גן נעול, בית שלישי י״א:ו׳Gan Naul, House III 11:6
א׳"וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח" (שמואל ב יד, יד). פירוש. המאמר הזה אמרה האשה התקועית לדוד. ובארנוהו בבית השני (חדר יא, חלונות ב-ה). ורק נבאר הצריך לעניננו, והוא שהודיעם שאין נכון לשפוך דם האדם במשפט אם אין הדין מחייב כן על כל פנים, כי השם חפץ חיים, למען יאריך האדם תחת השמש לשוב בתשובה. ולכן הִרְבָּה מצוות ודקדוקים הרבה בדיני נפשות כדי [לחקור]1מלה מטושטשת, וכתבנו לפי ההשערה אם אין המות טוב להם. ולכונה זו צריך שני עדים והתראה וחקירות ודרישות הרבה וכדומה. ואם כפי ארחות החכמה העליונה ימות, יסבב השם ב"ה שיהיו עדים והתראה וכיוצא כדי שיתגלגל הדבר ויומת במשפט. ואם רואה השם שאין המות טוב לו יסבב שלא יהיו עדים מעידים עליו כדין, למען הַצִילוֹ. ועל כן אמרה למלך שלא נכון דרכו להרוג את [אבשלום] או בְנָהּ המכה את אחיו לפי שבדין תורה פטור, וכן מדיני המלוכה כמו שבארנו שם. ולפי שיש סיבות רבות [בענין] לחיים ולמות, ומתהפכות כפי דרכי חכמת השם ב"ה, לכן תארה כולם בשם "מחשבות". והודיעה כי השם ב"ה חשב מחשבות ומסבב הסיבות לבלתי ידח ממנו נדח טרם זמנו. והנה אעפ"י שהם מצווֹת בתורה לא תארום בלשון "עצה" כמו שבארנו בבית זה, לפי שהיתה כונתה להודיע שהמצווֹת הכתובות בתורה בענינים אלו זה לעומת זה כפי המחשבה שחשב השם ב"ה מקדם, כפי דרכי חכמתו. ועל כן במקום אחד ציוה "מות יומת הרוצח" (במדבר לה, טז), ובמקום אחר ציוה "והצילו העדה" (לה, כה). וציוה על ערי המקלט מפני גואל הדם, וציוה "על פי שני עדים וכו' יקום דבר" (דברים יט, טו). וציוה על הדרישה ועל החקירה, וכל זה "לבלתי ידח ממנו נדח".
1
ב׳"והמה לא ידעו מחשבות יי' ולא הבינו עצתו" (מיכה ד, יב). כבר פרשנו בקצרה מקרא זה למעלה (חדר ב, חלון ט) ועתה נרחיב בביאורו. הנה בארנו בבית השני (חדר א חלון ד) שאין על חֻקי החכמה מופתי הדעת, ולא יבינום זולתי השם ב"ה לבדו שהוא אדון החכמה וממנו נאצלה. ואלו החֻקים הנפלאים הן הן המחשבות העליונות כמו שבארנו פעמים רבות, וכל מחשבותיו ית' עומדות לעד לעולם, וכמשפטם נוהג עם בריותיו. וברחמיו ית' הודיע דרכיו לישראל, כמו שאמר המשורר האלוהי "יודיע דרכיו למשה לישראל עלילותיו. רחום וחנון ה' ארך אפים ורב חסד" (תהלים קג, ז-ח). יש מחשבות הרחמים והחנינה לטובים, ויש מחשבות ודרכים הפוכים מאלו, כמו שכתוב "אל קנוא ונוקם יי', נוקם יי' ובעל חימה, נוקם יי' לצריו ונוטר הוא לאויביו" (נחום א, ב). ואלו הן מחשבות דין ועונש לרעים. והנה ישראל יודעים דרכיו ית', אעפ"י שאינן מבינים סוד הדברים במופתי הבינה, לפי שסודן נעלם מעין כל חי. אבל הרשעים ובוזי החכמה אינן יודעים דרכי ה', ולא יאמינו שהוא ב"ה נוהג עולמו בחכמה, טוב לטובים ורע לרעים, וכמו שאמר "פן יאמרו ידינו רמה ולא יי' פעל כל זאת" (דברים לב, כז), ואמר "לוּ חכמו ישכילו זאת" (לב, כט), ובארנוהו בבית השני (חדר חמישי חלון א). ואולם אעפ"י שסוד מחשבות החכמה העליונה נשגבה מבינת האדם, הנה הפעולות והגזרות היורדות מן השמים לטוב ולרע, היודעים דרכיו ב"דעת אלהים" ובאמונת הלב, יבינו על מה הָטְּבְּעוּ אדני המפעלות הללו או רובן, וכדרך שבארנו בבית הראשון בְּדַּבְּרֵנוּ על סוד דרכי ההנהגה העליונה. על דרך משל...
2
ג׳[עד כאן הגיע כתב היד בחלק זה של הספר].
3