפשר לתקן זאת מי ומי יכול לכוללם יחד ואיך מן המציאות ומן האפשרות לכלול ולקבץ את כל ישראל מכל חמשה חלקי התבל אשר הם בדעות ובמדות שונות בכנופיא אחת וכבר נתקשה בזה באמת רבינו הפלא"ה בסוף כתובות על התאחדות כל ישראל לגוי אחד בימינו דהוא מן הנמנע מכח דעותיהם השונות זו מזו עיי"ש, אך כבר הורינו חז"ל ואמרו אל תהי מפליג לכל דבר וגם הנסיון של העתות אי נארמאלי שעברו עלינו למד אותנו שדברים שהבריות החזיקו לאי מציאות נעשה מציאות ממשי וגם דברים ששום איש לא רצה להאמין שיהי' לו אפשרות בעולם בא לידי האמנה מאפשרותו כך הוא גם בדבר התכללות ישראל בכלל אחד ששפיר יש לו מציאות בעולם ושפיר יש למצוא אפשרותו וגם אין הדבר רחוק כל כך מטבע הענין בעצמו וכאשר אגיד לך בעזרת השם כי ראיתי בספר הבהיר נצח ישראל לרבינו מהר"ל מפראג ז"ל בפרק א' שכתב לנו כלל אחד כי מחוק הטבע לעמוד בתמידות על מעמדו וקיומו הוא קיום חזק ואמיץ אשר אינו מניח לו לצאת מגדרו הטבע שהטביע בו הבורא כל עולמים ואף אם יזדמן איזה מקרה שיכריח אותו לצאת מגדרו הטבע לא ישאר במעמד זה שהוא בלתי טבעו רק יחזור על מעמד הטבעו כי הדבר שהיא בלתי הטבע אין לו קיום להתקיים במעמדו אבל הטבע קיים לעד וגלל כן אומה הישראלית שהיא מטבע שהטביע בה הקב"ה להיות גוי אחד בלתי מחולקת ובלתי מופרדת יותר מכל האומות וכמו שאמרו חז"ל דביעקב כתיב כל נפש הבא את יעקב ובעשו כתיב כל נפשות ביתו דביעקב האחדות הוא בטבע מה שאין כן בעשו וכן מצינו במתן תורה ויחן שם ישראל כאיש אחד ובלב אחד הרי מראש היותם לגוי הטביע בם הבורא להיותם גוי אחד ע"כ הפיזור בישראל הוא דבר בלתי טבעי היוצא חוץ מגדרי הטבע שאין לו קיום וכמו שכל דבר ודבר שיצא מסדרו הטבע חוזר אל מקומו כך חוזרים החלקים המפוזרים והנפרדים שבישראל אל מקומם להיותם כלל אחד ולכך כל פיזור עומד להתכנס יחד ולפיכך פיזור ישראל בין העמים הוא דבר יוצא מן הטבע מאחר שהן אומה אחת ראוי שיהיו עומדים יחד להיות אחד כי הפיזור להם בפרט אינו טבעי כלל ואי אפשר לומר שדבר זה הוא בשביל חטא ועון סוף סוף דבר זה הוא בלתי טבעי דהיינו הפיזור לישראל ועיי"ש שפירש בזה מדרש חז"ל ויאמר ה' אל אברם ידוע תדע ידוע שאני מפזרן תדע שאני מקבצן היינו מפיזור עצמו תדע שאני מקבצן כי הפיזור אינו לפי סדר המציאות שיהי' דבר אחד כמו ישראל שהם עם אחד כי הדברים שהם אחד הם יחד ולכך תדע שאני מקבצם עיין בדבריו שם שהאריך להוכיח כי הגלות בעצמו היא ראי' והוכחה ברורה על הגאולה כי הגלות הוא שינוי ויציאה מן הסדר שהשי"ת סידר כל אומה במקומה הראוי לה וסידר את ישראל במקום הראוי להם שהוא ארץ ישראל והגלות מן מקומם הוא שינוי ויציאה ממקום הטבעי וכל הדברים כאשר הם יוצאים ממקום הטבעי והם חוץ למקומם אין להם עמידה במקום הבלתי טבעי להם רק הם חוזרים למקומם הטבעי בך ישראל יחזרו אל מקומם שהוא א"י ודבר זה מבואר לכל אדם אשר הוא בן דעת ולכך מן הגלות נוכל