אסתר רבה ד׳Esther Rabbah 4

א׳וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים וגו' (אסתר א, יג), מִי הָיוּ, אָמַר רַבִּי סִימוֹן זֶה שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשכָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א יב, לג): וּמִבְּנֵי יִשָֹּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל וגו'. רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר לַקּוּרְסִין, וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר קָצְרַת אָמַר לָעִבּוּרִין. לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין לְרַפְּאוֹת אֶת הַקִּירוּס [פרוש קלפה העולה מחמת מכה]. רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם אֵלּוּ מָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת שֶׁהָיוּ שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשכָר מַעֲמִידִים, וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם, וְכֻלָּם הָיוּ מַסְכִּימִים הֲלָכָה עַל דַּעְתָּן כַּהֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי. אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ רָשָׁע, בִּשְׁבִיל שֶׁגָּזַרְתִּי עַל וַשְׁתִּי שֶׁתִּכָּנֵס לְפָנַי עֲרֻמָּה וְלֹא נִכְנְסָה, מַה הוּא דִּינָהּ, אָמְרִין לֵיהּ אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁהָיִינוּ בְּאַרְצֵנוּ הָיִינוּ שׁוֹאֲלִים בָּאוּרִים וְתֻמִּים, וְעַכְשָׁיו מְטֻלְטָלִין אָנוּ, וְקָרְאוּ לְפָנָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה (ירמיה מח, יא): שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו וְשֹׁקֵט הוּא אֶל שְׁמָרָיו וְלֹא הוּרַק מִכְּלִי אֶל כֶּלִי וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר. אֲמַר לוֹן אִית הָכָא מִינְּהוֹן, אָמְרִין לֵיהּ קָרִיבֵיהוֹן. הֲדָא הוּא דַּאֲמַר: וְהַקָּרֹב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר אַדְמָתָא תַרְשִׁישׁ מֶרֶס מַרְסְנָא מְמוּכָן שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי וגו', (משלי יא, ח): צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו, צַדִּיק מִצָרָה נֶחֱלָץ, אֵלּוּ שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשכָר. וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו, אֵלּוּ שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי. דָּבָר אַחֵר, וְהַקָּרֹב אֵלָיו, כְּתִיב (משלי יא, ט): בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ, בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ, אֵלּוּ שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי. וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ, זֶה חֶלְקוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשכָר. דָּבָר אַחֵר, וְהַקָּרֹב אֵלָיו, כְּתִיב (משלי יד, טז): חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ, חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע, זֶה שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשכָר, וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ, אֵלּוּ שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי. דָּבָר אַחֵר, וְהַקָּרֹב אֵלָיו, כְּתִיב (משלי כב, ג): עָרוּם רָאָה רָעָה וְנִסְתָּר וּפְתָיִים עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ, עָרוּם רָאָה רָעָה וְנִסְתָּר, זֶה שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשכָר, וּפְתָיִים עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ, אֵלּוּ שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדָי.

