גן נעול, בית שני ח׳:ט׳Gan Naul, House II 8:9

א׳(תהלים קיא, י) "ראשית חָכְמָה יראת יי' שכל טוב לכל עושיהם תהלתו עומדת לעד". פירוש "חכמה", דרכי חכמת השם ב"ה ושיצטיירו בלב האדם וכדברי הכלל הי"ב. פירוש המשורר האלוהי הודיע בשירו כי ישרים דרכי ה'. ושכל מעשיו בחכמה. כי הכין השמים והארץ וצבאותיהם בחכמה לעמת מעשה בני אדם לטוב ולרע, וכדברי הכלל הי"ג. וגם על פיהן נוהג עולמו. וכן תורותיו וחֻקוֹתיו שצוה לבני אדם לעשותן, והאזהרות שישתמרו מהן כולם בחכמה, ולכן סמוכים זה לזה. כי השומר דרכי החכמה יקבל טוב באמצעות צבאות השמים והארץ העשוים בחכמה, לשלם שכר טוב להולכים בחכמה, ולהפרע מרשעים בוזי חכמה ומוסר. וכן הרשע יקבל רע באמצעות הצבאות האלו. ונגד כל זה אמר (קיא, א-ב) "אודה יי' בכל לבב בסוד ישרים ועדה. גדולים מעשה יי' דרושים לכל חפציהם". כלומר בסוד ישרי לב מביני מדע, יודה השם בכל לבו, המבין שֶׁכָּל מעשי ה' גדולים ושיש בכל דבר תעלומות חכמה, צדק ומשפט ומישרים. ואם כסיל לא יבין, ובער לא ידע, הנה לחפצים בדרכי ה' הענינים דרושים וידועים שהן בחכמה. וכמו שאמר (קיא, ג) "הוד והדר פעלו וצדקתו עומדת לעד". כלומר הכל נעשה בהוד ובהדר, צדק ומשפט העומדים לעד לעולם ולא ישתנו. וכדברי הכלל הג'. ואמר (קיא, ד-ה) "זכר עשה לנפלאותיו חנון ורחום יי'. טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו". כלומר בנפלאות ה' אשר עשה אנו רואין שהן כפי דרכי חכמתו העליונה שהוא נוהג בהן, כי חנון ורחום יי'. ולכן כל איש ירא את יי' ונהוג כפי חֻקוֹת חכמתו ית' ימצא טוב. כי הוא ב"ה נתן טרף ליראיו, בעבור שזוכר לעולם בריתו שכרת. כמו שנזכר בתורה שכרת ה' ברית עם ישראל שישמרו תורותיו ומצותיו ושבגלל זה ייטיב עמהם תמיד. כי את זה לעמת זה עשה האלהים, ושכלל תכונת שמים וארץ כפי דרכי חכמת התורה; והשומר תורה יקבל הטובות הנמשכים מן התכונה הנפלאה הזאת, והעובר יקבל הרעה הנמשכת ממנה. ולכן נזכר במעשה בראשית במעשה כל יום "כי טוב". להורות שהכל נעשה במדת הטוב שהיא החכמה. וכמו שבארנו בבית הראשון (חדר ב' חלון ז'). וכמו ששנינו (אבות, ג משנה יד) "חביבין ישראל שנתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם. שנאמר 'כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו'". ופרשנוהו במסכת אבות.¹יין לבנון, מהד' תשס"ג, עמ' 235-239 ובעבור שישראל שומרים החקים הללו לכן נתן להם המלוכה והממשלה, ויִרְדוּ מִיָם עד יָם ומנהר עד אפסי ארץ, כי כן ראוי להיות בדין וכמו שאמרנו. ועל זה אמר (קיא, ו) "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלם גוים". כלומר על כן הגיד להם במעשה בראשית כח מעשיו ואיך נעשה הכל בצדק, למען הודיעם שבלכתם בדרכי החכמה יירשו את נחלת כל הגוים עכומ"ז. וכדרך (תהלים קה, מד-מה) "ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו. בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו". וכנגד הסוד הזה אמרו קדמונינו ז"ל (רש"י לבראשית א, א) "אמר ר' יצחק לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחדש הזה לכם. אלא משום כח מעשיו הגיד לעמו וגו'. שאם יאמרו האומות, לסטים אתם שכבשתם נחלתינו. יאמרו להם כל הארץ של הקב"ה היא. הוא בְרָאָה וּנְתָנָה לאשר ישר בעיניו". [ע"כ] כלומר מטעם זה הקדים מעשה בראשית בתורה. להודיע כח מעשיו שברא הכל כרצונו וכפי דרכי חכמתו, לעמת מעשה בני אדם. ולכן בדין נטלה מיד רשעי ארץ ונתנה לישראל הישרים בלבותם הראוים לה. וזה הפירוש נכבד מאד. ולכן סמך לפרש מפני מה הגיד ממעשיו. ואמר (שם קיא, ז') "מעשי ידיו אמת ומשפט נאמנים כל פקודיו". כלומר הודיעם שהכל עשה בחכמה, אמת ומשפט. וכן פקודיו כולם נאמנים ודרכי חכמה, אלו לעמת אלו. ועל זה אמר (קיא, ח) "סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר". כלומר מעשה שמים וארץ סמוכים עם פקודיו. והכל במתכנת נפלאה ובמשקל צדק, עד "עשויים באמת וישר".

