גן נעול, בית שני ט׳:י״חGan Naul, House II 9:18
א׳עוד כתובים בספר משלי איזו כתובים שנזכר בהם לשון של "חכמה". אבל לא אוכל לבארם בחדר זה ברחבה. מטעם שכתבנו בתחלת החדר הרביעי. והוא שהן צריכין להקדמות ולהצעות שיתבארו בספר "מעין גנים". ולכן ארמוז עליהן פה בקצרה ואלו הן:
1
ב׳(משלי יד, ו) "בקש לץ חכמה ואין, ודעת לנבון נקל". פירוש "חכמה", מנהגי צדק משפט ומישרים. וכדברי הכלל הי"ב. ולעיל בארנו פסוק (משלי יז, טז) "למה זה מחיר ביד כסול לקנות חכמה ולב אין". וה"לץ" רע מן ה"כסיל". ולכן אצל הכסיל אמר לקנות חכמה. ואמר שאי אפשר לו לקנותה קנין נפשיי בעבור שאין לו לב לשמרה ולעשותה. ואצל הלץ לא אמר "לקנות". אלא "בקש לץ חכמה". שמבקש לאסוף החכמה ואין, לפי שהוא מתלוצץ. ואולם לנבון אפילו דעת נקל. ויתבאר בספר "מעין גנים" בדברינו על לשונות של "בינה ותבונה".
2
ג׳(משלי יד, לג) "בלב נבון תנוח חכמה, ובקרב כסילים תִּוָדֵעַ". פירוש "חכמה", ציורי החכמה, צדק משפט ומישרים. וכדברי הכלל הי"ב. ומלת "תנוח" נופל על המנוחה אחר הטלטול. וכמו שבארנו בכונה התשיעית מפתיחתנו לבית הראשון. וזה הטלטול הוא טלטול מדת הנפש, ובלב הנבון מצאה החכמה מנוח. כי מעלת הנבון גדולה מאוד. ויתבאר בספר הנ"ל בתוך לשונות של "בינה ותבונה":
3
ד׳(משלי יז, כד) "את פני מבין חכמה, ועיני כסיל בקצה ארץ". פירוש "חכמה", ציורי החכמה, צדק משפט ומישרים. וכדברי הכלל הי"ב. ומלת "פני" על פני הנפש. כמו (שמות כ, יז) "ובעבור תהיה יראתו על פניכם". ובארנוהו למעלה (חדר ד' חלון ח') בפסוק (משלי כט, יא) "כל רוחו יוציא כסיל". ותאר "מבין" יתבאר בספר הנ"ל. כי המשתמש בבינתו לענין החכמה, תהיינה ציורי החכמה כל עת נכח פני נפשו. ויתבאר ג"כ שם:
4
ה׳(משלי י, יג) "בשפתי נבון תמצא חכמה, ושבט לגו חסר לב". פירוש "חכמה", דברי חכמה, צדק משפט ומישרים. וכדברי הכלל הי"ב. כי בהיות מעלת הנבון גדולה, תמצא החכמה על שפתיו. וכדרך (שם טז, כג) "ועל שפתיו יוסף לקח", כי הוא כמַעְיָן נובע ומתגבר תמיד. וגם פסוק זה יתבאר שם:
5
ו׳(משלי כט, טו) "שבט ותוכחת יתן חכמה, ונער משֻלח מביש אמו". פירוש "חכמה", דרכי החכמה שינהג בצדק. וכדברי הכלל הי"ב. ובדרך (משלי יג, א) "בן חכם מוסר אב". ובארנוהו למעלה (שם חלון א'). כי דרכי החכמה סותרות לטבע יצר לב האדם. וכדברי הכלל הכ'. ולכן שבט מוסר ותוכחת צריכין לנער. ועל ידיהן יקבל חכמה ויחכם. וגם פסוק זה יתבאר בספר הנ"ל בדברנו על שרש "יסר" ועל שרש "יכח":
6