ב׳וְהַקָּרֹב אֵלָיו (אסתר א, יד), הֵן הִקְרִיבוּ הַפֻּרְעָנוּת לְעַצְמָן, כַּרְשְׁנָא, שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל הַכַּרְשִׁינִין. שֵׁתָר, שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל הַיַּיִן. אַדְמָתָא, שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל אַטֻּנַס שֶׁבָּאָרֶץ. תַרְשִׁישׁ, שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל הַבַּיִת. מֶרֶס, שֶׁהָיָה מְמָרֵס אֶת הָעוֹפוֹת. מַרְסְנָה, זֶה הָיָה מְמָרֵס אֶת הַסְּלָתוֹת. מְמוּכָן, זֶה הָיָה הָאִיסְפַּקְסִיטוֹן שֶׁבְּכֻלָּם. שֶׁהָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְתַקֶּנֶת לָהֶן כָּל מַה שֶּׁהָיוּ צְרִיכִין. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם מִתְקַיֶּמֶת עֲצָתוֹ שֶׁל רָשָׁע זֶה, מִי מַקְרִיב לְפָנֶיךָ. כַּרְשְׁנָא, מִי מַקְרִיב לְפָנֶיךָ פַּר בֶּן שָׁנָה. שֵׁתָר, מִי מַקְרִיב לְפָנֶיךָ שְׁתֵּי תוֹרִים. אַדְמָתָא, מִי בּוֹנֶה לְפָנֶיךָ מִזְבַּח אֲדָמָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כ, כא): מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי. תַרְשִׁישׁ, מִי לוֹבֵשׁ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה וּמְשַׁמֵּשׁ לְפָנֶיךָ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כח, כ): תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֶה. מֶרֶס, מִי מְמָרֵס לְפָנֶיךָ אֶת הָעוֹפוֹת. מַרְסְנָא, מִי מְמָרֵס לְפָנֶיךָ אֶת הַסְּלָתוֹת. מְמוּכָן, מִי מֵכִין לְפָנֶיךָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (עזרא ג, ג): וַיָּכִינוּ הַמִּזְבֵּחַ עַל מְכוֹנֹתָו. אוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּנַי הֵם, רֵעַי הֵם, קְרוֹבַי הֵם, אוֹהֲבַי הֵם, בְּנֵי אוֹהֲבִי הֵם, שֶׁהוּא אַבְרָהָם, דִּכְתִיב (ישעיה מא, ח): זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי. מְרוֹמֵם אֲנִי קַרְנָם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים קמח, יד): וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ. דָּבָר אַחֵר, כַּרְשְׁנָא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹזֵק אֲנִי לִפְנֵיהֶם כַּרְשִׁינִין וּמַשִּׁירָן מִן הָעוֹלָם. שֵׁתָר, מַשְׁקֶה אֲנִי לָהֶם כּוֹס שֶׁל תַּרְעֵלָה. אַדְמָתָא תַרְשִׁישׁ, מַתִּיר אֲנִי דָּמָן כַּמַּיִם. מֶרֶס, מַרְסְנָא, מְמוּכָן, מְמָרֵס אֲנִי מְסָרֵס וּמְמַעֵךְ אֶת נַפְשָׁם בְּתוֹךְ מְעֵיהֶם, וְכִי הֵיכָן הָיְתָה אִיסְקוֹזוּת שֶׁל כֻּלָּן מְתֻקֶּנֶת, אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא מִישַׁעְיָה הַנָּבִיא, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה יד, כא): הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ בַּעֲוֹן אֲבוֹתָם בַּל יָקֻמוּ וְיָרְשׁוּ אָרֶץ וגו'.

ג׳שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי, רַב וּשְׁמוּאֵל, רַב אָמַר בְּמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וּשְׁמוּאֵל אָמַר בְּמַלְכוּת בֵּלְשַׁצַּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב דְּאָמַר בְּמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, נִיחָא, עַל דַּעְתֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר בְּמַלְכוּת בֵּלְשַׁצַּר, כֵּיצַד הָיוּ כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים, אָמַר רַבִּי הוּנָא עַל יְדֵי שֶׁלֹא נִשְׁתַּמְּשׁוּ בִּכְלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ה, ב): בֵּלְשַׁאצַּר אֲמַר בִּטְעֵם חַמְרָא וגו' שֶׁמִּתּוֹךְ כֵּן בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְאשַׁצַּר מַלְכָּא כַשְׂדָּאָה.

ד׳רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת הָיוּ נִכְנָסוֹת אֵצֶל רַבִּי, אַחַת שֶׁל רַבִּי הוֹשַׁעְיָא וְאַחַת שֶׁל בֵּית רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פַּזִּי, כְּשֶׁנִּתְחַתֵּן רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פַּזִּי לְרַבִּי בִּקְּשׁוּ לִכָּנֵס תְּחִלָּה וְלֹא הִנִּיחָן רַבִּי אַמֵּי, אָמַר לָהֶם כְּתִיב (שמות כו, ל): וַהֲקֵמֹתָ אֶת הַמִּשְׁכָּן כְּמִשְׁפָּטוֹ אֲשֶׁר הָרְאֵיתָ, וְכִי יֵשׁ מִשְׁפָּט לָעֵצִים, אֶלָּא קֶרֶשׁ שֶׁזָּכָה לִנָּתֵן בַּצָּפוֹן יִנָּתֵן בַּצָּפוֹן, וְשֶׁזָּכָה לִנָּתֵן בַּדָּרוֹם יִנָּתֵן בַּדָּרוֹם. בְּעוֹן דִּימַנּוּן מֵאֵיכָן, אֲמַר לוֹן רַבִּי סִימוֹן מִן דָּרוֹמָא, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים א, ב): וַיֹּאמֶר ה' יְהוּדָה יַעֲלֶה. אָמַר לוֹ רַבִּי מָנֵי הֲדָא בַּמִּלְחָמָה בְּרַם בְּמִנּוּי רוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה, אַף הָכָא כֵּן רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ.

ה׳כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת (אסתר א, טו), אָמַר רַבִּי יִצְחָק לַחֲזִירְתָּה כְּדָת, וּלְאֻמָּה קְדוֹשָׁה שֶׁלֹא כַדָּת אֶלָּא בְּאַכְזָרִיּוּת. בַּמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בַּמַּלְכָּה שֶׁאֵינָהּ וַשְׁתִּי.

ו׳וַיֹּאמֶר מְמוּכָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָֹּׂרִים (אסתר א, טז), מָה רָאָה מְמוּכָן לִקְפֹּץ בְּעֵצָה תְּחִלָּה, מִכָּאן שֶׁהֶדְיוֹט קוֹפֵץ בָּרֹאשׁ. רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי חִלְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹחָנָן, חַד אָמַר דִּינֵינוּ כְּדִינֵיהֶם, וָחֳרִינָא אָמַר אֵין דִּינֵנוּ כְּדִינֵיהֶם, מַאן דְּאָמַר דִּינֵינוּ כְּדִינֵיהֶם, כְּדִתְנַן דִּינֵי מָמוֹנוֹת הַטְּהָרוֹת וְהַטֻּמְאוֹת מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל, וְדִינֵי נְפָשׁוֹת מַתְחִילִין מִן הַצַּד. וּמַאן דְּאָמַר אֵין דִּינֵינוּ כְּדִינֵיהֶם, מַה מְּקַיֵּם וַיֹּאמֶר מְמוּכָן, נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה נִרְאִין דִּבְרֵי מְמוּכָן. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר תְּלָתָא אָמוֹרָאִין, חַד אָמַר עַל יְדֵי שֶׁהָיְתָה מְסַטַּרְתּוֹ בַּקּוּרְדָּקִין שֶׁלָּהּ עַל פָּנָיו לְכָאן וּלְכָאן. וָחֳרִינָא אָמַר עַל יְדֵי שֶׁלֹא הִזְמִינָה אֶת אִשְׁתּוֹ לִסְעוּדַת נָשִׁים. וָחֳרִינָא אָמַר עַל יְדֵי שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת, וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לְהַשִֹּׂיאָהּ לַמַּלְכוּת. מַאן דְּאָמַר עַל יְדֵי שֶׁהָיְתָה מְסַטַּרְתּוֹ בַּקּוּרְדָּקִין שֶׁלָּהּ עַל פָּנָיו לְכָאן וּלְכָאן, שֶׁאָמַר, לֹא עַל הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה. וּמַאן דְּאָמַר עַל יְדֵי שֶׁלֹא הִזְמִינָה אֶת אִשְׁתּוֹ לַסְּעוּדַת נָשִׁים, שֶׁאָמַר כִּי יֵצֵא דְּבַר הַמַּלְכָּה עַל כָּל הַנָּשִׁים לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן, הָדָא הִיא דְּלָא הֲוַת תַּמָּן. מַאן דְּאָמַר עַל יְדֵי שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לְהַשִֹּׂיאָהּ לַמַּלְכוּת, שֶׁאָמַר וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה.

ז׳כִּי יֵצֵא דְּבַר הַמַּלְכָּה (אסתר א, יז), אָמַר רַב שְׁמוּאֵל, בְּלָא דְּדֵין הֲוַת צְרִיכָה.

ח׳וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס (אסתר א, יח), רַב וּשְׁמוּאֵל, רַב אָמַר כְּדַי הַבִּזָּיוֹן הַזֶּה לַקְּצִיפָה הַזֹּאת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר, כְּדַי הַקִּצָּפוֹן לְבִזָּיוֹן זֶה. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כְּדַאי הוּא הַבִּזָּיוֹן, שֶׁבִּיזָה אָבִיהָ אֶת כְּלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לַקִּצָּפוֹן, שֶׁקָּצַף עָלֶיהָ וַהֲרָגָהּ.

ט׳אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יֵצֵא דְּבַר מַלְכוּת (אסתר א, יט), אָמַר לוֹ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּבָר אַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ וַאֲנִי מַכְנִיס אֶת רֹאשָׁהּ בְּדִיסְקוּס, וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבֹר וגו'. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ, כְּתִיב (איוב ה, יח): כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה. בַּלָּשׁוֹן שֶׁנִּטְלָה מַלְכוּת מִזְּקֵנָהּ, שֶׁאָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל (שמואל א טו, כח): וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמְּךָ, בּוֹ בַּלָּשׁוֹן חָזְרָה לוֹ הַמַּלְכוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה.

י׳וְנִשְׁמַע פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ וגו' (אסתר א, כ), רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי יִצְחָק, רַבִּי לֵוִי אָמַר פִּתְגָם גָּדוֹל אָנוּ עֲתִידִים לִשְׁמֹעַ מִזּוֹ שֶׁנִּכְנְסָה לַמַּלְכוּת, מַהוּ (אסתר ד, ג): אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים. וְרַבִּי יִצְחָק אָמַר פִּתְגָם גָּדוֹל אָנוּ עֲתִידִים לִשְׁמֹעַ מִזּוֹ שֶׁנִּכְנְסָה לַמַּלְכוּת, מַהוּ (אסתר ח, יז): שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן וְנִשְׁמַע פִּתְגָם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָמַר בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ (שמות יז, יד): מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק. כִּי רַבָּה הִיא, רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אֲמַר הֲדָא מַלְכוּתָא רַבְּתָא לַהֲדָא חֲטִיתָא, וְחַד אֲמַר הֲדָא חֲטִיתָא רַבְּתָא לַהֲדָא מַלְכוּתָא, וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן וגו'.

י״אוַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָֹּׂרִים (אסתר א, כא), גָּזַר וְהִכְנִיס רֹאשָׁהּ בְּדִיסְקוּס.

י״בוַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ (אסתר א, כב), אָמַר רַב הוּנָא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ דַּעַת סְרוּחָה הָיְתָה לוֹ, מִנְהָג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם מְבַקֵּשׁ לֶאֱכֹל עֲדָשִׁים וְאִשְׁתּוֹ מְבַקֶּשֶׁת לֶאֱכֹל אֲפוּנִים, יָכוֹל הוּא לְכוּפָהּ, לָא מַה דְּהִיא בָּעְיָא עָבְדָה. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנַּעֲשָׂה שְׂחוֹק בָּעוֹלָם, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מָדִיִּי נוֹשֵׂא פַּרְסִית וְהִיא מְדַבֶּרֶת בְּלָשׁוֹן מָדִיִּי, פַּרְסִי נוֹשֵׂא מָדִיִּית וְהִיא מְדַבֶּרֶת בְּלָשׁוֹן פַּרְסִי, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּבֶּר עִם יִשְׂרָאֵל בַּלָּשׁוֹן שֶׁלָּמְדוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, לָשׁוֹן יָחֳנָךְ. אָמַר רַבִּי נָתָן דְּבֵית גּוּבְרִין, אַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת נָאִין הֵן שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן עוֹלָם, לַעַז לְזֶמֶר, פַּרְסִי לְאֶלְיָה, עִבְרִי לְדִבּוּר, רוֹמִים לַקְּרָב. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף אַשּׁוּרִית לִכְתָב. עִבְרִית, יֵשׁ לָהּ דִּבּוּר וְאֵין לָהּ כְּתָב. אַשּׁוּרִית. יֵשׁ לָהּ כְּתָב וְאֵין לָהּ דִּבּוּר, בָּחֲרוּ לָהֶם כְּתַב אַשּׁוּרִית וְלָשׁוֹן עִבְרִית. בּוּרְגָנִי אֶחָד אָמַר בָּרְרוּ לְהוֹן לָשׁוֹן רוֹמִי מִלָּשׁוֹן יְוָנִי. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר גְּנַאי הוּא לָהּ שֶׁחוֹתֶמֶת שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּה. וְרַב חָנִין בַּר אָדָא אָמַר אַף עַל פִּי כֵן (דניאל ז, יט): וְטִפְרַהּ דִּי נְחָשׁ, אֵינָהּ חוֹתֶמֶת אֶלָּא בִּלְשׁוֹנָהּ. אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מִכָּאן אָדָם צָרִיךְ לִשְׁנוֹת אֶת פָּרָשִׁיּוֹתָיו, אִלּוּ לֹא שָׁנָה לָנוּ משֶׁה אֶת הַתּוֹרָה מֵהֵיכָן אָנוּ יוֹדְעִין (דברים יד, ז): הַשְּׁסוּעָה, וְאִלּוּ לֹא שָׁנָה לָנוּ דָּנִיֵּאל אֶת הַחֲלוֹם, מֵהֵיכָן אָנוּ יוֹדְעִין וְטִפְרַהּ דִּי נְחָשׁ.