לעמוד על הגאולה וכתב עוד כי לשון "גלה" (שהוא הגלות) ולשון "גאל" (שהוא הגאולה) אותיות שניהם שוות רק שבתיבת "גאל" הא' באמצע ובתיבת "גלה" הה' בסוף וגם "גאל" הוא בא' ו"גלה" הוא בה' ולכל אחד יש בו כונה מיוחדת כי בלשון "גאל" נרמז בו שהוא יתברך גאל אותם מכל ד' רוחות העולם ומאחד את הפיזור שלהם להיות אחד בתכלית האחדות וע"כ נכתב בא' שהוא אחדות וגם כל אחדות שבעולם הוא באמצע שהקצוות הם מחולקים והאמצע הוא אחד ולכך הא' שהוא האחדות והקיבוץ מן הפיזור הוא באמצע התיבה לרמז בזה שרק בזכות האחדות יקבץ אותם השם מן פיזור גלותם ובתיבת "גלה" יש ה' כי האות ה' מורה על הפיזור בד' רוחות בכל הקצוות וגם באמצע שהדבר שהוא מפוזר הוא מפוזר בכל השטח שהוא כולל ארבע רוחות וגם באמצע שהאמצע עם הד' רוחות הוא חמשה שהוא אות ה' כך ישראל נתפזרו בכל ד' רוחות שבעולם וגם באמצע העולם ועל זה רומז אות ה' שבתיבת גלה וע"כ נכתב הה' בסוף התיבה ולא באמצע להורות דהיציאה בגלות הוא יציאה מסדר הטבע ויציאה ושינוי ממקומם הראוי שהוא א"י שהוא אמצע העולם ולא יעמוד לעולם כן וכנ"ל ואף שהאמצעי אינו פיזור כי האמצע נשאר במקומו ולא נתפזר דבר זה מה שיש בהם אמצעי בא להורות כי נשאר בישראל כח האחדות והקבוץ כמו שיתבאר ולומר לך כי הגלות בעצמו הוא סיבה לגאולה לקבץ הפיזור ולהיות ישראל אחד לכך אותיות "גלה" הם אותיות "גאל" רק שנעשה הפיזור לאחדות שהוא נרמז באל"ף של גאל ובמה שיש ה' במלת "גלה" אשר הה' מורה על שיש ה' פזורים בכל ד' קצוות ובאמצע בשביל זה נשאר בהם האחדות אף בגלותן שהאחד שהוא באמצע בתוך הארבע הוא מאחד ומקשר פיזור הארבע אליו כי לעולם האמצעי מאחד ומקשר הכל ודבר זה מורה כי עדיין יש כח אחדות בישראל בגלותן ולא נתחלקו לגמרי ובשביל כח אחדות זה שנשאר אצלם יתאחדו עוד שאם כבר ח"ו לא נשאר בהם כח האחדות לא הי' לחם כח להיות חוזרים להתאחד אבל עתה יתאחדו מכח האחדות שנשאר אצל ישראל אף בעודן בגלותן עיי"ש*עיין בזכרי' ב' במראה המנורה שראה וישב המלאך הדובר בי ויעירני כאיש אשר יעיר משנתו ויאמר אלי מה אתה רואה ואמר ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגלה על ראשה ובמדרש רבה סוף אמור אמרו תרין אמוראין חד אמר גולה וחד אמר גאולה מ"ד גולה שגולה לבבל ושכינה עמהם ומ"ד גאולה פירוקא שנאמר וגואלנו ה' צבאות ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם עכ"ל המדרש באור מדרש זה נראה לי עם דברי רבינו מהר"ל הנ"ל ודבריו ממש מרומזין בדברי תרין אמוראין הנ"ל ד"גלה" עם "גאל" הם ממש שווין דנשאר כח האחדות בגולה ובכח זה יגאלו ואז ה' בראשם ונראה דעל כן בא מראה זה במנורה דהמנורה מורה על אחדות ישראל כמבואר בספורני בפ' בהעלותך ועי"ז יזכו לבנות בכח ה' והנה מבואר בדברי מהר"ל הנ"ל דה' מורה על קיבוץ והאחדות וגלה וגאולה הם תיבות שוות רק בגאולה האל"ף באמצע לרמז דנשאר כח הקיבוץ בגלות ועל זה מרמז ג"כ ה"ה שיש בה כח הקיבוץ לכלול כל כלל ישראל בכלל אחד ואז יצטרף עמהם האל"ף שהוא אלופו של עולם ויהי' גאולה ופשוט דזה הכונה במדרש הנ"ל חד אמר גלה דגם בגלות יש לקבץ את האומה הקדושה בכלל אחד והד אמר גאולה הכונה דאז יהי' הגאולה ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי וזה אמת וברור ודוק, ובהנ"ל יתבארו היטב דברי הקדוש אלוקי רבינו מנחם מענדל מפרעמישלאן תלמיד מרן הבעש"ט מובא בספר הקדוש אגרא דפירקא לרבינו מרן צבי אלימלך ז"ל אות ד' שכתב בזה"ל ספרו לי מעשה רב מקדוש ה' ה"ה הרב הקדוש מוהר"מ מענדל מפרעמישלאן ומעשה שהי' כך הי' שהיו יושבים במסובה בסעודה ונתן מטבע של ארבעה פשוטים להביא שכר ואמר למשרת שיביא בעד חמשה פשוטים והמשרת לא התכונן במטבע והי' סבר שהוא של ה' פשוטין ובעת בואו למוכר הביט המוכר ואמר הנה המטבע היא רק ד' פשוטין וחזר השליח ואמר להרב המטבע היא רק של ד' פשוטין והרב התחיל לריב עם השליח ואמר ה' פשוטין צריכין להיות והשליח נתעקש עד הגיע הדבר למריבות עד שהתלמידי הרב רמזו להשליח המשרת שיודה לדברי הרב (כי הבינו שלא לחנם היא) וכן עשה השליח ואמר יהי כדברי אדוני אז עמד הרב בתפלה ואמר בזה"ל יהא רעוא שכל באי עולם ידעו ויכירו בלשון אשכנז אז איין פירער איז איין פינפער זה ששמעתי והיא לדעתי היחוד עפ"י הזהר ה' ד' הוויות וכד איתמלא דכורא עמה נעשית ה' והבן הענין ותתבונן עד היכן מגיע מעשה צדיקים ודיבורם ותעמוד מרעיד עכ"ד הגאון רבן של ישראל באגרא דפרקא שם, ולפע"ד ירמזון מלות הנ"ל על דברי רבינו מהר"ל הנ"ל דד' מורה על הגלות דישראל פזורין בד' פינות העולם וה' מורה על הקיבוץ והגאולה דע"י הקיבוץ דנשאר בכח בגלות אם יוציא לפועל יהי' הגאולה ואפשר דעל זה מרמזין ג"כ דברי הזהר שאמר וכד איתמלא דכורה עמה נעשית ה' ודוק וע"ז התפלל צדיק הנ"ל דמד' יהי' נעשית ה' ודוק. שהאריך עוד בזה וכתב דעל כן נקראו ישראל על שם רחל כדכתיב רחל מבכה על בניה ומפורש במדרש דישראל נקראים על שם רחל כי האשה תקרא בית כמו שאמר ר' יוסי מעולם לא קראתי לאשתי אשתי רק ביתי ומפני כי רחל היתה עקרת הבית של יעקב וכל מי שנקרא בית כולל ומאחד הכל כמו שהבית כולל ומאחד הכל אשר בתוכו ולפיכך נקראו ישראל על שם רחל מפני שהיא נותנת לנו הכח להתאחד שנקראת בית ונשאר בישראל כח המאחד את ישראל רק שאינו בפועל רק בכח בלבד ולכך רחל שהיא כח המאחד את ישראל שהרי כל ישראל נקראו על שמה מבקשת רחמים עד שיהיו ישראל מקובצים בארצם לגמרי והיינו שהשיב לה הקב"ה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי בזכות רחל שהוא כח המקבץ ישראל ישובו ישראל מגלותם וזהו ושבו בנים לגבולם כי יש כה מאחד את ישראל בתוך גלותם ובשביל אותו כח המאחד ישובו ישראל מגלותם וזהו מה שרצינו לבאר עכ"ד הגאון המקובל החוקר אלקי רבינו מהר"ל מפראג אשר דבר ברוח קדשו כידוע שרוח הקודש הופיע בבית מדרשו זכותו יגן עלי ועל כל ישראל אמן.
1