גן נעול, בית ראשון ז׳:ה׳Gan Naul, House I 7:5
א׳כמו שהאותות והמופתים והנפלאות והגדולות והנוראות שתעשינה באמצעות האנשים החכמים מקבלי התורה, עדים נאמנים על התורה שהיא עליונה. וכל הרואים יכירו וידעו שמנהגי התורה ענינים אלהיים כמבואר למעלה (חלון ב'). כן אפשר להמציא מופתים אחרים להראות לכל העמים והשרים, שהתורה הזאת נתנה מן השמים מן השם ב"ה. ובהיות המופת נאמן שהיא אלהית, בהכרח המדע יודו כי חקותיה ומשפטיה הן החכמה והבינה. ואפשרות מציאות מופתים כאלו יהיה אם מליצות התורה ודבריה יעידו על עצמם שהן בכח אלהי. ויהיה זה בהמצא בהם ענינים אמתיים יתבררו במופת השכל. ויהיו אלו הענינים מסוג הדברים שאי אפשר שתפול עליהן שכל האדם ובינתו, ולא היו יכולים לְהִוָדַע לבני אדם לעולם. לולי שנודעו מפי השם ב"ה. ועתה שנודעו יש בכח בינת האדם לברר אמתתם במופת ברור. ובדרך זה תהיינה דברי התורה מעידים על עצמם שהן מן השמים. ואם נחפש במליצות התורה כבר נמצאו ביניהם לשונות כאלו. מהן מה שרמזה התורה על חדוש הלבנה. וצותה שיהיו מועדי ה' תלויים בסבוב הירח. אחרי כן צותה שנעשה המועדים לעתים ידועים התלויים במהלך השמש, והם דברים מקבילים זה לזה. כי הפסח צריך שיהיה בחדש הראשון. גם יהיה בעת האביב שנאמר (דברים טז, א) "שמור את חדש האביב". וחג השבועות לקץ חמשים יום, ויהיה בעת בכורי קציר חטים. וחג הסוכות בחדש השביעי. וצריך שיהיה בעת האסיף. ואלו העתים תלויים במהלכי השמש. וכבר ידעת כי יש י"א יום בין י"ב חדשי לבנה ובין שנת החמה. והנה אנחנו צריכין להשוות בין שנת החמה וחדשי הלבנה. ומשפט ההשויה הזאת, קשה מאד לבינת האדם ויתבלבל בה מאד. כי מי בכל חכמי הגוים מיום החלו בני האדם לחקור בתקופות השמים ומהלכי מאורותיהן, ומי בכל אנשי השכל והבינה, יודע מדת שנת החמה בחשבון מדוקדק ומצומצם בדרך מופת? והמופלאין שבהן וגדוליהן כמו בטולמיאו"ס1הוא תלמי, אסטרונום אלכסנדרוני, חי כחמשים שנה אחרי חורבן בית שני וחבריו, הודו ולא בושו שאין אתם יודע עד מה. וכן אין ביניהן יודע במופת ישר מדת החדש, וכמה בין מולד למולד אמתי, כי הפליגו בחשבונותיהם וטרחו ויגעו התבוננו והשכילו, וברוב הימים מצאו המדה הקרובה לא המצומצמת, כי אין זה בכח בינת האדם. אע"פ שהוא מדרכי הבינה כי גבול נתן ה' לבינת האדם לא יעברנה לעד, כמו שיתבאר בספר "מעין גנים", ובהיותינו מסכלים מדת שנת החמה ומדת חדש הלבנה, מן הנמנע להשוות חדשי הלבנה עם שנות החכמה בדרך קבוע לתקן המועדים באמת כמצות השם ב"ה. אבל לישראל מסר הסודות האלו. כי אלהי עולם ה' בתתו תורתו למשה גלה סודו לעבדו ומסר לו בנבואה אופן תקופות השמים והמאורות. והודיעו סוד העבורין והנלוה לזה. ומשה ע"ה מסר הכל לאנשי דורו כמו שאר הדברים שקבל בפירוש התורה ופרטיה מן השם ב"ה. ונשתלשלו הסודות האלו בקבלה איש מפי איש עד היום, כדרך כל דברי החכמה שהשתלשלו מדור לדור כמבואר למעלה (חדר ו' חלון א'). ולכן נאמר (דהי"א יב, לב) "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל". והם היו הקובעים חדשים והמעברים שנים בעצתם ובבינתם. ואין ספק שהיו יודעים סודות רבים בחכמת תקופות ומזלות, לא יִוָדעוּ מדרכי השכל והבינה שבנפש האדם. אך בעו"ה מיום גלינו מעל ארצנו בטל זיו החכמה ממנו, כמו שאבדנו כל מחמדינו ותפארתנו.2לשון רמב"ם: "לפי שאומתנו אומה חכמה שלמה, כמו שפירש ית' וכו' 'רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה'. אלא כאשר כילו טובותינו רשעי העמים הסכלים, והשמידו חכמותינו וספרינו, והאבידו חכמינו עד שחזרנו להיות סכלים" (מורה נבוכים ח"ב סוף פרק יא. והזכיר זאת בקצרה בח"א תחילת פרק ע"א) ולא נשאר ממנה בידינו זולתי דברים מעטים הצריכים לתקוני המועדים. והוא המחזור של י"ט שנה שבמספר זה מן השנים ישתוו חדשי הלבנה עם שנות החכמה. וקבלה בידינו כמה עבורים, וכמה פשוטים וחסרים בכל מחזור ומחזור. וכן מדת החדש מכ"ט יום, י"ב שעות ותשצ"ג חלקי שעה מתתר"ף לשעה. ומדת שנת החמה משס"ה ימים ושעות ידועות, כמו שכתב ראב"ע בפירוש החומש (שמות יב, ב). והיתה קבלה בידם שלעולם יקבע בית דין שבע שנים בכל י"ט שנה, שהם רל"ה חדשים והם ו' אלפים יום, גם תתק"לט גם שתי שלישיות יום, גם תקצ"ה חלקים ואלו הם י"ט שנות החמה בלי תוספת ומגרעת. וכמה תמה בטולמיאו"ס על החשבון המצומצם הזה ממדת החדש וממדת השנה, ומקביעות המחזור של י"ט שנה, והודה שהוא ענין אלהי, וראיה על הנבואה שהיתה בישראל. וכמו שאמר דון יצחק אברבנאל ז"ל בפירוש התורה פרשת החדש הזה לכם. והנה העמים הרואים התבונות האלו שתכללם שתי התורות, ובא האות והמופת על אמתתן. וההודאה השכלית שלא נמצאו בכח בינת האדם אלא בנבואה מן השם ב"ה. וכמו שהודה בטולמיאו"ס התוכן הגדול, יביאום לדעת במופת שתורת משה רבינו ע"ה מן השמים ותכריח דעת האדם שכל חקותיה ומשפטיה הן הן החכמה והבינה הגמורה וכדרך שבארנו למעלה (חלון ב'):
1