ב׳וכפי שבחר בישראל לתת להם תורה ומצות יותר מכל העמים, כי לכל העמים צוה לבד על ז' מצות הנטועות בשקול הדעת, ולישראל צוה חקים ומשפטים נשגבים משקול דעת האדם, ונפלאים מדרכי בינתו, וכמו שביארנו בבית הראשון (חדר ח' חלון ז'). לעמת זה מנהיג את ישראל באותות ובמופתים הנשגבים מדרכי הטבע הנהוג. וכל שאר העמים מנהיג כפי דרכי הטבע לטוב ולרע. לכן אחר שהראה לישראל אותות ומופתים במצרים וראו כי השם ב"ה מנהיגם הפלא ופלא, אז קֵרְבָם אל הר סיני ונתן להם את התורה חקים ומשפטים הנשגבים ג"כ מדרכי הטבע. ועל זה אמר (קיא, ט) "פדות שלח לעמו צוה לעולם בריתו קדוש ונורא שמו". הבן המליצה היקרה הזאת! מלת "פדות" כמו (שמות ח, יט) "ושמתי פדות בין עמי ובין עמך". (דברים יג, ו) "והפודך מבית עבדים". כי השם ב"ה עשה נפלאות ונסים במצרים לפדות את ישראל מתוכם. כלומר תחלה "פדות שלח לעמו". למען ידעו כי הוא מנהיגם למעלה מן הטבע. אחר כן "צוה לעולם בריתו", והיא התורה שחֻקוֹתיה נשגבים מדעת האדם. ואל תתמה על היות החקים האלה הפלא ופלא. לפי ש"קדוש ונורא שמו". כלומר השם ב"ה המְצַוֶה עליהם קדוש ונבדל בתכלית הקדושה. וכן הוא נורא תהלות עושה פלא. ואי אפשר (לדעת האדם) [לדעתו של האדם] לעמוד על סוד מדותיו ודרכיו העליונים שהן בחכמה. וכדברי הכלל התשיעי. ולפי שאי אפשר לברר יושר החקים האלו במופתי השכל ובדרכי הדעת, לכן אי אפשר שיקבלם האדם זולתי ביראת ה'. וכדברי הכלל הכ"ד. ונגד זה חתם שירו (תהלים קיא, י) "ראשית חכמה יראת יי'". כלומר אין לאדם להרהר ולדרוש לדעת במופתי שכלו דרכי חֻקֵי חכמת השם ב"ה, כי לא ימצא לעולם. אלא (קיא, י) "ראשית חכמה יראת יי". ושמא תאמר אם בינת הנבונים תסתתר מהבין בדרכי חכמתו ית', אין הנוהגים בם בעלי שכל ונבונים? לכן אמר "שכל טוב לכל עושיהם". כלומר אין לך רק לעשות כמצותיו ולהזהר מעשות דבר נגד רצונו ית'. שאם כה תעשה לא לבד שֶׁתֶּרֶב שכלך ובינתך, אבל גם שכל טוב יאציל השם ב"ה עליך ממרום. וכמו שבארנו ענין זה בבית הראשון (חדר ה' חלון ד') כשדברנו על העזר האלוהי הנלוה לאדם בצדקת מעשיו. כי המעשה הטוב הוא העיקר לא המדרש (עיין אבות, א). ואין לאדם להתהלל בחקירותיו ובמושכליו, אם הוא סר ונלוז מהיות נוהג בחכמה. וכדרך (ירמיה ט, כב-כג) "כה אמר יי' אל יתהלל חכם בחכמתו וגו' כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי, כי אני יי' עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם יי'". כלומר לא חפצתי מבני אדם רק שיעשו חסד משפט וצדקה. ועל זה אמר (תהלים קיא, י) "תהלתו עומדת לעד". כלומר תהלת²תהלתו של אותו אדם הנוהג בחֻקים האלו ונשען על השם ב"ה עומדת לעד. ויתבאר עוד בחדר השנים עשר בעז"ה: