אש קודש, פתח דבר ב׳Esh Kodesh, Preface 2
א׳על חשיפת הכתבים
1
ב׳ב״ה
2
ג׳קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר הקב״ה זכני לגלות ולהביא ארצה את כתבי היד של גאון ישראל וקדושו, האדמו״ר מפיאסצנה הי״ד שכתב בימי השואה. עוד בשנות ראינו רעה, בימי מלחמת העולם השניה שוחח אתי רבות ידידי המכובד, רבי אלימלך בן פורת הי״ו, על הוצאת כתבי האדמו״ר הי״ד מפולין. כמובן שבשנות המלחמה לא יכולנו לקיים את הקשר עם מדינת פולין. ר׳ אלימלך לא אמר נואש והתהלך כל השנים מודאג וחיפש מוצא כיצד למצוא את הכתבים הללו ואיך להביאם ארצה. לא היה אדם ששרד מפולין וידע על האדמו״ר הקדוש שר׳ אלימלך לא יחקור אותו וישתדל לגלות את הידוע לו בענין זה.
3
ד׳בשנת תשט״ז יצאתי לפולין בצרכי ציבור וכמובן ששמרתי בלבי את בקשתו של ר׳ אלימלך וידידיו לחפש אחר הכתבים האלה. ישבתי ימים במכון ההיסטורי היהודי בוורשא ועיינתי בחומר רב ששרד מהשואה ושלא היה ממוין. לא מצאתי שום דבר ועמדתי לשוב ארצה בידים ריקות, מאוכזב. אך לפתע אורו עיני, גיליתי מכתב שכתב האדמו״ר הי״ד בתש״ג, בעמק הבכא בתוככי גיטו ורשא עם חיסולו והשמדתו, אל אחיו הרב ישעיהו שפירא זצ״ל בארץ ישראל, ויבדלו לחיים ארוכים, אל ר׳ אלימלך בן פורת ולר׳ אבנר ביננטאל ובמכתב הוא מבקש מהם להדפיס את ספריו בארץ לכשיגיעו הספרים אליהם.
4
ה׳המכתב הזה זעזעני וראיתי בזה צוואה קדושה של קדוש בחייו וקדוש בפטירתו והחלטתי בלבי לחפש את הכתבים האלה ויהי מה ולאחר יום נתגלו לפני שני ספרים: האחד ״תורותיו״ שאמר בתוככי הגיטו בורשא בשנות השואה בשבתות ובמועדי קדש, וספר שני ללא חתימה, כנראה של אדמו״ר אחר, שהפקיד בידיו.
5
ו׳הכתבים האלה היו טמונים במעמקי האדמה בתוך כד ונמצאו ע״י פועל מתחת לחפירות בעת הנחת יסוד לבנין חדש בורשא על תלי בנין שחרב, והוא שהביא אותם למכון ההיסטורי היהודי בורשא.
6
ז׳אודה לד׳ על הטוב אשר גמלני והתגלגלה זכות על ידי להביא כתבי קודש אלו לארצנו הקדושה וזכות המחבר תגן עלי להתברך ממעין הברכות ושלא ימוש ספר התורה מזרעי עד עולם.
7
ח׳תהא נשמתו של כ״ק רבינו המחבר הי״ד צרורה בצרור החיים עד כי יבוא שילה.
8
ט׳ברוך דובדבני
9