גן נעול, בית שני י״ב:י״גGan Naul, House II 12:13
א׳הנה בארנו כל לשונות של חכמה למודיות ומלאכת מעשה. שנכתב אצלם באיזו מין חכמה מדבר או שנלמדים מעניניהן. והוכחנו בראיות ברורות שהם כולם נלמדים מן הענינים שהן כתובים אצלם, שאין לטעות לפרשם על חכמת ההנהגה. ודע שרבים מן הנזכרים מפורש ג"כ בענינים שהיו בעליהן "חכמים בעיניהם", ולא היה פחד אלהים לנגד עיניהם, ולא יָראו אלהים אפילו כדרך שיראים ממנו הגוים הטובים. והם כל אלו הכתובים בענין חירם מלך צור. כי מפורש בכתוב שחשב עצמו כאלהים, ואין הֶשְׁחֵת גדול מזה. וכן הכתובים אצל אדום. כי מפורש בכתוב שבזדונו ובגאותו אמר "מי יורידני ארץ?". וזה דומה לדברי חירם. וכן הכתוב אצל פרעה. כי מפורש בכתוב שהיו חכמי מצרים מִכַּת הרשעים הגמורים, כחשו בה' ולא אבו להכנע מפניו. וכן הכתובים אצל ע"ז. כי זה הֶשְׁחֵת הדעת לעשות פסילים וצלמים. וכן הכתוב אצל בבל, כי מפורש בכתוב שאמר (ישעיה מז, ח) "אני ואפסי עוד". וקצתן נאמרו על צד הלעג. והם בתוכחת ירמיה לישראל. ובנבואת ישעיה למלך מצרים. ובנבואת יחזקאל על חירם מלך צור. וקצתן נאמרו על מלאכת מעשה וכוללים עמה חכמת ההנהגה. והן הנכתבים אצל מלאכת המשכן. והכתובים אצל שלמה במכתבו לחירם ותשובתו אליו. וקצתן נזכר בהם לשון "חכמה" שאינו מורה רק על חכמת למודיות ומלאכת מעשה, ואפשר שבעליהן לא היו "חכמים בעיניהם". אולם הבאתים כולם תחת סוג הלשונות המונחות על הלמודיות ומלאכת מעשה לפי שעיקר כונת הכתוב על זה. ונזכר אצל כולם מאיזו דבר חכמה הוא מדבר. ועתה יתבארו אלה הבאין בכנוייהן המורות שבעליהן "חכמים בעיניהם", ואין פחד אלהים לנגדם:
1