גן נעול, בית שני י״ג:ד׳Gan Naul, House II 13:4
א׳כבר התבאר בבית הראשון (חדר ג' חלון א') שאי אפשר לבעל חיים זולתי האדם שיאספו אל נפשם עניני חכמה. אע"פ שיש בגולמם החושים שהן אמצעיים לכח החכמה והחכמה, והם עינים לראות ואזנים לשמוע, לפי שאין בהם כח החכמה. כי הכח הזה הוא ענין אלוהי שאין כדמותו וצלמו בנפשות שנבראו מתחת השמש. אין בהם כח השומר הצורות, זולתי צורות מעטות בטבע [כדי] שישתמרו מהנזק, כמו שהתבאר בחכמת הטבע. על כן כל מה שתַּרְאֵם ותגיד להם, תיגע להבל, כי לא יקבלו הענינים האלו. גם בארנו שם (שם, חלון ב') שאף נושאי החכמה חסרים מנפשות שאר בעלי החיים. וכן הבדלנו בין נפש האדם ונפש הבהמה הבדלים עצמיים ואמרנו (שם) כי נפש האדם כוללת כל החכמות, ואין כך נפש הבהמה (שם חלון ג'). נפש האדם בעלת הכחות והפוכי-הכחות ואין כן נפש הבהמה (שם חלון ד'). כחות נפש האדם אינן מוגבלות בטבע זולתי בחכמה. וכחות נפש בעלי החיים מוגבלות בטבע, ובעבור כן אין בהם ממשלה ובחירה. אבל כל ענינם הולך בחֻקוֹת הטבע שהטביע בם יוצר בראשית ב"ה, ולא תוכלנה לעשות ההפוך מזה. וכל מה שהוא מוכרח לא יפול עליו תאר "חכם" או אחד מבניניו. אלא לשון "מדע" בעבור קביעות הענין ההוא, וגם זה בארנוהו (שם חלון ח'). ובעבור כן לא תמצא בכל המקרא תאר "חכם" ו"חכמים" או לשון חכמה מיוחס לאחד הבעלי החיים. זולתי אצל האדם לפי שהוא לבד מושל על דרכיו ובחירי [ב]מעשיו. והיה דברי החלון הזה הצעה לחלון החמישי והששי:
1