גן נעול, בית שני ד׳:א׳Gan Naul, House II 4:1
א׳חדר ד' ובו עשרים חלונות יבאר תאר "חכם" ו"חכמים" שבספר משלי, כולם על הנוהגים כפי החכמה, יפרש כל הכתובים שנזכר בהם תאר זה.
המלך שלמה חבר ספר משלי ברוח אלהים, לקחת במשליו נפשות בני אדם ולקרבם אל התורה שהיא החכמה באמת, ולכן יסד כל דבריו על מַהֲלָל החכמה ותפארתה, והזהיר את העם לבלתי סור ממנה. וכָלל במליצותיו ענינים עמוקים מאד, יועילו גם לחכמי לב הגדולים, כי אין קץ לחכמה. וכל תאר "חכם" ו"חכמים" שבספר זה כולם על הנוהגים בחֻקוֹת חכמת השם ב"ה, ואקבצם כולם בחדר זה לבאר אותם אחד על אחד; מלבד קצתם שלא אוכל לפרש פה, בעבור שאצטרך להקדים הקדמות שהקדמנום לשרשים אחרים שיתבארו בספר "מעין גנים" בעז"ה, ואם כה אעשה יאריכו הדברים מאד, לכן אניחם ולא ארחיב לבארם רק בקצרה וברמז אדבר עליהם בספר זה. אבל בספר הנ"ל יתבארו בעז"ה ברחבה, ועתה אחל לפרש.
המלך שלמה חבר ספר משלי ברוח אלהים, לקחת במשליו נפשות בני אדם ולקרבם אל התורה שהיא החכמה באמת, ולכן יסד כל דבריו על מַהֲלָל החכמה ותפארתה, והזהיר את העם לבלתי סור ממנה. וכָלל במליצותיו ענינים עמוקים מאד, יועילו גם לחכמי לב הגדולים, כי אין קץ לחכמה. וכל תאר "חכם" ו"חכמים" שבספר זה כולם על הנוהגים בחֻקוֹת חכמת השם ב"ה, ואקבצם כולם בחדר זה לבאר אותם אחד על אחד; מלבד קצתם שלא אוכל לפרש פה, בעבור שאצטרך להקדים הקדמות שהקדמנום לשרשים אחרים שיתבארו בספר "מעין גנים" בעז"ה, ואם כה אעשה יאריכו הדברים מאד, לכן אניחם ולא ארחיב לבארם רק בקצרה וברמז אדבר עליהם בספר זה. אבל בספר הנ"ל יתבארו בעז"ה ברחבה, ועתה אחל לפרש.
1
ב׳[משלי א, ה] "ישמע חָכָם ויוסף לקח ונבון תחבולות יקנה". פירוש "חכם" שלמד חֻקֵי החכמה ונוהג בחכמה, וכדברי הכלל הי"ב. והודיע כי בספר הזה יועיל גם לחכמים, אעפ"י שֶׁחוּבָּר על החכמה והמוסר, כמו שהחל (א, ב) "לדעת חכמה ומוסר" וגו'. ואמר עוד (א, ג) "לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה". שמא יאמר החכם הנה חכמתי וכבר יסרתי נפשי במוסר החכמה, גם למדתי חכמה ותורת ה' אתי, ואיני צריך לדברי הספר הזה. לכן אמר "ישמע חכם", כלומר הנני יועץ לחכם שישמע גם הוא, שע"י כן "יוסף לקח". ומלת "לקח" נופל על למוד חֻקֵי החכמה, כי דומים לדברים הנלקחים, לפי שלא תִּוָדַע החכמה מִשֵׂכֶל האדם ומבינתו, וצריך לאספה מחוצה לו מן החכמים שהן ג"כ בעלי אסופות וכמבואר למעלה (חדר ג' חלון י'). וכשמעו דברי הספר הזה יוסף לקחת ממנו דברים חדשים בחכמה, לא ידעום לפנים, כי אין קץ לחכמה. וכן הנבון שמעלתו גדולה ממעלת החכם וכמו שיתבאר בספר "מעין גנים", גם הוא ילמדנה שע"י כן יקנה תחבולות, ויתבאר בספר הנזכר בדברינו על שם "תחבולה" ותוכן ענינו.
2
ג׳[משלי י, א] "בן חָכָם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו". פירוש "בן חכם" שלומד חכמה ונוהג בצדק, וכדברי הכלל הי"ב. כי בהיותו הולך בחכמה משתמר מן הגלולים והחטאים, ועושה הטוב בעיני ה', מכבד הוריו ומוריו, וכיוצא בזה, ישמח אביו כשרואה שהועיל המוסר והלמוד שלמדו, כדרך (יג, א) "בן חכם מוסר אב", ויתבאר בחדר זה. וכן תשמח אמו, כמו שכתוב (שם כג, כה) "ישמח אביך ואמך", ויתבאר ג"כ. ולא היה צריך להזכירו כי כל שכן הוא שתשמח האם, בעבור שהבן בטבע יכבד את אמו יותר מאביו, וישרת אותה וייטיב עמה, מפני שמשדלתו בדברים, וכמו שאמרו קדמונינו ז"ל (קידושין ל-לא) שמטעם זה הקדים אב לאם אצל כבוד, ואמר "כבד את אביך ואת אמך". ומלת "כסיל" בארנו פעמים רבות שאין הנחתו על הטפש ונעדר השכל, אלא על הנלוז מן החכמה ואינו שומע למוסרה, ועיקר הָאַשְׁמָה על האב שלא יִסְרוֹ, כדרך (משלי יג, א) "ולץ לא שמע גערה" וכמו שיתבאר. וזה אות שגם אביו כסיל, ולכן לא יצטער בראותו שבנו כסיל כמוהו. אבל האם תוגת בראותה שהבן מתחזק בכסילות, ואין האב מיסרו, והיא לא תוכל, כי אין מורא האם על הבן, וכמו שאמרו קדמונינו ז"ל (קידושין ל-לא). ועל כן לא נכתב "יגה אמו", כמו "ישמח אביו", כי עדיין קטן ואינו מצער אבותיו בפועל. אבל תוגת לב האם המבינה כי מרה תהיה באחרונה. וכל זה בעניני המנהגים שהבחירה מסורה ביד האדם. ואם יוסר הבן במוסר השכל או במוסר עונש יעזוב כסילותו, וכמו שאמר (משלי כט, טו) "שבט ותוכחת יתן חכמה", ונאמר (שם כג, יד) "אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל", כי הנלוז מחכמה ירד שאול.
3
ד׳[משלי טו, כ] "בן חָכָם ישמח אב, וכסיל אדם בוזה אמו". פירוש "חכם" כמו בפסוק הקודם, וכדברי הכלל הי"ב. וראש הכתוב בארנוהו למעלה, וסוף הכתוב "וכסיל אדם", שכבר הגדיל ונוהג בכסילות, הוא "בוזה אמו". כל כך תרבה כסילותו שגם את אמו יבזה, וכל שכן אביו, וכמו שאמרנו שבטבע האדם לכבד את אמו יותר מאביו, לפי שמשדלתו. ולכן תארו "כסיל אדם" לפי שמדבר מן הכסיל הגדול.
4