ז׳(משלי טו, לג) "יראת יי' מוסר חכמה, ולפני כבוד ענוה". פירוש "חכמה", שקיבל האדם חכמה וינהג במנהגיו כפי החכמה. וכדברי הכלל הי"ב. וכבר בארנו פעמים רבות כי היראה יסוד לחכמה (אבות, ג). ו"אם אין יראה אין חכמה". בעבור שאי אפשר ללב האדם שיתעורר לנהוג בחכמה ולהביא צוארו תחת עוּלָהּ זולתי ע"י היראה. ולכן "יראת ה' מוסר חכמה". שעל ידיה תִּוָסֵר הנפש אל החכמה, והענוה אבן מוסד לפני הכבוד. ומלת "כבוד" על הרוח הקודש. וענין יקר אכתוב בפסוק זה בספר הנ"ל בדברנו על לשונות של "מוסר ותוכחה" בעז"ה:
7
ח׳(משלי ג, יט) "יי' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה". פירוש "בחכמה". כפי דרכי חכמתו העליונה צדק ומשפט ומישרים. וכדברי הכלל הי"ג והי"ד. וכבר רמזנו על ענין זה למעלה (חדר ח' חלון א') בפירוש פסוק (איוב יא, ו) "ויגד לך תעלומות חכמה כי כפלים לתושיה". שכל מה שנברא הוכן כפי משפט החכמה. ועוד יתבאר פסוק זה בחדר העשירי. ועקרי הדברים יתבארו בספר "מעין גנים" בעז"ה בדברנו על לשונות של "בינה ותבונה":
8
ט׳(משלי י, כג) "כשחוק לכסיל עשות זמה, וחכמה לאיש תבונה". פירוש "וחכמה" לעשות מנהגי חכמה, וצדק משפט ומישרים. וכדברי הכלל הי"ב. וענין זה נשען על מה שבארנו למעלה (חדר ג' חלון ה') בפירוש משנת ר' עקיבא (אבות, ג) שאמר "שחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה". ור' ישמעאל שנה "הוי קל לראש". וכן שנה בן תימא (אבות, ה) "הוי קל כנשר וכו' לעשות רצון אביך שבשמים". והכל כפי קלות והרגל המחשבות, הן לטוב הן לרע. ומלת "זמה" רמזנו עליה למעלה בחלון ו' וכן מלת "מזמה". ומדברנו שם תבין שכמו שנקל לכסיל עשות זמה, כן נקל לאיש תבונה מזמת החכמה. ועוד יתבאר בספר הנ"ל בדברנו על לשונות "בינה ותבונה":
9
י׳הנה כללנו בחדרים הללו כל לשונות של חכמה הנמצאים בכ"ד ספרי הקדש. ופירשנום כולם כפי יסודותינו ועל פי הכללים שהצגנו בתחלת הבית הזה. ונגלה לכל מבקשי אמת כי הכללים שהקדמנו חצובים מהררי עַד, ונטועים בשקול דעת האדם, ומסכימים עם המליצות הקדושות הכתובות ביד הנביאים. יחדיו יהיו תמים על ראשיהן, אל הראש האחד העולה בית אֵל, משולבות המליצות אשה אל חברתה. והתבאר לכל מסתכל בדברינו כי נתפרש שרש "חכם" בכל מקום שהוא נכתב על דרך אחד ועל טעם אחד, וכן נכון לעשות. ואין מופת יותר גדול על אמתת פירוש מן הפירושים מעדות הכתובים עצמן, כשיורו כולם על אמתתו. והנה לא נשאר גם פסוק אחד שלא בארנו, זולתי הגזרות שהן בבנין הכבד,1פִעֵל והכבד הנוסף2הפעיל ובבנין התפעל ויתבארו בחדר השלשה עשר. ועוד חמשה פסוקים שנראין כסותרים את הכללים שהנחנו, ויתבארו גם הם בחדר האחד עשר. ואולם כל לשונות של "חכמה" המונחים על חכמת למודיות וחכמת כל מלאכת מעשה, יתבארו כולם בחדר השנים עשר. וכן כל לשונות של "חכמה" הנכתבים בכנוייהן ומורים על ה"חכמים בעיניהם", יתבארו גם המה בחדר השנים עשר. אכן תאר "חכם בעיניו" ופירוש כל הכתובים שנזכר בהן, כבר בארנום בבית הראשון בחדר הששי. ועם זה נשלמה כונתינו. בעזרת נותן ליעף כח:
10